בשמונה השנים האחרונות קטן שיעור דמי הניהול בשוק הפנסיה החדשה המקיפה בכ-30% בממוצע. מבדיקת "גלובס" עולה עוד, כי הירידה בשיעור דמי הניהול נרשמה בכלל הגופים המנהלים, שמביניהם בית ההשקעות מיטב דש הוא הזול בענף בשנתיים האחרונות, ואחריו הקרנות הגדולות בהרבה - מנורה מבטחים פנסיה, כלל פנסיה והראל פנסיה. הירידה בשיעור דמי הניהול בשוק הפנסיה החדשה היא עקבית, משנה לשנה.
האם מבשר הדבר על כך שצעדי הרגולציה האחרונים להפחתת דמי הניהול מיותרים? לא. השוק אמנם עושה את פעולתו, ושיעור דמי הניהול קטן, אלא שזה קורה לצד גידול משמעותי בהרבה בהיקף הנכסים המנוהלים בפנסיה, בעוד שבתווך האוצר מבהיר שמבחינתו המצב הקיים אינו מספק, ויש עוד מקום להפחתה ניכרת בדמי הניהול.
בסוף 2015 פרסם משרד האוצר, בראשות השר משה כחלון והממונה על שוק ההון דורית סלינגר, טיוטת הוראה דרמטית, העוסקת בהליך בחירת קרן פנסיה ברירת מחדל לכלל העובדים במשק שאינם נהנים מקרן ברירת מחדל מיטיבה אשר נבחרת עבורם על-ידי המעביד, ארגון עובדים, או כל גורם אחר. השר כחלון אמר אז, כי "עובדים רבים משלמים עדיין דמי ניהול גבוהים מדי, ובעזרת הרפורמה הזו נקטין משמעותית את הפגיעה בחיסכון הפנסיוני שלהם".
המהלך נועד להביא להפחתה ממשית וגורפת בדמי הניהול הנהוגים בשוק הפנסיה החדשה המקיפה, כפועל יוצא מכך שההליך יבוצע על סמך גובה ההנחה שתינתן לחוסכים בלבד, והוא נעשה בהמשך לצעדים אחרים שמוביל האוצר, בהם איחוד חשבונות פנסיה וטיפול בחשבונות המוקפאים (שמשלמים את המקסימום).
למעשה, הוזלת החיסכון הפנסיוני, בדגש על החיסכון בקרנות הפנסיה החדשות המקיפות, שהן האפיק הצומח בשוק זה, היא מטרה מרכזית עבור הממונה על שוק ההון באוצר. זאת, בהמשך למאבק ציבורי להפחתת דמי הניהול בחיסכון לטווח ארוך בישראל, שהחל כאן ב"גלובס" לפני שנים, לאחר שזיהינו את ההתייקרות האדירה שחלה בשווקים חשובים אלה לאחר יישום רפורמת בכר לפני קצת יותר מעשור.
זמן קצר לאחר שסלינגר וכחלון עשו את הצעד המשמעותי עם קרן ברירת המחדל - צעד שזוכה לביקורת מצדם של שלל גופים הפעילים בשוק החיסכון הפנסיוני - פורסם לאחרונה דוח ה-OECD לגבי ישראל, שכלל התייחסות לפנסיה כאן, על כל גווניה. במסגרת הדוח קבעו כלכלני הארגון כי "עלויות דמי ניהול החיסכון הפנסיוני בישראל נמוכות מהממוצע במדינות ה-OECD", בהתייחסם לסך דמי הניהול שנגבו בחיסכון הפנסיוני בישראל, כשיעור מסך הנכסים. עם זאת, הם ציינו ש"עדיין יש מקום להפחתה נוספת בדמי הניהול בחיסכון הפנסיוני".
ירידה בשיעור דמי הניהול אבל לא בהיקפם הכולל
"גלובס" בדק מהי תמונת המצב בשוק הפנסיה החדשה המקיפה, שהוא האפיק הפנסיוני המרכזי, שניתן להתמקח בו על המחיר, ושרלבנטי ליותר ויותר ישראלים מדי יום. מבדיקתנו עולה כי לצד ה"מקום נוסף להפחתה במחיר", שעליו דיברו ב-OECD, ובצל כוונות ראשי האוצר להפחית את עלות החיסכון המרכזי של הציבור בישראל, מורגשת בשנים האחרונות ירידה עקבית בשיעור דמי הניהול שגובות החברות המנהלות (הן בשיעור דמי הניהול מהצבירה והן בשיעור דמי הניהול מהפרמיה).
כך, לעומת דמי ניהול ממוצעים של כ-0.4% מהצבירה ו-4.44% מהפרמיה שגבו הקרנות ב-2008, הרי שב-2015 הן גבו שיעור דמי ניהול נמוך במידה ניכרת, של כ-0.28% מהצבירה ו-3.17% מהפרמיה השוטפת. מדובר בירידה של כ-30% בשיעור הממוצע לאורך התקופה הנבדקת.
ואולם, לא מדובר בירידה בסך דמי הניהול שנגבו על-ידי קרנות הפנסיה החדשות המקיפות. מדוע? מאז סוף 2007 ועד סוף 2015 זינק היקף הנכסים המנוהלים בקרנות הללו ביותר מפי 4.5, ואיתו הכנסות הגופים מדמי ניהול, וזאת למרות הירידה בשיעור דמי הניהול הנגבים.
לא זאת אף זאת: ההפקדות השוטפות לשוק הצומח הזה - שעדיין רחוק מלהגיע לנקודת האיזון - צמחו גם הן בשיעור אדיר, וב-2015 לבדה הן הסתכמו בסכום ששווה כמעט ל-60% מסך כלל הנכסים שנוהלו בשוק זה ב-2008 (שהורכב מכלל ההפקדות לקרנות החדשות המקיפות מאז 1995 ועד אז, ומהתשואה שנרשמה בגינן). זה אומר שדמי הניהול שנגבים בפועל - שיעורם כפול היקף הנכסים וההפקדות - גדל בשנים הללו. זה גם אומר שככל שהיקף הנכסים המנוהלים יצמח, מה שצפוי לקרות בעתיד, כך פוטנציאל ההנחה בשיעור דמי הניהול יגדל - גם אם הדבר עדיין יאפשר לגופים המנהלים להגדיל את הכנסותיהם מדמי הניהול.
ומה לגבי הגופים השונים? בעוד שככלל, קרנות הפנסיה הגדולות שבבעלות חמש קבוצות הביטוח הגדולות במשק - מנורה מבטחים, מגדל, כלל ביטוח, הראל והפניקס - זולות יותר מקרנות הפנסיה של הגופים הקטנים יותר - בתי ההשקעות וחברת הביטוח איילון - הרי שבשנתיים האחרונות בולט בית ההשקעות מיטב דש עם התעריף הממוצע הזול ביותר בענף הפנסיה, כולל השחקנים הגדולים בהרבה.
מיטב דש, שאוחז בנתח שוק קטנטן של כ-0.8%, שם לו למטרה לצמוח בשוק הפנסיה החדשה, ובמסגרת זו הוא עבר לאסטרטגיה של העברת קהל לקוחות אליו באמצעות הצעות אטרקטיביות, שעד אז אפיינו בעיקר את הגופים הגדולים ביותר, כגון מבטחים החדשה, מיטבית עתודות או הראל פנסיה. בין היתר מדובר בדמי ניהול נמוכים שגובה בית ההשקעות מעובדי המדינה או מעובדי היי-טק, ובאוצר מקווים שהוא יציע הצעה תחרותית במיוחד גם ביחס לקרן ברירת המחדל, אם וכאשר ייצא הדבר לפועל.
שלוש הקרנות הזולות הבאות בתור הן מנורה מבטחים, שהיא הקרן הגדולה בשוק, כלל פנסיה (לשעבר מיטבית-עתודות) והראל פנסיה, שמתחרות על העמיתים שמאוגדים או שעובדים במקומות עבודה גדולים - ונותנות לקהל זה הנחות ניכרות. מנגד, הנתונים מלמדים שבבתי ההשקעות האחרים, להוציא מיטב דש, נראה שלא ששים לצאת למלחמת תעריפים ביחס לציבור הרחב, ושם מעדיפים לצרף לקוחות איתנים. עם זאת, גם בקרנות הקטנות, כמו בגדולות, מורגשת מגמה ברורה של קיטון בשיעור דמי הניהול שנגבים מהלקוחות.
ואולם, האם הטבלה אומרת שקרן X זולה באופן משמעותי מקרן Y עבור כלל העמיתים? לא בהכרח. הקרנות הגדולות אמנם זולות בהרבה מהקרנות הקטנות, אך זה נובע בעיקר ממבנה קהל הלקוחות שלהן. בקרנות הגדולות יש יותר עובדים מאוגדים שזוכים להטבות בדמי הניהול, ואי לכך מורידים את ממוצע דמי הניהול בקרן. לעומתם, לקוח פרטי לא מודע ובעל שכר לא גבוה, ישלם לרוב דמי ניהול גבוהים מהממוצע, ואולי אף את דמי הניהול המקסימליים. זה יהיה נכון בקרן גדולה כמו גם בקרן קטנה.
אם כך הדבר, מדוע אנו מציגים את הטבלה בהפרדה לפי הגופים השונים? שוק קרנות הפנסיה החדשות המקיפות כשמו כן הוא: שוק. זה אומר שאפשר, ושצריך, להתמקח. לקבל הצעות ממתחרים, ובעיקר - לראות מה משלמים יתר העמיתים שחוסכים יחד איתכם. ככל שדמי הניהול הממוצעים בקרן שלכם נמוכים יותר מאלה שאתם משלמים, זה אומר שיש לכם על מה לנהל מו"מ עם הקרן, ואם היא לא מפחיתה עבורכם את המחיר, בידקו אילו קרנות אחרות יגבו מכם פחות. בסופו של יום, בפנסיה, כמו בשווקים אחרים של שירותים מתמשכים - למשל, טלוויזיה רב-ערוצית - אסור לצרכן להירדם. אחרת הוא פשוט ישלם הרבה יותר.
ירידות גם בקרנות ההשתלמות והנאמנות
ב-2009 נשברו השיאים בדמי הניהול, שנסקו בשנים שקדמו, ואז הגיעו לרמתם הגבוהה ביותר. כך קרה בשוק קופות הגמל לתגמולים ובשוק קרנות ההשתלמות (בביטוחי המנהלים זה די שונה, אך גם שם הייתה, וישנה, "בעיית" מחירים). בשוק קרנות הפנסיה החדשות המקיפות התמונה קצת שונה. באתר הפנסיה נט של האוצר יש נתונים רק מ-2005 ואילך, ובשנה הראשונה כאמור נגבו דמי הניהול הגבוהים ביותר בשוק זה, ומאז ישנה מגמת ירידה, לא בכל שנה.
ב-2013 חל שינוי בדמי הניהול המותרים לגבייה בשוקי הגמל וביטוחי המנהלים. עד אז דמי הניהול המקסימליים בגמל עמדו על 2% מהצבירה מדי שנה, ובביטוחי המנהלים זה היה הרף העליון, אך המודל היה מורכב הרבה יותר, והתיר גם דמי ניהול מהפרמיה השוטפת. באותה שנה הותר לקופות הגמל לגבות דמי ניהול מהפרמיה השוטפת, ולא רק דמי ניהול מהצבירה, והרף העליון נקבע על 1.05% מהצבירה ו-4% מהפרמיה השוטפת. לכן, בחרנו שלא לבחון את ההיסטוריה בשוק הגמל, שגם שם מורגשת ירידה כאמור מאז שנות השיא שבאו לאחר רפורמת בכר, שנחקקה ב-2005, ועד לסוף העשור הראשון של המאה הנוכחית.
ואולם, כדי לבחון את המגמה בשוק הפנסיה בראייה כוללת יותר, ניקח כדוגמה שני שווקים אחרים, שלא חלו בהם שינויים רגולטוריים בדמי הניהול - שוק קרנות ההשתלמות, שהנו שוק צומח עם הפקדות אדירות בהיקף דו-ספרתי של מיליארדי שקלים, ושוק קרנות הנאמנות, שאז, כהיום, מתאפיין במחיר ניהול כסף גבוה בהרבה מזה שמאפיין את אפיקי החיסכון לטווח ארוך.
כך, מהנתונים שאספנו אנו למדים כי לא רק קרנות הפנסיה מציגות ירידה בשיעור דמי הניהול לאורך השנים, גם קרנות הנאמנות וקרנות ההשתלמות מציגות מגמה דומה, של ירידה בשיעורם הממוצע מדי שנה. בין השנים 2008 ל-2015 מדובר בקיטון מצטבר של כ-14.3% ושל 46.8%, בהתאמה, בשיעור דמי הניהול הממוצעים, וזאת לעומת גידול של כ-90% בנכסים המנוהלים בשני השווקים הללו בתקופה הזו.
בקרנות ההשתלמות מדובר בירידה משיעור דמי ניהול מצבירה של כ-0.77%, בממוצע, ב-2008, לכ-0.66% ב-2015, בעוד שבקרנות הנאמנות מדובר בירידה מדמי ניהול ממוצעים של כ-1.71% ב-2008 לכ-0.91% ב-2015.
לסיום, מה זה אומר? למרות הקיטון בשיעור דמי הניהול הממוצעים בשלל אפיקי ניהול הכסף של הציבור - שהנו תולדה מבורכת של לחץ ציבורי שהובל על-ידי "גלובס", ושל לחץ רגולטורי, לצד שיפור בתחרות בשוק - הגידול החד בהרבה בנכסים המנוהלים מלמד שיש מקום להורדה נוספת בשיעור דמי הניהול. זאת בצל הפיכתו של השוק הפיננסי לדיגיטלי ויעיל בהרבה משהיה. המגמה הנכונה כבר מורגשת, אך יש להמשיך בה, בין אם באמצעות לחץ מהרגולציה, ובין אם ביוזמת הגופים המנהלים עצמם.
החיסכון הפנסיוני
החיסכון הפנסיוני מנוהל על-ידי קרנות הפנסיה, חברות הביטוח וקופות הגמל. השוק מורכב מכמה כלי חיסכון: ביטוחי המנהלים - שהם פוליסות חיסכון שמנהלות חברות הביטוח באמצעות ביטוחי החיים שלהן; קופות הגמל לתגמולים; וקרנות הפנסיה.
למעשה, קרנות הפנסיה החדשות המקיפות הן מכשיר החיסכון לטווח ארוך הצומח ביותר במשק, והן החיסכון הרלבנטי ביותר עבור מרבית העובדים במשק, בוודאי הצעירים שבהם, ובמיוחד אלה שלא זוכים לשכר שגבוה מפעמיים השכר הממוצע במשק. כך, ב-2015 כולה נהנו קרנות הפנסיה החדשות המקיפות, שכבר מנהלות יחדיו נכסים בהיקף של יותר מ-216 מיליארד שקל, מהפקדות שנתיות בהיקף אדיר של כ-27.7 מיליארד שקל - שמבטיחות ששוק זה ימשיך לצמוח במהירות גם בעתיד הנראה לעין.
כתבות
ני"ע
