מתחילים להפנים את האחריות

אחת הרעות החולות בענף הנדל"ן קשורה לריבוי הסמכויות ובעלי התפקידים. כאשר כל כך הרבה בעלי מקצוע מעורבים בהקמת כל פרויקט נדל"ני, כמעט מתבקש לגלגל אחריות מאחד לשני - יזמים, קבלנים, אדריכלים, מהנדסים ועוד. בישראל הדבר חמור שבעתיים, בשל תרבות האאוטסורסינג הרווחת בכל שרשרת הנדל"ן. קניתם דירה והתרשמתם מהשם של קבלן הביצוע והמהנדס החתומים על התוכנית (לא משימה מורכבת כל כך. בפתח של כל פרויקט מתנוססים שמות כל המעורבים)? קחו את הכל בעירבון מאוד מוגבל. פעמים רבות הם כבר העבירו את האחריות מהם והלאה.

אבל בשבוע שעבר הרשיע בית משפט בבאר שבע מהנדס בניין בשל עבירות בנייה שנעשו בבית פרטי שהוקם בעיר אופקים - בית שהוא כנראה כלל לא ראה.

המהנדס שהורשע, יוסף כהן, לא התעסק בהקמת הבניין נשוא העבירה. זה לא הפריע לשמו להתנוסס כמהנדס הפרויקט בהיתר הבנייה ובשלט שנתלה ליד הבניין. בפועל, כעניין שבשגרה בענף, כהן העביר את האחריות למהנדסת אחרת, דיאנה קרוק. בבית שאותו תכננה קרוק נבנתה קומה נוספת (50 מ"ר), הוקמה חומה שסיפחה שטח ציבורי (50 מ"ר) ואף הוקמה בריכת שחייה מאחורי הבית, ללא שום היתרים כנדרש. אבל קרוק ידעה שכהן אחראי, הוא טען שזו היתה היא, ובית המשפט בהחלטה אמיצה (השופט יעקב דנינו) הרשיע גם את קרוק וגם את כהן, שכנראה בכלל לא ראה את תוכניות הבנייה. וכמו שכתב השופט: "לא יעלה על הדעת כי מי אשר פרטיו מתנוססים במסמכים המוגשים לרשות כעורך הראשי של הבקשה, כמתכנן שלד הבניין וכאחראי לביצוע שלד המבנה יחמוק מאחריות".

גם במשרד המשפטים אהבו את הפסיקה הטרייה, שאולי סוף סוף תרחיב את מעגל האחריות והענישה. ציון אילוז, מנהל המחלקה לאכיפת דיני מקרקעין בפרקליטות, שלח את פסק הדין לעובדיו בסיפוק מופגן. "בעלי מקצוע שפועלים שלא כדין, הם בדרך כלל רצדיבסטיים (עבריינים סדרתיים) והם אלה שפותחים את השער ומאפשרים את ביצוע העבירה, בבחינת 'לא עכברא גנב אלא חורא גנב'", כתב אילוז.

הרגולטור ובתי המשפט מתחילים להפנים שגלגול האחריות השכיח כל כך הוא גם עניין מסוכן מאוד. ודאי כשמדובר בהקמת בניינים, שאמורים לעמוד שנים ארוכות וכרוכים בהרבה מאוד אחריות וביורוקרטיה. ודאי לנוכח כמות התאונות, ולהבדיל כמות העבירות, בתחום הבנייה פה בארץ.