מסורת משתנה: כנס שייפתח מחרתיים שובר מוסכמות על תכנון ובנייה

לפני כחודשיים אישרה הממשלה תוכנית חומש (2016-2021) לסיוע למגזר הערבי, בהיקף של 15 מיליארד שקל. בין היתר נועד הכסף לעידוד נמרץ יותר לבנייה רוויה ביישובים הערביים, ולהקמת צוות לבדיקת דרכי אכיפה בתחום הבניין במגר הערבי, לצד מטרות נוספות. "הישג היסטורי" אמרו בממשלה.

מאז, אחרי שנודע כי את הפיגוע ברחוב דיזנגוף בתל-אביב ביצע נשאת מלחם, אזרח ישראלי תושב ערערה, מינה ראש הממשלה את השרים יריב לוין וזאב אלקין לקבוע תנאים וקריטריונים להעברת הכסף, ויש לקוות שהתנופה של תכנון והסדרה ביישובים הערביים לא תיעלם כלא הייתה.

לנושא התכנון ברשויות המקומיות הערביות, הסבוך והמורכב, יוקדש מושב מיוחד, "רב תרבותיות והעיור בחברה הערבית", בכנס של איגוד המתכננים שיתקיים השבוע (בימים חמישי-שישי) בתחנה המרכזית בתל-אביב.

עירוב שימושים או כאוס

פרופ' מיכאל סופר מאוניברסיטת בר-אילן יציג בכנס מחקר שעשה ביחד עם תלמיד הדוקטורט נועמאן גנאים ועם ג'לאל גנאים ממרכז המו"פ במשולש, היושב בכפר קרע. המחקר שערכו עסק במצב הקרקעות החקלאיות בשלושה יישובים בגדלים שונים: בקה אל גרביה, ג'ת וביר א סיכה. "זיהינו תופעה שקוראים לה עיור אצור - האוכלוסיה גדלה, השטח מתכסה במבנים, אבל לא מתפתח היקף סביר של תפקודים שאמורים לשרת את האוכלוסיה", מסביר פרופ' סופר. "למשל, גני ילדים, קופות חולים, שטחי תעשייה וגם משרדים של עורכי דין שאפשר היה לצפות שיהיו.

"ההתפשטות נרחבת של השטח הבנוי משמעותית במיוחד ביישובים ערבים כי משבצת השטח של היישוב לא השתנתה משנות ה-40 ועד ימינו. התוצאה היא שאנשים עברו להתפרנס מדברים אחרים - מתעשייה, מסחר, שירותים, חלקם מיוממים לאזורי תעסוקה מחוץ ליישוב - בעיקר ליישובים יהודיים".

נשמע כמו עירוב שימושים, מילת הקסם של התכנון.

"בתחום של עירוב שימושים מדברים על נשלט ולא על לא נשלט. לא מוצלח לעשות עירוב שימושים למפעל שמכניס סמי טריילרים לתוך אזור מגורים, בטח לא כשהתשתית לא מתאימה לזה בכלל".

ובאמת, "במחקר קודם שעשינו בבקעה ראינו שבתוך אזור המגורים ביישוב יש פעילות מלאכה ותעשייה בכמות משמעותית, בקומת הקרקע של אזור המגורים מדדנו 311 פעילויות תעשייה לעומת 65 בלבד באזור התעשייה של העיר. כלומר, אזור המגורים מכיל גם הרבה פעילות תעשייה, מלאכה ומסחר. שלא תמיד אפשר להפריד ביניהם".

בדקתם גם את שביעות-הרצון של האנשים מהמצב?

"כן, וכפי ששיערנו, לא מרגישים כל-כך נוח עם זה".

נוסף למטרד הרעש, הכבישים ביישובים הערבים עמוסים מכוניות, וברוב המקומות אין מדרכות. לא מיותר להזכיר כי על פי נתוני אור ירוק, שני שליש מהילדים שנהרגו בתאונות דרכים בשנת 2012 הם מהמגזר הערבי, וכי 77% מהפעוטות שנהרגו - מתו בעת שהלכו ברגל.

"יש היום מאמץ להסדיר כבישים, וגם להכניס תחבורה ציבורית לתוך הכפרים", אומרת האדריכלית עדנה לרמן, יו"ר איגוד המתכננים בישראל, שבעצמה אחראית כרגע לכמה תוכניות מתאר ליישובים ערביים. "משרד התחבורה הקדיש לזה סכומים גדולים, אבל אי אפשר להיכנס עם אוטובוס לתוך היישוב, אפילו לא במיניבוס לפעמים. אי אפשר לנטוע קצת עצים שיהיה צל להולכים. ביישובים יהודיים יש התקדמות גדולה בשבילי אופניים, ואין סיבה שלא יהיו גם ביישובים ערביים, אבל אי אפשר ליישם שם סטנדרטים רגילים - צריך לעשות קצת פרצות בנהלים".

כל הזמן מדברים על ציפוף ועל עלייה לגובה גם ביישובים הערבים. איפה זה עומד?

סופר: "אני מניח שבאיזשהו שלב ייפול לתושבים, לרשויות וגם למדינה האסימון. זה עדיין לא קורה בהיקף משמעותי, אם כי הבניינים גבהו מעצמם לארבע קומות. אני בעד שיטה של מקל וגזר: להקצות קרקע כדי להוציא פעילויות לא רצויות מאזור המגורים. למשל, לתת שטח למפעל בפאתי העיר, בתנאי שבמקומו ייבנה בניין בן 6 קומות, ואז לעשות אכיפהה".

לרמן סבורה שהשינוי צריך להיות כפול - מלמעלה ומלטה. מלמעלה, מהמדינה, בצורה של הקצאת קרקעות בעיקר לבנייה רוויה ולשטחי ציבור, ומלמטה - מהפך חשיבתי של התושבים.

"היום אנו מוצאים חלקה של 20 דונם בלב היישוב, שבנו עליה 4 בתים, והשאר מטע זיתים. וזה הנכס הכלכלי של המשפחה. רוב הקרקע היא לא סחירה. המודעות גדלה, אבל קשה לבצע הפקעות".

מי צריך להוביל את השינוי?

"פרנסי היישוב צריכים להיות אמיצים מספיק בשביל להוביל את המערכת, שיימצא מקום למוסדות חינוך קטנים. גם ביישובים יהודיים בונים גני ילדים בשימוש מעורב - למשל גן בקומת הקרקע של בניין מגורים. אפשר לעשות את זה גם במגזר הערבי. אנחנו חושבים במונחים של כפר ערבי, אבל בהרבה מקומות זה כבר יישוב של 20 אלף שיהפוך בתוך עשרים שנה ליישוב של 40 אלף נפש, זה המון. במבנה הקיים אי אפשר לבלוע את זה".