משקיעים ברחבי העולם זכו בסוף השבוע לפסק זמן מהנפילות החדות שמאפיינות את השווקים בתקופה האחרונה. במקביל לזינוק של כ-12% במחיר הנפט עלו מדדי המניות באירופה ב-2.5% עד 3% ובוול סטריט הוסיפו המדדים עד 2% (על המסחר בסוף השבוע בעולם - ראו עמ' 2) .
בעקבות העליות בעולם נרשמו היום עליות גם בבורסה של תל אביב ומדד ת"א 25 עלה ביותר מ-1% נכון לשעות הצהרים, והתרחק מחציית הסף שיעביר אותו לטריטוריה של "שוק דובי" (המוגדרת כירידה של 20% מהשיא). זאת, לאחר שביום חמישי רשם במהלך המסחר המדד המוביל של הבורסה בתל אביב ירידה של כ-19.5% מהשיא שרשם באוגוסט האחרון.
במקביל לעליות במדדי המניות נרשמו בסוף השבוע תיקונים בשוקי האג"ח בעולם והיום גם בישראל, כשבמקרה זה מדובר באופן טבעי בתיקון בכיוון השני - מחירי האג"ח ירדו והתשואות עליהן עלו. התשואה על אג"ח ממשלת ארה"ב ל-10 שנים קפצה ל-1.74% לאחר שצנחה ביום חמישי ל-1.61%, האג"ח גרמנית ל-10 שנים עלתה ל-0.26% לעומת 0.17% בלבד ביום חמישי, והתשואה על אג"ח ממשלתית שקלית ל-10 שנים עלתה היום ל-1.79% לעומת 1.73%.
כמו תמיד בתקופות שכאלה שואלים את עצמם המשקיעים האם שוקי המניות קרובים לתחתית וכדאי להתחיל "לאסוף סחורה" לקראת גל חדש של עליות, או שמא הירידות צפויות להימשך לתוך 2016?
פרופ' דן גלאי, יו"ר סיגמא בית השקעות, אמר היום כי "מחיר הנפט הוא לא הבעיה המרכזית. גם אם מחיר הנפט יישאר כ-30 דולר בעשור הקרוב זה טוב בסך הכל. זה אמנם פוגע במפיקים וביצרנים אבל זה מגדיל את הרווחה של כל השאר. הבעיה היא האי ודאות שנוצרה בשווקים, הרי המחיר יכול לרדת גם ל-15 דולר או לזנק ל-60 דולר".
- אבל הנפט הוא לא הגורם היחיד שמשפיע על השווקים.
"נכון. בארה"ב יש צמיחה איטית, אבל עדיין צמיחה. באירופה המצב פחות טוב, אבל גם כן סביר ולא קטסטרופלי. הבעיה הגדולה היא סין. קשה לדעת אם תהיה שם 'נחיתה רכה' של הכלכלה. היא לא שקופה כמו ארה"ב ומאוד קשה להעריך מה יקרה שם.
"בכל מקרה צריך לזכור שמה שקורה זה לא מיתון כבד בכל העולם. יש חזאים כלכליים שמגזימים בפסימיות שלהם כי אם הם יצליחו אז יהללו אותם ואם לא, אז ישכחו להם את זה".
- הירידות בבורסות מוגזמות?
"לדעתי כן. היום אין איזה התנפחות או בועות מוגזמות כמו שהיו ב-2007 או ב-2008. מכפילי הרווח ומכפילי ההון של הבנקים בארה"ב ירדו לרמות מאוד אטרקטיביות, וגם בישראל הבנקים במכפילי הון אטרקטיביים מאוד. אגב, הבנקים בעולם וגם באירופה הבנקים לא שקופים, כך שיכול להיות שיש להם עדיין הלוואות באיכות ירודה".
- איך לדעתך יראה ההמשך של 2016?
"לאחר שמחירי הנפט יתייצבו וחלק מהעננות הפוליטיות תתבהר, אז נחזור לצמיחה יותר מסודרת ושפויה. אני לא חושב שצפוי בארה"ב מיתון כלכלי, וכנראה שגם לא באירופה. בסין קשה מאוד לדעת. אגב, הודו במצב טוב יחסית. בסך הכל, אי אפשר להגיד ש-2008 חוזרת, אנחנו במקום אחר לחלוטין".
"לצמצם סיכונים בתיק ההשקעות"
מנגד, כלכלני בית ההשקעות הלמן אלדובי חוזרים בסקירתם השבועית על ההמלצה לצמצם סיכונים בתיק ההשקעות בתקופה הקרובה. שם סבורים כי יש לנצל ימים של עליות בשווקים על מנת לצמצם מעט את החשיפה המנייתית.
"חשוב להיות סלקטיביים בבחירת אפיקי ההשקעה. אנו ממליצים להיחשף לחברות שמושפעות באופן ישיר ממצבו של הצרכן הפרטי, שצפוי להמשיך ולהשתפר לאור העלייה בשכר, ירידת מחירי הנפט והסטת חלק מחסכון זה לצריכה פרטית. בנוסף, אנו ממליצים להיחשף לחברות אלה בעיקר בשוק האמריקאי על חשבון אירופה ויפן".
גם אלכס זבז'ינסקי, הכלכלן הראשי של מיטב-דש, ממליץ על גישה דפנסיבית. "רשימת הסיכונים לאפיק המנייתי ממשיכה לגדול. אל הירידה במחירי הנפט והחשש מסין הצטרפו בשבוע האחרון הפחדים הישנים מיציבותה של המערכת הבנקאית באירופה.
"המשבר באירופה מתפתח במסלול שכבר מוכר לשווקים, לכן מהירות התפשטותו גבוהה מאוד. לבנקים מרכזים יש מעט כלים כדי לגרום לשינוי משמעותי במצב. ראינו שהצעדים של הבנק המרכזי של יפן והבנק האירופי עוזרים לשווקים להתייצב רק ליום-יומיים.
"בשבוע שעבר הבנק המרכזי של שוודיה הוריד את הריבית מתחת לציפיות לרמה של מינוס 0.5%, אך המטבע השוודי התחזק כמעט מול כל המטבעות, מה שמהווה עוד עדות לשחיקת כוחם של הבנקים המרכזיים.
"מעבר לכך, הורדת הריבית לשלילית פוגעת ברווחיות הבנקים, מה שבוודאי לא מסייע להרגעת המצב כאשר המשקיעים חוששים ליציבותם", הוא כותב בסקירתו השבועית.
לסיכום כותב ז'בז'ינסקי: "אנו מעדיפים גישה דפנסיבית יותר באפיק המנייתי", כשלגבי החלק האג"חי בתיקים ההמלצה שלו היא על מח"מ של 4-5 שנים. "הציפיות ירדו לרמות נמוכות מדי ומעניקות יתרון לאפיק הצמוד", הוא מציין.
פדיונות של 1.4 מיליארד שקל בקרנות המסורתיות
הירידות החדות של השבוע שעבר הביאו לפדיונות של כ-1.4 מיליארד שקל בקרנות הנאמנות המסורתיות בשבוע שעבר. כך לפי הסיכום השבועי שערכו בבית ההשקעות מיטב דש.
קרנות אג"ח כללי, בדגש על קרנות מעורבות עם חשיפה מנייתית כגון קרנות 90/10, ספגו פדיונות של כ-880 מיליון שקל. קרנות מנייתיות המתמקדות בישראל ספגו פדיונות של כ-100 מיליון שקל וקרנות מניות חו"ל פדיונות של כ-120 מיליון שקל. הקרנות הגמישות דווקא גייסו כ-20 מיליון שקל. קרנות אג"ח מדינה ספגו פדיונות של כ-320 מיליון שקל, וקרנות אג"ח קונצרניות רשמו פדיונות של כ-150 מיליון שקל.
הקרנות הכספיות רשמו פדיון של כ-110 מיליון שקל ומנגד הקרנות השקליות גייסו כ-240 מיליון שקל והשלימו גיוס של כ-360 מיליון שקל מתחילת החודש. חשוב לציין כי מרבית הגיוסים באפיק זה מופנים בעיקר לקרנות מחקות ולקרנות שנמכרות במחירי הפסד, כלומר מבחינת בתי ההשקעות מדובר בדמי הניהול שנמוכים מעמלת ההפצה. קרנות אג"ח חו"ל רשמו בשבוע שעבר פדיונות של כ-40 מיליון שקל.
הפדיונות של השבועות האחרונים כיווצו את תעשיית קרנות הנאמנות, שמנהלת כיום כ-218 מיליארד שקל, מתוכם 26.5 מיליארד שקל בקרנות הכספיות.
הירידות במניות הבנקים
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
