פיאט-קרייזלר חיה בשני קצוות מנוגדים מאוד של תעשיית הרכב. מהצד האחד חלק נכבד ממכירותיה ורוויחה מגיעות מרכבי הכביש-שטח מגודלים והטנדרים הענקיים של קרייזלר, שנמכרים במאסות בארצות הברית. מהצד השני חלק גדול ממכירות הרכב הפרטי של המותג פיאט באירופה ובעולם - קרוב ל-30% - מגיע ממשפחת ה-500 הקומפקטית והחסכונית על נגזרותיה. בין שני הקצוות הללו תמונת המכירות נראית דלילה.
לפיכך אין להתפלא, שתשע שנים לאחר השקת פיאט 500 המודרנית - כמעט נצח במונחים של תעשיית הרכב - משיקה פיאט 500 "חדשה", שנראית כמו עדכון תקופתי קל של המכונית היוצאת. הרעיון הוא פשוט: "לא מתקנים משהו שאינו זקוק לתיקון" ובמקרה של ה-500, מדובר בפרופורציות הייחודיות ובמראה העגלגל, שהפכו לסמל מסחרי לא פחות משם המותג.
חדי עין יבחינו בכמה שינויים במודל 2016. שבכת המצנן, שמותקנת בפגוש הקדמי, גדלה וקיבלה עיטור כרום היקפי מודגש לטובת מראה מעט יותר בוגר. פנסי הדרך הוחלפו, הפגושים עברו עיצוב מחדש וכך גם מראות הצד ועוד כמה פריטים קוסמטיים. את הקסם העל זמני של ה-500 המחישה היטב מכונית המבחן שלנו, שהגיעה בצביעה דו-גוונית של אדום ושחור ביחד עם סט נאה וחדש של חישוקי-רטרו ומשכה כמות מפתיעה של תשומת לב וחיוכים. עבור חלק לא מבוטל מהלקוחות הטיפוסיים של הרכב, די בכך כדי להצדיק את מחירו ומי שלא מסתפק בכך יכול כעת להזמין כעת גם "סקינים" - מדבקות חיצוניות מקוריות - שמעניקות עוד רובד של פרסונליזציה.
שינויים מובחנים יותר בוצעו בתא הנוסעים. עמדת הפיקוד שומרת על מראה הניאו-רטרו של לוח המחוונים עם שעון עגול וגדול מרכז, שמשלב בתוכו את מד המהירות, מד הסל"ד ומחשב הדרך. גודש האינפורמציה המרוכז הזה עשוי להיות די מבלבל, אבל אי אפשר להתווכח על המראה האופנתי שלו. בצד מותקנת כעת מערכת המולטימדיה התקנית של פיאט, שאמנם מצליחה להשתלב באווירת הרטרו אבל מציעה מסך קטן יחסית למקובל כיום וביצועים די דלים, דוגמת מצלמת נסיעה לאחור ברזולוציה נמוכה.
יש גם מושבים בעיצוב חדש ונוח והמתגים אורגנו ועוצבו מחדש תוך שמירה על אפקט "מכונית הצעצוע" המוכר של ה-500. למרבה הצער נשמר גם השימוש בלא מעט פלסטיק מחוספס בדלתות ובפינות נוספות. פרט לכך זה אותו תא נוסעים עם גג גבוה, שמעניק תחושה אוורירית ומרחב ישיבה שימושי באופן מפתיע לשני מבוגרים מאחור, למרות בסיס הגלגלים הקצרצר. נפח תא המטען היה ונותר סמלי למדי (185 ל').
המנוע העיקרי בארץ הוא 1.2 ליטר בנזין ללא טורבו, עם הספק משודרג של 69 כ"ס. לא מרשים במיוחד אבל עם משקל עצמי של פחות מ-900 ק"ג הוא מעניק למכונית תחושה מפתיעה של מרץ. כדי להפיק את המירב מומלץ להגביל את השימוש במצב האוטומטי העצל והקופצני של התיבה הרובוטית לפקקים בלבד ולהשתמש במרץ במצב ההעברה הידני (או פשוט להזמין את הרכב עם תיבה ידנית). במצב הזה, המנוע שש לעלות לסל"ד גבוה שבו נמצא עיקר הדחף, ומאפשר לשמר על מומנטום בעליות תלולות. החיסכון בדלק מרשים ו-17 ק"מ לליטר הם בהחלט נתון בר השגה בתנאי אמת.
על הכביש אפשר להבחין מיד בשיפור ועידון, שעברו המתלים לטובת נוחות הנסיעה, במיוחד בעיר, אם כי לשלדה אין בעיה גם לשייט למרחקים על הכביש המהיר ב-130 קמ"ש. זו עדיין מכונית מענגת לנהיגה נמרצת על כבישים צרים ומתפלים עם הגה כבד ומדויק ותגובות חדות ומיידיות לפקודות הנהג. כצפוי ה-500 היא גם תענוג לנסיעה בעיר עם יכולת להשתחל למקומות כמעט בלתי אפשריים וראות טובה לכל הפינות.
מחירי פיאט 500 יותר נגישים כיום מבעבר, אבל פיאט עדיין נצמדת לתמחור הפרימיום-האופנתי של המכונית, שמציב אותה בתחרות מול רכב הסופר-מיני עם תג מחיר של 92 אלף שקל לדגם האוטומטי הבסיסי ו-82 אלף לדגם הידני. במחיר הזה מקבלים כמויות מכובדות מאוד של סטייל והאמת היא שגם מכונית בכלל לא רעה. האם זה יספיק לה מול שלל מכוניות המיני המשודרגות והסופר-מאובזרות, ששוטפות כיום את השוק? תשאלו אולי את מי שרוכש שמלת מעצבים ב-15 אלף שקל.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
