הרשתות: כך נעלה את הפריון בענפי המסחר והשירותים

הרשתות הקמעונאיות מבקשות ממשרד האוצר להחיל שורה של מהלכים שיטיבו עימן, בנימוק שהם יאפשרו את העלאת הפריון בענפי המסחר והשירותים, באופן שישפר אותו ביחס לממוצע במדינות ה-OECD - כך נודע ל"גלובס".

בנייר עמדה שהעביר בימים האחרונים איגוד לשכות המסחר לוועדת הפריון שבראשות מנכ"ל האוצר, שי באב"ד, מפורטים 5 מהלכים שלדעת ראשי האיגוד יש בהם כדי לתקן עיוותים ואפליה ארוכי-שנים לעומת ענפי התעשייה שמקבלים סיוע קבוע וסדור מהמדינה.

המהלכים שאותם דורש איגוד לשכות המסחר כוללים בין השאר השתתפות של המדינה בתהליכי ההכשרה של מוכרנים בחנויות וברשתות שיווק; תשלום של מענקים לעובדים שממשיכים לעבוד בתפקיד מוכרנים במשך יותר משנה; השוואת תנאי התחרות בין עסקים מקומיים לבין אתרי הקניות ברשת האינטרנט שבהם עסקאות עד סכום מסוים נעשות בפטור מתשלום מכס ומע"מ; הגבלת שטחי מסחר בערים והתאמתם לכוח הקנייה המקומי; הקלות ברגולציה; והשתתפות המדינה בהתאמת טכנולוגיות תשלום חדישות בבתי עסק, כמו קופות חכמות.

נייר העמדה גובש בידי צוות שבחן מטעם איגוד לשכות המסחר את מצב הפריון של ענפי המסחר והשירותים בישראל לעומת מדינות אחרות. המסמך עצמו חובר בידי מנכ"ל קבוצת אסתי לאודר בישראל, אורן רווח, שעומד בראש חטיבת הרשתות הקמעונאיות של האיגוד.

על רקע נייר העמדה והדרישות שעולות ממנו מתכוונת הוועדה בראשות באב"ד לזמן לדיוניה את נציגי האיגוד. הוועדה עצמה עתידה להגיש לשר האוצר, משה כחלון, את המלצותיה עד תחילת מאי הקרוב. כפי הנראה, מדובר בהמלצות סקטוריאליות כמו מסחר ותעשייה והמלצות רוחביות.

המסמך שהועבר לאוצר כולל מהלכים נדרשים בתחום הכשרת העובדים המועסקים ברשתות הקמעונאיות, תוך התייחסות למצב קיים שמאפיין תחלופת עובדים גבוהה שמייקרת את עלות כוח-האדם; קושי בגיוס של עובדים בעלי מיומנות במוכרנות ובניהול חנויות ועוד. באיגוד מייחסים מצב זה לכך שעיקר תקציב ההכשרות המקצועיות של משרד הכלכלה מופנה לענפי התעשייה, ואילו הכשרות העובדים בענפי המסחר והשירותים נעשות על חשבון החברות עצמן.

עוד דורש האיגוד מהוועדה להכיר במוכרנות כעבודה מועדפת לחיילים משוחררים שמהווה תנאי לקבלת מענק של אלפי שקלים; מימון קורסים בידי המדינה להכשרת מוכרנים ומנהלי סניפים של רשתות קמעונאיות וחנויות; ותשלום של מענק לעובדים שנשארים בעבודה זו בתקופה של יותר משנה.

פוגעים בתחרות?

מהלך אחר שדורש האיגוד מוועדת הפריון מתייחס להשוואת תנאי התחרות בין חברות ישראליות לבין אתרי הקניות ברשת האינטרנט. זאת, לאחר שבשנים האחרונות המדינה עודדה את הצרכן לעשות את קניותיו ברשות, תוך קבלת הנחות במיסוי כמו פטור ממכס בקנייה של עד כ-500 דולר ופטור ממע"מ בקנייה בסכום של עד 75 דולר.

באיגוד רואים במצב זה כיצירת תחרות בלתי הוגנת שמפלה את העסקים המקומיים ומסכנת עסקים רבים ובהם יצרנים, יבואנים, משווקים, חנויות, נותני שירותים ועוד. זאת, בזמן שחברות ישראליות שמנהלות אתרי אינטרנט לא יכולות ליהנות מההנחות האטרקטיביות שיכולות להעמיד לצרכן חנויות שפועלות מחו"ל.

על רקע זה דורש האיגוד מוועדת הפריון הפחתת מכסים ליבוא מוצרים שיש להם תחרות באינטרנט, כמו פריטי הלבשה והנעלה. עוד דורש האיגוד להשוות את היתרון שניתן לרכישה באינטרנט בנושא מע"מ לעסקים מקומיים.

נייר העמדה שהועבר אל הוועדה במשרד האוצר מתייחס גם לעודפי שטחי המסחר בערים. המסמך מביא לדוגמה את באר-שבע וטבריה, שבהן נמשכת מלאכת הבנייה של שטחי מסחר באופן שמייצג את עודף שטחים אלה ביחס למספר התושבים ולכוח הקנייה המקומי. באיגוד מזהירים כי מצב זה חושף בעיקר את בתי העסק הקטנים לסכנה ול"קניבליזציה", כהגדרת אחד מבכירי האיגוד.

האיגוד דורש מהוועדה לקבוע נוסחה אחידה למ"ר של שטחי מסחר פר תושב לערים מרכזיות ולערי פריפריה, ולמנוע מתן היתרי בנייה ליזמים המבקשים להקים שטחי מסחר נוספים באזורים שרוויים בכאלה.

דרישה אחרת מתייחסת להטמעה של שינויים טכנולוגיים במערכות המידע של חברות שמשתמשות בקופות רושמות לשמירה על נתוני אמצעי האשראי של לקוחות. מדובר ברגולציה שמוביל בנק ישראל, ובאיגוד מתריעים כי את העלויות יידרשו לשאת החברות עצמן.

באיגוד מעריכים כי התאמות אלה כרוכות בהשקעות של מאות אלפי שקלים לעסק, וזאת לצד דרישות נוספות כמו עמידה בתקנים חדשים לאבטחת מידע ונתוני אשראי של לקוחות. בעניין זה ממליץ האיגוד לוועדה לגבש תוכנית סיוע, ובמסגרתה המדינה תסייע לחברות לממן עמידה בתקנים הרגולטורים החדשים ומעבר למערכות מידע מתחדשות.

המהלכים שמבקש איגוד לשכות המסחר כוללים גם צמצום נרחב ברגולציה שמכבידה על החברות שפעילות במשק. בפרק זה מתייחס האיגוד לצורך בהאצת הרפורמה במכון התקנים תוך הסרת חסמי יבוא, ולהחלת שינויים בחוק להגנת הצרכן המחייב את העסקים להציג מחיר על כל מוצר המוצע למכירה.

האיגוד מתלונן על כך שפעולת סימון המחירים נעשית באופן ידני, מקיפה אלפי מוצרים ומצריכה כוח-אדם רב. זאת, לצד החובה להציג את מחיר המוצרים בשקלים בלבד - מה שמאלץ רשתות בינלאומיות להיערך באופן מיוחד לשוק הישראלי, תוך השתת עלויות נוספות עליהן.

"הגורם המרכזי שמושך את הפריון הממוצע במשק הישראלי הם ענפי המסחר והשירותים", אומר רווח, "משרדי הממשלה נדרשים להמציא כלים יצירתיים להעלאת הפריון בענפי המסחר, בדומה לכלים המוצעים לענפים אחרים במשק".

לדברי ישראלה מני, סמנכ"לית לכלכלה ומיסוי באיגוד, "על אף העובדה שכמות המועסקים בענפי המסחר מהווה 18% מכלל המועסקים במגזר העסקי, ובשיעור הדומה למועסקים בכלל המגזר התעשייתי, ענפי המסחר סובלים לאורך השנים מפריון נמוך. יישום של ההמלצות המוצעות או חלק מהן יביא לשינוי חיובי בענף, באופן שישפיע ישירות על הפריון בכלל המשק".

אלא שגורמים המקורבים לפעילות הוועדה מזהירים כי יישום הדרישות של האיגוד עשוי ליצור מצב שהמדינה תסבסד למעשה עובדים במגזרים אלה, במקום להטמיע בבתי העסק השונים אמצעים אלקטרוניים מתקדמים כמו קופות חכמות.

לטענת הגורמים, הדרישות שהועברו בידי האיגוד, כמו מימון הכשרה של עובדים לתפקידי מוכרנות תוך מתן תמריצים נוספים, לא מייצגות גישה חדשה ומשקפות היצמדות לשיטות עבודה מיושנות, שכל קשר בינן לבין העלאת הפריון קלוש.

"הכשרות ותמריצים למוכרנים ישפרו את תפקיד המוכרן ואולי יעשו טוב לסקטור מסוים, אבל בפירוש שלא יעלו את הפריון", אומר גורם המקורב לפעילות הוועדה. "כך גם במקרה של הפחתת מסי יבוא והשוואת תנאי התחרות עם הקניות ברשת. הדרישה הזאת עומדת בניגוד לאינטרס של הצרכן ופוגעת בתחרות, שאמורה להעלות את הפריון".

 המהלכים שיעלו את הפריון