"אין במגזר הערבי מספיק מסגרות עבור אנשי היי-טק"

היסטוריה במגזר הערבי: היום (ד') יושק בכפר קאסם בית ספר ליזמות שיכלול בשלב הבא גם מאיץ סטארט-אפים (אקסלרטור). המגזר הערבי זוכה באופן עקבי לייצוג חסר בתחום ההיי-טק, אולם זאת לא הבעיה היחידה. "כשמדברים על היי-טק במגזר הערבי הבעיה היא לא במציאת טאלנטים, אלא בחשיפה שלהם לטרנדים עכשוויים", כך מסביר בשיחה עם "גלובס" הנס שקור, מנהל פרויקטים קשרי קהילה והעצמת יזמים במגזר הערבי, אשר פועל בארגון צופן.

שקור מספר כי בית הספר נולד בעקבות יוזמה של ממשלת ארה"ב, אשר פנתה באמצעות קרן MEPI ליזמים בשש מדינות במזח התיכון על מנת ליצור מקומות עבודה. בישראל פנתה הקרן למגזר הערבי. MEPI היא המממנת העיקרית של הפרויקט בישראל, שעלותו מסתכמת ב-9 מיליון שקל ב-3 שנים. במיזם משתתפים גם ארגון צופן, הפועל לשילוב ערבים אזרחי ישראל בהיי-טק, ופורום MIT ליזמות.

אלה מטלון מפורום MIT ליזמות מספרת כי "היוזמה נקראת TRI/O Tech. פורום MIT פועל בפקולטה לניהול באוניברסיטת תל-אביב, והוא ליווה מאז 1994 את צמיחת הסטארט-אפ ניישן, עוד לפני שאנשים ידעו מה זה סטארט-אפ, כבר הענקנו ייעוץ בתחום. בפורום פעילות מספר דמויות מובילות בהיי-טק הישראלי כמו מרטין גרסטל, אד מלבסקי היו"ר וינקי מרגלית. אנחנו נלווה גם את תלמידי בית הספר החדש".

שקור: "ל-MEPI יש הרבה תוכניות במזרח התיכון לעידוד ההידברות, לדמוקרטיה וליזמות כדרך ליצירת דיאלוג. אין פה אג'נדה פוליטית אלא מפגש נטו. בחברה הישראלית הדבר בא לידי ביטוי באמצעות מפגש של ערבים ישראלים עם עמיתים ויזמים בעולם ההיי-טק. המטרה היא להקים מרכז לתעשיית היי-טק שימשוך חברות, ייצור מקומות עבודה, וחשוב יותר - בית הספר ליזמות והאקסלרטור יביאו יזמים שחלקם יהפכו את הפרויקטים שלהם לחברות יציבות".

- יש צורך בהפרדה בין ערבים ליהודים?

שקור: "מצד אחד, עד לפני שנתיים המושג אקסלרטור כלל לא היה מוכר בקרב יזמים ערבים. התוכניות החלו בנצרת ומאז הבנו עד כמה באמת יש בכך צורך. אין לנו בעיה עם זה שבכפר קאסם יהיה מגוון. הרעיון הוא פשוט להנגיש את עולם היזמות לקהילה הערבית, כך שמי שמצטרף לא צריך להגיע לתל-אביב כדי ליהנות מסל השירותים שמוענק ליזמי היי-טק. במקביל אנחנו היום מנסים לפתח את זה גם בבאר שבע וירושלים".

מטלון: "מחקרים מראים שכשבנות בתיכון לומדות יחד, ולא מתמודדות מול בנים, ההישגים שלהן גבוהים יותר מאשר בכיתה מעורבת. יש יתרון לכך שההתמודדות היא עם יזמים ערבים. אבל למעשה, השבוע ראיינו יזמים שכמעט כולם עובדים בחברות היי-טק מעורבות".

שקור: "חלק מהיזמים, וזה עובדתי, מנסים לפתח סטארט-אפים שמכוונים ספציפית לקהל הערבי, או למדינות ערב כשוק. יש שם ניואנסים שצריך לטפל בהם. לאקסלרטור רגיל אין שמץ של מושג מה קורה מעבר לגבול".

מטלון: "יש יתרון מקומי כי לכפר קאסם יש אזור תעשיה מצוין, ויש ראש עירייה, עאדל בדיר, שמאוד פתוח למיזמים".

- מה הספקתם עד כה?

מטלון: "הנס הוביל יחד עם צופן את הקריאה ליזמים לבוא ולהתראיין. אנחנו פותחים את בית הספר ב-23 בפברואר ומתכננים 15-20 תלמידים בכיתה. כרגע אנחנו מראיינים עד יום ראשון הבא, מועמדים מצוינים שמגיעים מכל הארץ".

- גם נשים?

"בינתיים ראיינו רק שתי נשים. אני כבר רגילה לכך שנשים מהוות רק 5%-10% מהמשתתפים".

- מה תנאי הקבלה לבית הספר?

מטלון: "אנחנו רוצים לזהות תשוקה ליזמות וכמובן מצוינות. יזמים מוצלחים בדרך כלל יצטיינו גם במה שעשו קודם".

שקור: "רוב האנשים שראיינו הם סביב גיל ה-30, מכל הארץ, בדגש על המשולש. רובם ככולם עבדו או עובדים בהיי-טק. הופתענו לגלות את הנתונים - יש פול של מעל 1,500 אנשים, טאלנטים, רובם עובדים בחברות כמו אפל, אמדוקס, מיקרוסופט וסטארט-אפים. כל הקשת".

מטלון: "בבית הספר הם יקבלו ארגז כלים, יכירו את שפת היזמות, למשל ילמדו איך להגן על קניין רוחני, ומה אפשר לעשות כדי לוודא שהרעיון יהיה שווה כסף".

שקור: "למעשה זה פרה-אקלסרטור. הבעיה במגזר הערבי היא לא בטאלנטים, אלא בחשיפה שלהם לטרנדים עכשוויים. מה מעניין? מה חשוב למשקיעים? ההבדל המשמעותי ביחס לאקסלרטור תל-אביבי הוא הנטוורקינג. אין במגזר מספיק מסגרות. בואי נגיד שהם לא אכלו מאותו המסטינג עם יוצאי 8200".

- ומה הם יצטרכו לתת?

מטלון: "הקורס יימשך 3.5 עד 4 חודשים והוא יחזור על עצמו חמש פעמים במהלך 3 השנים הקרובות. ליזמים זה לא עולה כסף, אבל זה כן ידרוש מהם הרבה מאוד משאבים. התשלום יהיה בעבודה קשה".

פז הירשמן, מנכ"ל משותף בארגון צופן, מסכם: "האקסלרטור ובית הספר הם חלק ממהלך כולל של צופן עם עיריית כפר קאסם. עיריית כפר קאסם נמצאת בשנתיים האחרונות בתנופה וצופן עובד במשולש כבר 3 שנים. אנחנו פעילים גם בנצרת, ולכן רוצים לשכפל את המודל של נצרת שכולל הבאת חברות חדשות לעיר, והחלטת ממשלה לעודד את היזמות בה. החזון הוא שתוך 3 שנות הפרויקט יהיו כבר חברות שיפעלו בעיר, ושיקומו בה חברות היי-טק. אנו פועלים לשם כך מול איימן סייף, ראש הרשות לפיתוח כלכלי של החברה הערבית".