אחת הדרכים ה"בטוחות" לסלול את דרככם לרשימות התפוצה של חברות היא הצטרפות למועדוני צרכנות: אתם חותמים על טפסים, ממלאים פרטים ובמקרים רבים מאשרים על הדרך קבלת הודעות פרסומיות, אבל עצם ההשתייכות למועדון כזה או אחר אינה מתירה לבית העסק לשלוח הודעות ספאם, גם אם הן לכאורה מבטיחות צ'ופרים.
נזכיר: חוק הספאם אוסר על משלוחי פרסומים במייל ובהודעות טקסט ללא אישור חתום של הנמען או משלוח הודעות בתוך התעלמות מדרישת הצרכנים להסיר את שמם מרשימות התפוצה, והוא קובע פיצוי של עד 1,000 שקל להודעת ספאם. אבל רובנו מעדיפים לרטון לרגע, למחוק את ההודעה ולעבור הלאה - דבר שמעודד את משגרי ההודעות להמשיך בפעילותם.
רק לפני כמה שבועות קבע בית המשפט לתביעות קטנות בראשון-לציון כי מרכז הבנייה הישראלי יפצה ב-9,000 שקל חבר מועדון ששוגרו אליו 27 מסרוני ספאם. הודעה פרסומית מוגדרת ספאם כאשר מטרתה לשדל את הנמען לרכוש דבר מה. בית המשפט קבע כי למרות הטענה שההודעות שנשלחו אל חבר המועדון שהוא אדריכל במקצועו כללו הזמנות חינם לאירועים - מדובר בהודעות ספאם.
"מצג המתנה נועד להסוות את המטרה האמיתית שלה שהיא חשיפת מקבל המתנה לדבר פרסומת", פסקה הרשמת הבכירה דליה אסטרייכר, והוסיפה כי המרכז הישראלי לבנייה לא הצליח להוכיח שהלקוח אישר קבלת דברי פרסומת עם הצטרפותו למועדון. לסיכום קבעה כי "תכלית הפיצוי אינה הטבת נזק שהוסב לתובע... כי אם עידוד הגשת תביעות, קידום אכיפתו של החוק ויצירת ההרתעה המבוקשת". אז למה אתם מחכים?
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
