פרטנר וסלקום: לא לבטל ההפרדה המבנית בבזק ללא שימוע

החברות פרטנר וסלקום מבקשות ממשרד התקשורת שלא לאפשר את מהלך ביטול ההפרדה המבנית בבזק, מבלי שישמע אותן קודם במסגרת של שימוע ציבורי ומבלי שיינקטו צעדי זהירות על-מנת להגביל את כוחה של בזק. פרטנר וסלקום הביעו דאגה עמוקה מהמהלך והדגישו כי הוא עשוי לפגוע בהם קשות אם לא יבוצע כהלכה.

החשש של שתיהן התגבר לאחרונה לאחר שיותר ויותר סימנים העידו על כוונות מצד מנכ"ל משרד התקשורת שלמה פילבר, להאיץ את המהלך השבוע, וכחלק מכך אף קמה יוזמה מצידו להיעזר בוועדת חייק כדי לתת הכשר למהלך בבחינת אם המלצותיה של ועדת חייק יושמו והרפורמה בשוק הקווי עובדת, מתן חותמת מצידה של הועדה יסלול את הדרך לביטול ההפרדה ללא שימוע ציבורי.

מיותר לציין כי הוויכוח הוא על מהות הצלחת הרפורמה בשוק הקווי, והאם בהסתמך על מה שמשרד התקשורת ובזק מציינים, כי מעבר של 250 אלף לקוחות למודל של ספק פלוס תשתית בחבילה אחת - זה מה שמהווה מדד להצלחה, ובעקבות זאת ניתן לבטל את ההפרדה המבנית בבזק בינה ובין חברות הבת שלה.

שתיהן טוענות כי ביטול ההפרדה המבנית בקבוצת בזק יביא לחיסול התחרות בשוק התקשורת. 

ההנחות של מתנגדי ההפרדה באשר הם, הן כי ביטול ההפרדה המבנית, גם אם ייעשה הדרגתית, יביא להתחזקות מונופול בזק ויחסל את התחרות - דבר שיביא להעלאת מחירים לצרכן בסופו של התהליך, גם אם לא מיידית.

נזכיר כי פילבר מקדם מהלך לפיו בתמורה לביטול ההפרדה המבנית, בזק תחויב להאצת הפריסה של סיבים אופטיים לבתים. על כך משיבים מתנגדי ההפרדה כי בניגוד לאיומיה, לבזק יש אינטרס עסקי מובהק להשלים את פריסת הסיבים כיוון שמרבית השקעותיה כבר בוצעו ומכיוון שמתחרתה הוט טלקום עוברת למהירויות גלישה גבוהות (200 מגה ומעלה). לכן האיום שבזק לא תשקיע אם לא תקבל ביטול של ההפרדה המבנית הוא איום סרק.

בנוסף, הם טוענים כי לא מתקיימים התנאים לביטול ההפרדה וכי ההודעה של משרד התקשורת על כך שרבע מיליון לקוחות עברו לשוק הסיטונאי מעוותת את המציאות - כשליש מלקוחות אלה (70,000) הם בכלל לקוחות בזק בינלאומי. יתר הלקוחות שעברו לסלקום ופרטנר מסבים הפסדים לקבוצות שאליהם עברו. ככלל, מדובר על 8% בלבד ממשקי-הבית המחוברים לאינטרנט (מתוך 2.2 מיליון), ואם ההפרדה המבנית תבוטל, אז גם הם עשויים לעבור לבזק.

לעומת מספרים אלה, הנתונים שמציגים תומכי הביטול הם 46 אלף לבזק בינלאומי, שמהווים 17% מהשוק הסיטונאי.

בנוסף הם טוענים כי עיקר הכנסותיה של בזק ורווחיה העודפים מגיע משירות הטלפוניה הקווי - שביחס אליו בזק מסכלת עד כה את יישום הרפורמה והפתיחה לתחרות בהתבסס על טענות סרק טכנולוגיות שנדחו על-ידי בג"ץ ומשרד התקשורת.

מנגד, תומכי הביטול טוענים כי מתווה ביטול ההפרדה המבנית נקבע לפני שנים, כחלק מדוח חייק שאומץ על-ידי שר התקשורת דאז כחלון. נקבע אז שבתוך תשעה חודשים מרגע שעומדת הצעת מדף בשוק הסיטונאי תבוטל ההפרדה המבנית בבזק. השימוע בעניין נערך אז, וביטול ההפרדה הפך לחלק מרכזי ובלתי נפרד מהרפורמה בשוק התקשרות. לא מדובר בהטבה שבזק מקבלת כי אם בהחלטה שהתקבלה בעבר על-ידי משרד התקשורת, ולכן אין שום צורך בשימוע נוסף בעניין.

מאז פברואר 2015 השוק הסיטונאי פועל ויותר מ-260 אלף לקוחות הצטרפו אליו, הרבה מעבר לכל תחזית, מה שמעיד על הצלחתו. מעבר לכך, מחירי האינטרנט פחתו בעשרות שקלים בתקופה זאת. חשוב לציין כי בשום מקום בעולם לא קיימת הפרדה מבנית כמו זאת שבישראל, והיא מכבידה על הלקוח באופן מלאכותי, יוצרת עלויות מיותרות ומקשה על השירות. ההתנגדות לביטול ההפרדה של החברות המתחרות לא ברור לאור החלטות העבר, התפתחות הרפורמה בפס הרחב והפגיעה המתמשכת בצרכן.