קריסת מחירי הנפט: העתיד השחור של מפיקות הזהב השחור

מתחילת המאה ה-21 רכבה סורינאם שבדרום אמריקה, מדינה של 540 אלף תושבים, על בום הסחורות שהניב לה שפע של רווחים מיצוא בוקסיט, זהב, נפט ובננות. משנת 2000 עד 2014 ההכנסה הלאומית לנפש במדינה זינקה בקרוב לפי 4 לכמעט 10,000 דולר בשנה, ותוחלת החיים עלתה מ-67 ל-70 שנה.

אבל בינואר נאלצה ממשלתו של דסי בוטרסה, השליט הצבאי לשעבר שנבחר לנשיא בבחירות דמוקרטיות בשנה שעברה, להתייצב מול מציאות קשה. אחרי ירידה של יותר מחצי ביתרות המט"ח בשנה שעברה, פנתה הממשלה לקרן המטבע הבינלאומית, לבנק העולמי ולמוסדות נוספים בבקשת עזרה. נציגי המוסדות הללו אמורים להגיע השבוע לעיר הבירה פרמריבו לדיונים בנושא.

כך החל תהליך בקשת החילוץ הבינלאומי של סורינאם. עוד מדינות שכלכלותיהן תלויות בנפט ובסחורות אחרות עלולות ללכת בעקבותיה, כאשר "מחזור העל" ששיפר את מצבן במשך שנים, הסתיים.

כאשר נשאלה לאחרונה מנכ"לית קרן המטבע, כריסטין לגארד, מה גורם לה נדודי שינה בלילות, היא ענתה שהיא חוששת לגורלן של מפיקות נפט בעלות הכנסות נמוכות כמו ניגריה. "זו מדינה שניצבת בפני קושי אמיתי", אמרה, "כמו מפיקות נפט אחרות, והיא חייבת לעצב מחדש במהירות את המודל העסקי שלה, וליישר את האינטרסים שלה עם המציאות החדשה לחלוטין, שתהיה איתנו יותר זמן מכפי שרבים חושבים".

החששות בקרן המטבע הם מעבר להשפעה של המצב על התקציבים והצמיחה, או על מאזן התשלומים של המדינות הפגיעות; כלכלני הקרן הזהירו בשבוע שעבר שהלם מחירי הסחורות עלול להחליש את הבנקאות במדינות המתפתחות, ולהגדיל את הסיכון למשברים פיננסיים שקשורים לסחורות. אחרים חוששים מההשלכות על שוקי ההון של קרנות ריבוניות שניזונות מהכנסות נפט, ונאלצות לממש נכסים כדי לכסות את הירידות בהכנסות הנפט.

ניגריה נמנעה עד כה מפנייה לקרן המטבע, אם כי יותר אנליסטים חושבים שהיא צריכה לעשות זאת. המדינה נמצאת בדיונים עם הבנק העולמי ועוד מוסדות על מלוות של מיליארדי דולרים כדי לסגור גירעון תקציבי של 15 מיליארד דולר שנגרם מירידת מחיר הנפט. גם אזרבייג'ן קיימה שיחות עם קרן המטבע והבנק העולמי על מלווה של 4 מיליארד דולר.

יש חששות שגם אקוודור וונצואלה יבקשו חילוץ פיננסי בעתיד הקרוב. ברחבי אפריקה צופים כמה משקיפים כי מדינות נפט מעוטות הכנסה מאנגולה עד גאבון ייאלצו להצטרף לרשימת מבקשות הסיוע.

כלכלות מתעוררות גדולות כמו ברזיל ורוסיה נראות בטוחות לפי שעה, הודות ליתרות המט"ח הגדולות שלהן, אבל האמון הזה יישחק אם מחירי הסחורות יישארו נמוכים עד השנה הבאה וידלדלו את היתרות. מוסקבה כבר שוקלת הפרטה של נכסים יוקרתיים כמו חברת התעופה אירופלוט וקבוצת הנפט רוסנפט, כדי להשלים את ההכנסות הנמוכות מנפט.

איטיים מדי בהפנמת הנזק

קאושיק באסו, הכלכלן הראשי של הבנק העולמי, טוען שקריסת מחירי הסחורות צפויה ליצור פיצול בכלכלה העולמית ובקרב הכלכלות המתעוררות. היא גם באה בשעה שההאטה של כלכלות כמו סין מגבילה את הקצב שבו הן מדביקות את הכלכלות המתקדמות. בקרן המטבע צופים כי "ההתלכדות" תתרחש בשני שלישים מהקצב שהיא צפתה קודם לכן.

נפט זול הוא עדיין מתת שמיים למדינות מתפתחות רבות כמו הודו ובנגלדש, ולמדינות מפותחות כמו ארה"ב, שהצרכנים בה נכנסו לבהלת קניות של רכב חדש לאור ירידת מחירי הבנזין.

אבל רוב הכלכלנים איטיים מדי בהכרת פוטנציאל הנזק למפיקות הנפט בעולם המתפתח. "אני חייב להודות שקריסת מחירי הנפט הייתה ממושכת מכפי שאני או אנחנו צפינו", אומר באסו. כלכלני קרן המטבע והבנק העולמי צופים כעת שירידת המחירים תימשך עוד זמן מה, מה שידרוש ממדינות מפיקת נוספות להזדרז ולבצע תיקוני תקציב כואבים.

בינואר הוריד הבנק העולמי את תחזיתו למחיר הנפט הגולמי לממוצע של 37 דולר לחבית, מ-51 דולר לחבית באוקטובר. זה בא לצד חשיבה מחודשת רחבה יותר על כיוון מחירי הסחורות - כלכלני הבנק הורידו את תחזית המחיר שלהם ל-37 מבין 46 הסחורות שאחריהן הם עוקבים.

הבעיה, אומר באסו, היא שיותר מדי מדינות מפיקות נמצאות בהכחשה לגבי הצורך בשינוי או בפתרון פוטנציאלי למצב - והן חוששות מן ההשלכות הפוליטיות. "זה יהיה קשה מאוד. אי אפשר יהיה להתחמק מזה", הוא אומר.

אפילו בסורינאם, קובעי המדיניות היו עד לאחרונה בהכחשה. כאשר הבנק המרכזי הודיע על פיחות של 25% מול הדולר בנובמבר, הוא עשה זאת בהודעה קצרה: "סורינאם מתנסה באופן זמני בהלם סחורות אמיתי", נאמר בה.

כעבור שישה שבועות, ההלם הזה נראה רחוק מלהיות זמני, עם דיונים קשים מול קרן המטבע, הבנק העולמי והמוסדות האחרים שמתחילים השבוע. השאלה היא מיהן המדינות שיפנו אל המוסדות הללו בהמשך.

גם צניחת הנפט לא תגרום למדינה האפריקאית לאמץ רפורמות

האם מחירי הנפט יגרמו סוף סוף לניגריה, המפיקה הגדולה ביותר באפריקה, לאמץ רפורמות שיאפשרו לה לעמוד בגלי הלם בעתיד? אם לשפוט לפי העבר, התשובה שלילית, אבל ממשלת הנשיא מוחמדו בוהרי אומרת שהשינוי יהיה כואב אבל הוא אפשרי - והוא האפשרות היחידה.

עם מחירי נפט בשפל של 13 שנים שנרשם בינואר, הזמנים הטובים שמהם נהנתה ניגריה במרבית העשור האחרון הסתיימו. קרן המטבע צופה צמיחה של 3.25% בכלכלת המדינה השנה, ירידה משיעור ממוצע של 6.8% בשנים 2005-2014.

ניגריה כבר הייתה במצב כזה, בימי שלטונו של בוהרי, שעמד בראש הפיכה צבאית לפני 30 שנה, במהלך האטה כלכלית. הוא הודח אחרי שנה וחצי על ידי קצין צבא שהאשים אותו בכישלון להבריא את הכלכלה.

פיקוח על ההון של הבנק המרכזי, בתמיכה חזקה של בוהרי, פוגע במשק וחונק את שוק המט"ח במדינה תלוית-יצוא זו של 180 מיליוני תושבים. בשוק השחור, מטבע הנאירה המקומי נסחר בשער גבוה ב-50% מהשער הרשמי, מה שפוגע בעיקר בעניים.

כמה אנליסטים חוששים מהשיחות של ניגריה עם הבנק העולמי ובנק הפיתוח האפריקאי, על מלוות של 3 מיליארד דולר לסגירת חלק מגירעון תקציבי של 15 מיליארד דולר שנובע מהירידה בהכנסות הנפט. אבל השיחות הללו עשויות לאותת על גישה מציאותית יותר שניגריה מאמצת לראשונה זה שנים רבות. הניסיון ללוות בזול למימון מיזמי תשתית נחוצים מאוד, עשוי לסייע לממשלה לגוון את מקורות ההכנסה ולהחיות את מגזרי הייצור והתעשיות החקלאיות.

בהצעת תקציב 2016, רק 20% מסך הכנסות המדינה יגיעו מהנפט - ירידה של יותר מ-70%. גם מחיר ההתייחסות של הנפט, 38 דולר לחבית, הוא מציאותי, אומרים אנליסטים. המטרה של גיוס הכנסות ממקורות אחרים יכולה להיות בת השגה, בין היתר מפני שניגריה מתחילה מבסיס נמוך אבל גם מפני שבוהרי מנהל מערכת הדוקה יותר.

"אם הם יוכלו להעלות את הכנסות המסים, לסתום כמה דליפות ולקצץ עלויות, ניגריה תוכל לעבור למקום חיובי יותר", אומר משקיע בינלאומי עם אינטרסים באפריקה. בהצלחה, אבוג'ה.

הכנסות הנפט והגז היוו 43% מהתקציב

לסרגיי גלזייב יש מתכון רדיקלי לחילוץ רוסיה מן המשבר שלה. הכלכלן המבריק שמייעץ לנשיא ולדימיר פוטין רוצה להצמיד את שער החליפין של הרובל וליצור קרן הלוואות של 6 טריליון רובל (66 מיליארד דולר) לחברות רוסיות.

למרות הרטוריקה הלוחמנית של מוסקבה, פוטין נוטה לאמץ את הייעוץ הזהיר של אלווירה נאביולינה, נגידת הבנק המרכזי, במקום את הרעיונות של גלזייב, אבל ההצעות שלו מדגימות את הכאב שמחירי הנפט מסבים למדינה.

רוסיה עומדת בפני שנת מיתון שנייה, אחר שהכלכלה נסוגה ב-3.7% ב-2015. הממשלה רואה את קופתה מתרוקנת כאשר הכנסות הנפט והגז, שהיוו 43% מהתקציב בשנה שעברה, צפויות לרדת מתחת ל-35% מהתקציב השנה.

משרד האוצר מנסה לגייס עוד טריליון רובל בהכנסות נוספות כדי לשמור על גירעון תקציבי של 3% תמ"ג, ופוטין שוקל כאמור הפרטה של החזקות בחברות ממשלתיות כדי לגייס כספים.

מקור אחד להכנסות נוספות הוא באופן טבעי מגזר הנפט עצמו. כבר בשנה שעברה גייסה הממשלה 200 מיליארד רובל משמירה על היטל יצוא של 42%, במקום הורדתו ל-36% כפי שהיא תכננה. בכירי תעשיית הנפט חוששים שהממשלה תשמור על שיעור המס של 42% לזמן בלתי מוגבל, מה שעלול להוריד את שוויו של הסקטור הזה ב-20%-30%, להערכת חברת VTB קפיטל. גם הצרכנים סובלים: הפנסיות הועלו החודש ב-4% בלבד, כדי לפצות על עליות המחירים שהן בקצב של 12%.

הירידה המהירה של הרובל מונעת מהבנק המרכזי להנמיך את הריביות הגבוהות. בשבוע שעבר הבנק לא שינה את הריביות ואפילו אותת שהוא יעלה אותן כדי לרסן את האינפלציה. התוצאה היא שחברות רבות מצמצמות השקעה, והצרכנים מהדקים את החגורה. המכירות לצרכן צנחו ביותר מ-15% בדצמבר, הירידה החודשית החדה ביותר מאז שהמיתון החל בסוף 2014.

אבל המצב היה יכול להיות גרוע יותר. "בהתחשב בעוצמת ההלם של מחיר הנפט ובהעדר הכמעט מוחלט של גישה לשוקי ההון העולמיים, הכלכלה הרוסית התבררה כאיתנה למדי ב-2015", אומרים הכלכלנים קתרין היל וג'ק פרצ'י מסברבנק במוסקבה.

 נפט

 תמג