ישראל הופכת במהירות למעצמת טכנולוגיית הרכב ללא נהג

מובילאיי פתחו לכולנו את הדלת, חד-משמעית", אומר עופר בן-נון, מנכ"ל הסטארט-אפ ארגוס, שעיסוקו הגנת סייבר למכוניות, "הרי ישראל לא הייתה ספקית טכנולוגיה חדשנית לתעשיית הרכב. ההצלחה של זיו (אבירם) ואמנון (שעשוע. יזמי מובילאיי) עזרה לנו המון. בזכותם, יצרניות הרכב ראו שבישראל יש תעשיות רכב מעניינות. הם הפנו זרקור לכל השאר".

"מה שטוב כאן", מתייחס לישראל, סקוט ליונס, מנהל פיתוח עסקי ושותפים בחטיבת כלי רכב ושירותים מחוברים של פורד, "הוא שמראש חושבים על השוק הגלובלי, ו-95% מהרעיונות שבאים מישראל כבר מיועדים אליו. זוהי סיטואציה ייחודית, אין הרבה מדינות עם כזאת אמביציה בינלאומית. תמיד הסתכלנו על ישראל, אבל לאחרונה אנחנו נוכחים הרבה יותר ומנסים להמריץ יזמים לעבוד איתנו ולהביא רעיונות".

אפקט מובילאיי - או השווי המדהים, 5.5 מיליארד דולרים, שאליו הגיעה החברה שהחלה את דרכה במערכת למניעת תאונות דרכים - אכן ממריץ משקיעים מקומיים וזרים להשקיע בתעשיית חדשנות הרכב המקומית. אולם מובן כי התמונה היותר גדולה היא הנהירה לחדשנות של תעשיות הרכב, המסורתיות כל-כך בטבען. בין אם זה החלום האולטימטיבי: המכונית האוטונומית, ובין אם אלה כל הפיתוחים שבדרך, שעושים חלק מעבודתו של הנהג - מתריעים בפניו על סכנות, משפרים את היכולת שלו לקלוט את הסביבה, וגם מאפשרים לו להמשיך לעבוד תוך כדי נהיגה, להתבדר ולקיים קשר עם העולם.

כל אלה חברו והביאו לכך שלאחר שנים של "הליכה במדבר", חברות הניצן שבחרו בתחום הפיתוחים המתוחכמים לרכב, הפכו פתאום לסחורה לוהטת. "יש אלינו ממש עלייה לרגל בשנתיים-שלוש האחרונות", מאשר ד"ר עפר דוד, מנכ"ל ברייטווי-ויז'ן, שמספקת פתרונות לראייה בלילה או בתנאי מזג אוויר קשים, ומתכוון למשלחות הרבות שפוקדות את החברות מהסוג הזה, מטעם יצרניות הרכב ויצרניות המשנה המספקות להן חלקים.

בועז ממו, מנכ"ל קהילת אקומושן לתחבורה חכמה, עמותה שהוקמה לפני ארבע שנים לקידום אותם סטארט-אפים, זוכר איך הגיע בהתחלה ל"אנשי עסקים מאוד מוכרים בסצנה, וביקשתי עזרה בקישורים, והם אמרו לי, עזוב אותך, אין לך סיכוי. תעשיית רכב בישראל? זה לא יקרה.