הבנקים מרחיבים את הציתותים לשיחות של סוחרים

בנקים מגדילים את הוצאותיהם על מערכות מעקב במסגרת מאמציהם לשים קץ למניפולציות שוק, אך במקביל הם נאלצים גם לסמוך על שיטות מסורתיות יותר, כגון ציתות באמצעות האוזן האנושית.

מתברר כי ניתן להערים אפילו על אמצעי הציתות האוטומטיים המתוחכמים ביותר באמצעות שימוש בבדיחות מקצועיות פנימיות ובז'רגון טכני. עקב כך שוכרים בנקים בסיטי של לונדון מספר גדל והולך של עובדים שתפקידם לצותת לשיחות הטלפון של הסוחרים.

"הבנקים מרחיבים בהתמדה את הצוותים שמשימתם לבדוק אלפי מסרים מדי יום. גם מספר הצוותים שמאזינים לשיחות טלפון הולך וגדל, מכיוון שלטכנולוגיית הציתות האוטומטי אין רמות הדיוק הנדרשות, והיא גם יקרה", נאמר בסקר השנתי של PwC על מניפולציות שוק, שמתבסס על תשובות מ-20 הבנקים הגדולים בעולם שיש להם נוכחות באירופה, המזרח התיכון ואפריקה.

מהסקר עולה כי בנקים מסוימים מעסיקים צוותים של עד 50 אנשים שמנתחים אימיילים ומאזינים לשיחות טלפון על בסיס יומיומי. סך ההוצאות המצטברות של הבנקים על טכנולוגיות מעקב בשנה הנוכחית צפוי להגיע ל-156 מיליון ליש"ט, להערכת PwC.

הלחץ על הבנקים למגר את תופעת מניפולציית השוק גבר בעקבות שערוריות זיוף הליבור ושער החליפין של המט"ח, וכן בעקבות הצעותיה של FEMR (Fair & Effective Markets Review, ועדה שהקים הבנק המרכזי של בריטניה לבדיקת האמצעים להבטחת התנהלות הוגנת ויעילה של השווקים). בגין שתי השערוריות הוטלו על בנקים וחברות שירותי הברוקרים קנסות בשווי כולל של 20 מיליארד דולר.

הבנקים שיפרו את מערכות המעקב שלהם בעקבות שתי השערוריות שבמהלכן נחשפו לשמצה מסרים מיידיים שהוחלפו בין סוחרים שביקשו זה מזה שערי ליבור מזויפים.

האתגר הניצב בפני הבנקים הוא לסנן את המסרים העשויים לשמש כהוכחה למניפולציית שוק מהמסרים הקנטרניים התמימים שמחליפים ביניהם הסוחרים.

מספר האימיילים, המסרים המיידיים ושיחות הטלפון בין 140 אלף עובדי הבנקאות בלונדון מדי שנה מגיע לעשרות מיליארדים.

שיחות טלפון מציבות אתגר קשה במיוחד, לדברי גראהם אור, שותף ב-PwC, מכיוון שניתן לעקוף אפילו את טכנולוגיית זיהוי הקול המתקדמת ביותר.