לא מכירים את קרנות הסל האקטיביות? תקראו את זה

משקיע נכנס לסניף הבנק שלו לשמוע את דעתו של יועץ ההשקעות על המלצת השקעה שקרא עליה בכתבה באינטרנט: "מה אתה אומר על ני"ע בארה"ב בשם MINT, כדאי להשקיע בזה?". באופן טבעי, היועץ פונה לחפש מידע רלוונטי על נייר הערך. "הסימבול הזה הוא של ETF, זה מוצר שעוקב אחרי מדד כלשהו", מסביר היועץ ללקוח, "אבל משהו פה ממש מוזר... אני לא מוצא את המדד של התעודה".

אקצר ואגלה לכם שיועץ ההשקעות לא ימצא את המדד במוצר גם אחרי חיפוש ממושך. פשוט כי אין. אמנם אותו MINT אכן מייצג ETF, שכולנו מכירים כמוצר שעוקב אחרי מדדים, אבל הפעם מדובר במוצר (בלי) מדד.

תשאלו ודאי איך ייתכן שהמוצר שהומצא לצורך עקיבה אחר מדדים מוצע ללא נכס מעקב? הרי זו כל תכליתו. התשובה פשוטה מאוד - ראשי-התיבות ETF הם קרן נאמנות נסחרת (בשונה מהפירוש הנפוץ 'קרן סל' שמתייחס למדד), כלומר קרן נאמנות רגילה שיחידותיה נסחרות במהלך המסחר בבורסה. משכך, חייב מוצר זה לכלול מדד שאחריו יעקוב כל הזמן. טכנית (ומשפטית כמובן) אפשר להגדיר ל-ETF מדיניות השקעות אחרת, כמו שיש לקרנות נאמנות "מסורתיות".

מה מחליף את המדד הנעקב

בארה"ב ובאירופה אנו עדים לתופעה זו כמה שנים, כאשר כיום מוצעים בעולם מאות מכשירים המכונים "Actively-Managed ETF", או בעברית - "קרן סל אקטיבית". בכל קרן מוגדרת מטרה מוצהרת שמהווה חלופה למדד הנעקב שאנו מכירים במוצרים אלה בדרך-כלל. למשל, עקיבה אחרי אסטרטגיית השקעה מסוימת, כפי שניתן למצוא בקרן הסל First Trust Tactical High Yield (סימול: HYLS), או מדד שהקרן מכוונת "להכות" אותו לאורך זמן, כמו במוצר של גוגנהיים - Guggenheim Enhanced Short Duration Bond (GSY).

נכון להיום, מתוך 1,851 קרנות סל שרשומות למסחר בארה"ב, קצת יותר מ-7% מהן (בסך-הכול 135) מוגדרות כקרנות סל אקטיביות. יחד עם זאת, במונחי נכסים, 24 מיליארד הדולרים שמנוהלים כיום במוצר זה מציבים אותו הרחק מאחורי נתח השוק שלו בתעשיית ה-ETF האמריקאית, שמנהלת נכסים בסך של 2 טריליון דולר.

גם מחוץ לארה"ב ניתן למצוא קרנות סל אקטיביות, בעיקר בבורסות באירופה, כשהבולטת שבהן היא PIMCO Euro Short Maturity Source, המנהלת כיום 2.5 מיליארד אירו ומטרתה להשקיע באיגרות חוב נקובות אירו במח"מ קצר.

גופים בולטים נוספים הפעילים בתחום הם WisdomTree ו-AdvisorShares האמריקאיות ו-Horizons הקנדית. נכון להיום, קנדה נחשבת למובילה עולמית ביחס של נכסים מנוהלים בקרנות סל אקטיביות מתוך תעשיית ה-ETF המקומית - כ-11%.

קרנות סל אקטיביות שאבו ממוצרי המדד את אחת התכונות המושכות ביותר שלהם - היכולת לדעת בזמן אמת במה הם מושקעים. בדומה לתעודת סל על מדד ת"א 25, שניתן לדעת בכל רגע נתון אילו מניות מרכיבות אותה ובאיזה משקל, כך בקרן סל אקטיבית מנהל המוצר מחויב לחשוף את הרכב הנכסים על בסיס יומי. שקיפות זו אינה קיימת בקרנות נאמנות "רגילות", שם ההחזקות בקרן מפורסמות לרוב בעיכוב של חודשיים-שלושה. כמובן שבינתיים ייתכן שחלק מההשקעות בקרן השתנו ולא נדע מכך.

יתרון נוסף של קרנות הסל האקטיביות על פני קרנות "מסורתיות" הוא הסחירות שלהן. בדומה לתעודות סל, ניתן לקנות או לממש יחידות שלהן במהלך המסחר הרציף בבורסה, ולא רק אחת ליום כמו בקרנות נאמנות רגילות. תכונה זו מאפשרת למוסדיים, שסחירות הנכס מהווה גורם חשוב בהחלטות ההשקעה שלהם, להרגיש בנוח עם מוצר זה.

לעומת זאת, עבור משקיעים פרטיים, קרנות הסל האקטיביות מציעות מודל תמחור פשוט וברור של מחיר אחיד לכולם, וזאת בניגוד לדמי הניהול השונים שנגבים בכל סגמנט (class) של אותה קרן נאמנות בארה"ב.

איך מבחינים בין אקטיבי לפסיבי

סוגיה מהותית למי שמשקיע באופן תכוף בקרנות סל בחו"ל היא היכולת להבחין בין הקרנות הפסיביות לבין האקטיביות, שהרי אם מטרתנו לעקוב אחרי מדדים, יש כאן פוטנציאל לטעות לא נעימה. קיימות שתי דרכים מהירות להבחנה בין המוצרים.

האחת, חיפוש בפרטי המוצר - האם קיים בו מדד בכלל, ואם כן האם הוא רלוונטי לשם המוצר. אם התשובה לאחת משתי השאלות שלילית, אזי מדובר בקרן סל אקטיבית.

אפשרות שנייה היא מבט מהיר לדמי הניהול, שגם הם עשויים להסגיר את סוג המוצר. לרוב, דמי הניהול בקרנות סל אקטיביות גבוהים משמעותית ממוצרים פסיביים. בחינה שערכתי לתעשיית ה-ETF בארה"ב, העלתה כי ממוצע דמי הניהול בקרנות הסל האקטיביות עומד כיום על 0.8%, פי 2 מהממוצע בתעשייה כולה.

יחד עם זאת, הדרך הבטוחה והוודאית ביותר לקבוע אם קרן הסל היא אקטיבית או לא, נמצאת בתשקיף המוצר, שם מופיעה הערה ברורה כי המוצר מנוהל באופן אקטיבי במידה שמדובר במוצר (בלי) מדד. למעשה, מנהלי ההשקעות האקטיביים עשו למוצר ההשקעה הפסיבי המוכר בעולם (ETF) את מה שמנהלי ההשקעות הפסיביים עשו למוצר ההשקעה האקטיבי המוכר בעולם (קרן נאמנות) - לקחו את הפלטפורמה שלו והתאימו אותה לצורכיהם.

כפי שג'ון בוגל מוונגארד השיק בשנת 1976 את הקרן המחקה הראשונה בעולם (First Index Investment Trust) במבנה של קרן נאמנות רגילה, כך אושרה במארס 2008 קרן סל אקטיבית ראשונה עם הסימול המחייב YYY. קרן זו, Bear Stearns Current Yield Fund, לא החזיקה מעמד יותר ממספר חודשים לפני שנסגרה, אבל לפחות פתחה את הדלת להשקתן של קרנות סל אקטיביות אחרות.

בקרוב אצלנו?

ומה לגבינו, האם נראה בקרוב בשוק ההון שלנו קרן סל אקטיבית? התשובה המיידית היא כמובן לא, מהסיבה הפשוטה שאין אצלנו בכלל קרנות סל שנסחרות בבורסה. רק לאחר הסדרת שוק זה, סוגיית קרן הסל האקטיבית העברית הראשונה תהיה רלוונטית.

בכלל, סביר להניח שאם בעתיד יינתן היתר מרשות ני"ע להשקת קרנות סל אקטיביות, הוא ישמש בעיקר את מנהלי הקרנות "המסורתיות" בישראל במאבקם מול הקרנות הזרות. זאת, לאור העובדה שאותה שקיפות שמחייבת את גילוי הרכב הנכסים בקרן מדי יום, היא ערך מהותי עבור יועצי ההשקעות בבנקים.

5 עובדות על קרנות סל אקטיביות

■ במארס 2008 אושרה קרן הסל האקטיבית הראשונה בארה"ב

■ מאז ניתן למצוא קרנות סל אקטיביות גם באירופה, בקנדה וביפן

■ קנדה נחשבת למובילה עולמית בתחום, עם נתח שוק של 11% לקרנות סל אקטיביות בתעשיית ה-ETF שלה

■ ארה"ב מובילה בכמות קרנות הסל המוגדרות כאקטיביות (135), יותר מ-7% מתעשיית ה-ETF האמריקאית

■ קרנות הסל האקטיביות בארה"ב מנהלות כיום 24 מיליארד דולר

* הכותב הוא מומחה בניתוח ופיתוח של מדדי השקעה בתחום האג"ח והמניות. אין באמור ייעוץ/שיווק השקעות ו/או תחליף לייעוץ/שיווק המתחשב בנתונים של כל אדם ו/או תחליף לשיקול דעתו של הקורא ואינו מהווה הצעה לרכישת ניירות ערך. 

 קרנות סל אקטיביות בולטות בעולם