אפטר-פארטי באירופה? המניות שייהנו מקריסת מחירי הנפט

שנת 2016 החלה במימושים גדולים של מניות, מעין שידור חוזר של התנודתיות הקיצונית שראינו במחצית 2015. הקוקטייל המריר של חגיגות השנה החדשה הכיל, כרגיל, חששות מנחיתה כלכלית קשה בסין, מירידות נוספות במחירי הסחורות (בייחוד הנפט), וחששות מחודשים ממצבן של הכלכלות המתעוררות, שתלויות במכירת סחורות (מפולי סויה עד עפרות ברזל ונחושת).

הברמן הלא אהוד הוא שוב ההנהגה הסינית, שלא מצליחה להבהיר את כוונותיה לגבי הקוקטייל שהיא תציע, לא לגבי היואן ולא לגבי שוק המניות המקומי, ולכן מפחידה משקיפים בכל העולם. אלמנט חדש בקוקטייל הוא דיאטה של קרנות ההון הריבוניות (למשל בסעודיה), שמכרו החזקות במניות כדי לגייס הון לקיזוז הירידה בהכנסות הנפט.

בהתחשב בהתאוששות החזקה בשוקי המניות ברבעון האחרון של 2015, כדאי לתהות אם הירידות בתחילת 2016 הן פשוט חזרה על אירועי 2015, או משהו מדאיג יותר. אחד הקשיים בתשובה לשאלה זו הוא מה שקורה בשוק הסחורות. המחירים קרסו בחלקם בגלל גידול בהיצע (בייחוד בנפט, היכן שמסתמנת גם גישה שונה של אופ"ק), אבל גם בגלל האטה בגידול בביקוש. כרגע ההתמקדות היא על ההאטה בביקוש, והתוצאה היא שירידת מחירי הסחורות נתפסת כשיקוף של ירידה בצמיחה העולמית, ולא כגורם חיובי עבור הכלכלות המפותחות.

תערובת ממריצה בארה"ב

אבל אחת הבעיות עם הטיעון הזה היא, שהוא מתעלם מהפוטנציאל האדיר של העברת הון ממגזר האנרגיה בחזרה אל הכלכלות המפותחות, כתוצאה מקריסת מחירי האנרגיה. הירידה הזו מציעה העברת כספים ישירות לצרכנים בתחנות הדלק, כמו הפחתת מס, ועזרה בהעלאת שולי רווח של עסקים וחברות.

אם נתבונן בארה"ב, יש בה חששות שהמגמות החלשות בייצור התעשייתי, שנראו ב-2015, מבשרות את שיא מחזור העסקים. אבל סביר יותר שהנתונים הללו משקפים ירידה בהשקעות שקשורות באנרגיה; אינדיקטור חשוב אחר, הגידול בתעסוקה, נשאר בריא.

גם הצרכן האמריקאי נשאר פעיל, עם שיא ברכישות כלי רכב חדשים ב-2015 (מכירות מכוניות וטנדרים רשמו שיא של 17.5 מיליון יחידות בשנה שעברה, שעבר את השיא הקודם משנת 2000). האנרגיה המוזלת צפויה לספק תמריץ נוסף לארה"ב ב-2016 (כמובן מחוץ למגזר האנרגיה) בהתחשב בחשיבות מגזר השירותים בכלכלה האמריקאית.

בעוד שקל להיות שליליים לגבי שווקים מתעוררים כעת, בייחוד כלפי יצואניות הסחורות הגדולות ביותר כמו ברזיל ורוסיה, יש כלכלות מתעוררות שהן יבואניות גדולות של אנרגיה, כמו הודו. כדאי גם לזכור שיש כלכלות מתעוררות רבות אחרות שצמיחתן נראית סולידית, כמו מקסיקו.

צ'ייסר לאירופה

אם נעבור לאירופה, הצרכנים מקבלים עידוד קטן יותר מירידת מחירי הנפט, מפני שהדלק באירופה כפוף למיסוי גבוה יותר. מצד שני, לא היו הרבה קיצוצי מס באירופה מאז המשבר הפיננסי, והאפקט של ירידת מחירי האנרגיה מתחיל לחלחל, ומשתקף בשימוש מוגבר בכבישים, ובייחוד ברכישות כלי רכב, שהיו חזקות במחצית השנייה של 2015, ועלו שוב בתחילת 2016, במדינות כמו צרפת וספרד. לכן, בפעם הראשונה זה שנים, יש סימנים לשיפור באמון הצרכנים, שיכול לסייע בעידוד הבנייה בכמה שווקים שבהם הפעילות עדיין לא חזרה לרמתה שלפני המשבר.

חברות אירופיות רבות עשויות גם ליהנות מעלויות תשומות ולוגיסטיקה נמוכות יותר. כדאי גם לזכור שהאירו נשאר חלש משמעותית מול הדולר האמריקאי, וסיפק 10%-15% לכושר התחרות של היצוא ב-18 החודשים האחרונים. הפיחות הזה צפוי להימשך כדי לסייע למדינות בהתאוששות כמו איטליה.

איך כל זה משנה את נוף ההשקעות, והיכן ההזדמנויות הטובות ביותר? בחירת מניות קפדנית חשובה עוד יותר כעת, כאשר התמיכה הכללית מהשווקים המתעוררים מתפוגגת. כל חברה שמוכרת בשווקים מתעוררים צריכה להיות בעלת נישה חזקה מאוד של פעילות, עם כוח תמחור (כדי להתמודד עם פיחות המטבעות המקומיים).

חפשו חברות שנהנות מהתערערות שוקי האנרגיה: או קונות של נכסים, או חברות שיכולות לשמר את יתרונות עלויות התשומות הנמוכות. חפשו סיפור של רה-ארגון כתוצאה מהאנרגיה המוזלת והשיפור בביקוש הצרכני. חפשו חברות שירותים אירופיות "משעממות", שמייצרות הרבה מזומנים חוזרים. זהו חברות שמתמזגות במגזרים עם תשואה גבוהה על ההון. חפשו חדשנות שיוצרת צמיחה לטווח ארוך.

תשכחו מההנגאובר

אחרי הנסיגה בשוק נשמע קצת מוזר לדבר על האטרקטיביות של מניות, אבל במובנים רבים, האטרקציות של אירופה לא נפגעו. אחרי תקופה ארוכה ומשעממת, המגמה הצרכנית משתפרת הודות לאנרגיה הזולה יותר, והתמריץ של האירו המוחלש נשאר במקומו.

תמחורי החברות על בסיס תזרימי המזומנים נראים סבירים במגזרים רבים (מחוץ לשמות צרכניים גדולים) והתשואות לטווח הארוך נראות טובות בהרבה ביחס לתשואות אג"ח ומזומנים. אפשר לחשוש מהרבה דברים, כמו הפליטים, קיצוניות פוליטית, איך תסתיים ההקלה הכמותית ועתיד האירו, אבל החששות הללו לא יעריכו כראוי את יכולתם של היורוקרטים, אנשי גוש האירו, להתגבר על הכל.

הכותב הוא מנהל קרן מניות אירופה בחברת הנדרסון גלובל אינווסטורס, המיוצגת בישראל על-ידי מיטב-דש בית השקעות