בימים אלה, כשהמוני בית ישראל יורדים לנגב לראות כלניות לקראת סופו של פסטיבל "דרום אדום", זו הזדמנות להעלות פרשה היסטורית לא מוכרת, ואגב כך לחלוק כבוד ללוחמי אנז"ק - החיילים הבריטים מהקורפוס האוסטרלי-ניו זילנדי (Australian and New Zealand Army Corps), שנהרגו על שחרור הארץ מידי הטורקים במלחמת העולם הראשונה. רבים חולפים על-פני מצבת הזיכרון לאנז"ק, אך לא כולם יודעים מה היא מציינת ואילו עלילות מסתתרות מאחוריה.
המרחבים שבהם פורחות הכלניות הם אלה שבהם התחוללו דרמות גדולות בימים שלפני כיבוש עזה העות'מנית. שלוש פעמים נכשלו הבריטים בכיבוש רצועת עזה. פעם אחר פעם תקפו אותה הכוחות הבריטים ושלוש פעמים נכשלו. לא פחות מעשרת אלפים חיילים קיפחו את חייהם לשווא. האבדות הקשות והכישלונות החוזרים גרמו לבריטים להבין שצריך להחליף את הגישה ואת הפיקוד, וכך, ביוני 1917, סיים הגנרל ארצ'יבלד מארי את תפקידו ואת מקומו תפס הגנרל אדמונד אלנבי.
ב-1967 הוקמה לזכר הקרבות והחללים של אנז"ק אנדרטה צפון מערבית לקיבוץ בארי, בצורתה המופשטת של האות A. ממרפסת התצפית שברומה ניתן לראות את פאתי דיר אל-בלח, את חאן יונס ואת צפון רצועת עזה. מסביב לאנדרטה נטועים עצי איקליפטוס, אולי כדי להשרות אווירה אוסטרלית למשפחות הווטרנים שמגיעות לכאן מדי שנה לטקס זיכרון לחללי הקורפוס.
דמי שמירה
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.