המאבק הרפובליקאי: מי יציל את אמריקה מידי השמאלנים?

מות השופט אנטונין סקאליה, עמוד התווך השמרני של בית-המשפט העליון, מכניס תחושת דחיפות למירוץ הרפובליקאי: מי יחזיר את הרוב השמרני לשם? ■ בעימות המלוכלך ביותר עד עתה, אמר טראמפ, כי פיגועי הטרור ב-11 בספטמבר 2001 אירעו בכהונתו של ג'ורג' בוש

דונלד טראמפ / צילום: רויטרס
דונלד טראמפ / צילום: רויטרס

מותו הפתאומי של השופט אנטונין סקאליה, עמוד התווך השמרני של בית-המשפט העליון בארה"ב, הכניס את המערכת הפוליטית האמריקאית לסחרור והטביע מיד חותם עמוק על העימות התשיעי בין הרפובליקאים שמתמודדים על מועמדות מפלגתם לנשיאות. העימות נערך אמש (שבת) בקרוליינה הדרומית, כמה שעות בלבד לאחר מות סקאליה, שנחשב "אבן הפינה האינטקלטואלית של החשיבה המשפטית השמרנית בארה"ב במאה ה-20", לדברי פרשנים משפטיים.

עוד לפני שנודעה סיבת המוות, פרץ בוושינגטון וויכוח פוליטי אדיר סביב השאלה האם נשיא ארה"ב, ברק אובמה, צריך למנות שופט עליון חדש, בכפוף לאישור הסנט. אובמה הכריז מיד, כי ישיק את הליך המינוי, בעוד שראש סיעת הרוב הרפובליקאי בסנט, מיץ' מקונל, הכריז, שאין מקום למינוי כזה בשנתו האחרונה של נשיא מכהן ושאת המינוי צריך לעשות הנשיא הבא.

ביסוד ההתנגשות החזיתית הזו נמצאת העובדה, שלפני מות סקאליה, היה לשמרנים רוב קטן בהרכב בית-המשפט העליון: חמישה שופטים שמרניים וארבעה שופטים ליברליים. הסתלקותו מותירה את בית-המשפט עם שני מחנות שווים בגודלם ויוצרת ענן של אי ודאות לגבי ההחלטות גורליות המונחות עתה על שולחן בית-המשפט, החלטות שיעצבו את אופיה החברתי והכלכלי של ארה"ב. מדובר בהחלטות על הפלות, על התנגדות גופים דתיים להוראת חוק שמחייבת אותם לממן אמצעי מניעה לעובדיהם, על הגירה וגירוש מסתננים נטולי ניירות ועל מאמצים לקעקע את הרפורמות בשירותי הבריאות, בבת עינו של אובמה.

אי הוודאות החדשה הקרינה מיד תחושת דחיפות על העימות הרפבוליקאי אמש: הרוב השמרני בבית-המשפט העליון נעלם, ויש חשש שהאג'נדה השמרנית-הרפובליקאית, שגם כך ספגה מכות קשות בשנים האחרונות - הכרת בית-המשפט העליון בנישואים חד-מיניים, למשל - תיבלע בגל מתנשא של ליברליזם על סטרואידים. מעבר לסקאליה, כמה מהשופטים העליונים הם קשישים מופלגים והנשיא החדש יהיה אחראי על מינוי של לפחות שניים, אם לא שלושה, שופטים לבית-המשפט העליון וממילא על פניה של החברה האמריקאית בדורות הבאים.

וכך, העימות כולו התנהל בסימן הקושיה: מי מששת הניצבים על הבימה שמרן יותר, מי סתם מתחזה ומי צפוי למנות את השופטים העליונים השמרניים ביותר. ובמילים אחרות: מי מבין השישה כשיר יותר להציל את אמריקה מידי שמאלנים תאבי הפלות ומיסים שעומדים עליה לכלותה. כפועל יוצא, זה היה גם העימות המלוכלך ביותר, הארסי ביותר והתוקפני ביותר בסבב 2016 של הבחירות המקדימות. היה ניכר, שכמה המתמודדים באמת מתעבים חלק מעמיתיהם על הבימה, וביטויי המשטמה בין דונאלד טראמפ לג'ב בוש אכן היו ספקטאקל מרתק.

בוש רשם נקודות זכות

אם צריך להצביע על זוכים ומפסידים בעימות, אין ספק, שג'ון קייסיק, מושל מדינת אוהאיו ורפובליקאי מתון, הסתמן כזוכה בגלל סירובו העקבי להשתתף במסכת ההשמצות ההדדיות על הבמה וקריאותיו החוזרות ונשנות לשמור על אחדות רפובליקאית, "אחרת נפסיד את הבחירות להילארי קלינטון". סנטור מארקו רוביו, שבעימות הקודם ספג נוק-אאוט עצמי לאחר שחזר כתקליט שבור על משפט פוליטי שחוק ארבע פעמים, זו אחר זו, כאילו לקה בשבץ מוחי, לא כשל הפעם, וזה כלשעצמו הישג מרשים למתמודד שכבר הביט למוות הפוליטי בעיניים לפני פחות משבוע.

גם בוש רשם נקודות זכות רבות לאחר שלמד להתאגרף ביעילות עם טראמפ. היה ניכר שהוא מצליח להציא את טראמפ מהכלים. ובסימן מבשר רעות לקבלן ממנהטן, הוא שימש כמה פעמים מטרה לקריאות בוז מהקהל בגלל מאמצים כושלים להכות את בוש, ואחרים, מתחת לחגורה. ייתכן שהשטיק שלו מתחיל להימאס על הבוחרים הפוטנציאלים. ויחד עם זאת, הוא אחראי לחלק גדול מהכותרות שיצאו מהעימות הזה.

טראמפ לבוש: "המגדלים התאומים נחרבו כשאחיך היה בשלטון. זכור זאת" 

הנה חילופי דברים בין בוש, טראמפ והמראיין.

המראיין (בפניה לטראמפ): כבר ב-2008 אמרת, כי מן הראוי היה לפתוח בהליכי אימפיצ'מנט (העמדת הנשיא לדין לפני הקונגרס) נגד הנשיא לשעבר ג'ורג' וו. בוש בגלל, כדבריך, שקריו שהובילו למלחמה נגד עיראק. אתה עדיין סבור כך?

טראמפ: "קודם כל, אני צריך לומר שכאיש עסקים אני מסתדר עם כל אחד. יש לי עסקים בכל העולם. (הקהל מגיב בקריאות בוז רמות). אני מכיר כל כך הרבה אנשים בקהל הזה. ודרך אגב, אני מממן את עצמי. יש לי אשה ויש לי ילד. זה כל מה שיש לי. ברור שהמלחמה בעיראק היתה שגיאה גדולה ושמנה.... לג'ב בוש נדרשו חמישה ימים בקמפיין הנוכחי להודות בכך... מעולם לא היינו צריכים להיכנס לעיראק. זה עירער את היציבות במזה"ת".

בוש: "לא אכפת לי מהעלבונות שדונאלד טראמפ מטיח בי. בשבילו, זה ספורט דמים, כמו ציד. הוא נהנה מזה. אני שמח שהוא נהנה מזה. אבל נמאס לי שהוא יוצא נגד בני משפחתי. בשבילי, אבי הוא האדם הגדול ביותר שחי עתה עלי אדמות. ובשעה שטראמפ בנה תכניות ריאליטי, אחי (ג'ורג' וו.) הקים מנגנון ביטחון שיגן עלינו. אני גאה במה שהוא עשה. (תשואות). ולטראמפ יש החוצפה לתקוף את אחי".

טראמפ: "המגדלים התאומים נחרבו כשאחיך היה בשלטון. זכור זאת". (קריאות בוז רמות מהקהל).

בוש: "ויש לו החוצפה לתקוף את אמי... אמי היא האשה הגדולה ביותר שאני מכיר".

טראמפ: "שהיא תרוץ לנשיאות".

בחילופי דברים אחרים, האשים בוש את טראמפ שהוא מטיף ליחסים חמים עם נשיא רוסיה, ולדימיר פוטין, למרות התנהלותו של פוטין בסוריה. כאשר טראמפ הגן על על תמיכתו בפוטין, נשמעו שוב קריאות בוז רמות קהל. הקבלן הגיב בזעם: "אתם כולכם הלוביסטים של בוש, מייצגים את האינטרסים שלו".

בהתגוששות אחרת, הסנטור הנוצרי האדוק טד קרוז, האשים את טראמפ שהוא בעצם ליברל סמוי, שהוא תומך בהפלות ושהוא אפילו תמך בארגון "הורות מתכננת", שלדברי הרפובליקנים משמש קבלן הפלות. טראמפ הגיב בזעם: "מדוע אתה משקר"? ואחר הוא הוסיף: "קרוז הוא השקרן הכי גדול על הבמה... הוא אדם מלוכלך. אין פלא שאף אחד מעמיתו בסנט לא הביע תמיכה בו".

לכל אורך העימות, הטון לא השתנה. אין ספק, שכאשר ייבחר לבסוף מועמד רפובליקאי, במחצית השניה של השנה, לדמוקרטים תהיה מלאכה קלה: לבחור לקט מההתקפות של המתמודדים הרפובליקאים אלה על אלה, להוסיף דברי קישור עם מוסיקה מאיימת ולקנות זמן שידור ברשתות. הרפובליקאים עשו בשבילם את כל העבודה.