עמוס טלמור, אחד האנג'לים הפעילים בארץ בעשור האחרון, אולי משקיע סכומים קטנים יחסית בחברות שהן עדיין קטנות וצעירות מאוד, אבל איש לא יוכל לטעות בו שהוא חושב בקטן. מי שהחל את דרכו בבית הספר לטכנאים של בזק בירושלים וכיהן כאחד המנהלים הבכירים בחברת ECI, כבר לא זוכר בכמה חברות השקיע, וגם לא בדיוק כמה הרוויח, אבל אין צורך לדאוג לו. הוא, כמו גם ששת ילדיו ותשעת נכדיו, תמיד יכולים לברוח לכמה ימים פסטורליים בבית בטוסקנה, שאותו הוא רכש באחד ממימושי המניות הראשונים שלו. מה שמעסיק את טלמור כיום, יותר מאשר הכסף, הוא לשנות את התרבות ואת הנוף של עולם הסטארט-אפים הישראלים, תוך משימה שאפתנית להפחית את שיעור הכישלונות.
"מתוך שלל הסטארט-אפים שנוסדים בארץ, ב-70% לא הייתי משקיע בכלל", הוא אומר בראיון ל-G. "המשימה נדושה או לא נכונה, אין שוק, הטכנולוגיה לא ישימה. באלה משקיעים מי שאני קורא להם טריפל F (חברים, משפחה וטיפשים, Friends, Family and Fools). מתוך ה-30% חברות שכן יש להן סיכוי, מעל ל-95% ייכשלו אפילו בהגעה לסבב הגיוס הראשון. אם יש אלף ואחת סיבות לכישלון, אני רוצה לפתור אלף מהן, כי ברור לי שאת האחת אולי לא אצליח למנוע".
הפרויקט החדשני שלו, מגדלור (Lighthouse), בעצמו סוג של סטארט-אפ, הוא מעין בית לסטארט-אפים שאותו מגדיר טלמור "מחסן חדשנות": 1,500 מטרים ברעננה, שיכולים לאכלס 400 איש; שבהם יזמים יקבלו את כל השירותים הדרושים להם - משולחן, אינטרנט, מטבח ומרפסת שמש ועד ייעוץ, מפגשים עם מנטורים המגויסים למטרה ועזרה בקשרים ובחדירה לשווקים הנכונים בחו"ל.
- לא חסרים בארץ אקסלרטורים, מאיצי חברות ניצן. מה החידוש שלך?
"יש 250 אקסלרטורים בארץ. רובם מטעם חברות שמחפשות רעיונות שישתלבו במגוון המוצרים שלהן, והם מוגבלים בזמן ולאחר ארבעה חודשים או חצי שנה היזמים נזרקים החוצה. אצלנו אין הגבלת זמן, אנחנו לא לוקחים מהיזם מניות של החברה, הוא רק משלם סכום זעיר (490 או 890 שקלים לחודש) והוא מקבל תוכן שמתאים בדיוק לו".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
