המדינה: אין לנו מושג כמה משכירי דירות מעלימים מסים

לממשלת ישראל אין בסיס מידע מהימן על שוק השכירות בישראל, ורשות המסים מתקשה לדעת כמה משכירי דירות חייבים במס, כמה משכירי דירות יש בכלל בישראל וכמה מהם משלמים את המס הנדרש. זו תמונת המציאות העגומה שעלתה היום (ד') במהלך דיון שהתקיים בכנסת, בוועדת השקיפות והנגשת המידע לציבור, בראשה ח"כ סתיו שפיר.

מהנתונים שהוצגו במהלך הדיון על-ידי רשות המסים, נכון לשנת-2013 ל-50 אלף איש בישראל יש יותר משתי דירות בבעלותם, ול-200 אלף ישראלים יש שתי דירות.

רחלי קופר, מרכזת בכירה בחטיבת תכנון וכלכלה ברשות המסים, אמרה בדיון: "אנחנו לא יכולים לנחש על פני כלל החברה הישראלית. כ-78% מהחייבים שפנינו אליהם מתוך הנחה שיש להם חבות מס בתחום הזה, פתחו תיקים. פנינו ל-37 אלף בעלי דירות שלא פתחו דיווח".

מינה גולן, סגנית מנהל מחלקת שומה ברשות המסים, הוסיפה: "יש לנו נתונים על בעלי דירות ועל אנשים עם יותר משני נכסים. הפנייה נעשתה לאנשים עם 3 נכסים ומעלה. רוב-רובם של המשכירים נכנסים למסגרת החוק הזה, ואין חובת דיווח. אנחנו רק יכולים לנחש. אם אנחנו מעוניינים בנתונים האלה, יכול להיות שכדאי לחייב לפי חוק".

במקביל התייחסה קופר מרשות המסים גם לנושא השכרת הדירות לטווח קצר, תופעה שהולכת ותופסת תאוצה, ואמרה כי רשות המסים נדרשת גם לנושא הזה, וכי בעתיד אמור לצאת חוזר של רשות המסים שמבדיל בין השכרה למגורים ותקופות קצרות: "כרגע, כיוון שאין להם חובת מיסוי שונה, רצינו לקבל נתונים כלליים על השוק. אנחנו מעריכים כי מדובר בתופעה שהולכת וגדלה ככל שזה נעשה קל יותר. רק בשנה האחרונה מדובר בגידול של בערך פי שניים".

נועז בר-ניר, מנכ"ל התאחדות המלונות, התייחס אף הוא לנושא ואמר: "סך הדירות בדמות airbnb ודומיה מוערכת על-ידינו בלמעלה מ-20 אלף שעליהן לא משולם מס. מדובר בדירות שירדו משוק השכירות והפכו לדירות נופש".

ח"כ שפיר אמרה בדיון כי "כדי למצוא את הפתרונות הטובים ביותר ל-2 מיליון שוכרי דירות, אנחנו זקוקים למידע מהימן על מצבו של השוק ולחוות-דעת מקצועיות על היתרונות והחסרונות של ההצעות הקיימות לרגולציה על שוק השכירות. בשנים האחרונות ראיתי שורה של חוות-דעת שיצאו ממשרדי הממשלה ללא בסיס נתונים מהימן. היום זימנו את הגורמים הרלוונטיים לכאן על-מנת להבין על איזה מידע אתם מתבססים כשאתם כותבים מדיניות, וכיצד אתם בוחנים מה יהיו הכלים האפקטיביים ביותר למיתון הנסיקה במחירי השכירות".

יובל טלר, רפרנט שיכון באגף התקציבים באוצר, התייחס לנושא נתוני שוק השכירות בישראל ואמר: "בנתוני הלמ"ס אין נתונים ברמה שכונתית, רק ברמה מרחבית, והם הנתונים עליהם אנחנו מתבססים, כי הם מבוססים על סקרי הכנסות שהלמ"ס עושים. אנחנו עובדים על לטייב אותם. במקביל נעשים מהלכים בתחום של חוק שכירות הוגנת". 

במהלך הדיון עלתה גם השאלה הנוגעת לחוק שכירות הוגנת המקודם היום בכנסת, חוק עליו חתומה יו"ר הוועדה שפיר יחד עם חברת הכנסת רועי פולקמן (כולנו), שבמסגרתו מוצע להקים רשם שכירויות ארצי שיוכל להוביל למאגר נתונים חדש ואמין על שוק השכירות.

נזכיר כי נכון להיום הצעת החוק האמורה מתעכבת, ונושא הקמת רשם השכירויות נתקל בהתנגדות נחרצת מצד משרד המשפטים. עם זאת, במסגרת הדיון בוועדה נראה שיש תמימות-דעים לגבי הקמת הגוף החדש. גולן, נציגת רשות המסים, אמרה בהקשר זה כי "זה רעיון טוב אנחנו בעד, אבל זה נתקע כל פעם".

טלר, נציג אגף התקציבים באוצר, התייחס גם הוא לנושא הקמת רשם השכירויות ואמר: "אנחנו חושבים שזה דבר נכון להקים רשם שכירויות. זה גם יאפשר לייצר שקיפות ולהגביר את התחרות בתחום ההשכרה".

שלמה דולברג, מנכ"ל השלטון המקומי, תמך אף הוא בהקמת הרשם: "אנחנו חושבים שהפתרון הוא מרשם שכירויות מסודר, כמו שקיים מרשם מקרקעין וכמו שקיימים מרשמים אחרים. ואין לי מושג למה הממשלה מתנגדת, כי היא תוכל לגבות הרבה יותר מס מרישום מסודר. אנחנו חושבים שזה חיוני".

יו"ר הוועדה, ח"כ שפיר, סיכמה את הדיון ואמרה: "שתי ממשלות שונות טוענות כבר שנתיים שהן מסכימות שצריך להסדיר את שוק השכירות, אך מסתבר שעד עכשיו הממשלה מעולם לא טרחה לאסוף נתוני אמת לגבי מצב השוק, מצבם של השוכרים וצורכיהם. כשאין תשתית עובדתית, קשה לקבוע מהי הרגולציה הנכונה למיתון עליית מחירי השכירות, ולבחון איזו שיטה מתאימה - תמריצים, פיקוח וכו'". 

שפיר אמרה עוד כי "במקום לעשות סדר ולהפנים את דוח מבקר המדינה מהשנה שעברה, שטען כי תשתית הנתונים הכרחית לפיתוח מדיניות אפקטיבית לפתרון מצוקת הדיור - הממשלה מבלבלת את הציבור ואת משכירי הדירות ומייצרת בכך עלייה נוספת במחירים. זו התנהלות לא רצינית ולא אחראית".

לדבריה, "לאורך השנתיים האחרונות שמעתי חוות-דעת שונות וסותרות מצד משרדי הממשלה נגד פיקוח על מחירי השכירות - היום הסתבר כי ההשלכות, או היתרונות, לפיקוח או לתמריצים - מעולם לא נבחנו על-ידי משרד האוצר ברצינות. עובדה זו מעלה שאלה - האם הממשלה פותרת את עצמה מלנסות ולחפש את הכלי האפקטיבי ביותר לפתרון בעיית השכירות, על בסיס תירוצים אידיאולוגיים מיושנים שמעולם לא נבחנו במציאות? מסתבר שמבקרי הרגולציה הגדולים לא מעגנים את הביקורת שלהם בעובדות ובנתונים אלא בתפיסות כלכליות מיושנות ומגויסות ללשמירת הסדר הקיים - מבלי להציע, או אפילו לבחון, אלטרנטיבה אמיתית שקיימת כבר בכל העולם".