רוצים להוציא את הבורסה מהמשבר? הפתרון נמצא מתחת לאף

היקף הפעילות בשוק ההון ויעילותו מושפעים מההיצע ומהביקוש. כלומר, מכמות, מגוון וטיב הנכסים והשירותים הפיננסים המוצעים, מול היקף הביקושים שמזרימים מגוון השחקנים, שתלויה גם בכמותם. הביקוש וההיצע מזינים זה את זה. היצע גדול ומגוון של נכסים ושירותים פיננסיים ימשוך שחקנים רבים יותר ומגוונים יותר, ולהיפך - בשוק עם ביקוש גדול ושחקנים רבים, יוצעו יותר נכסים ושירותים פיננסיים.

בישראל, מאגר המשקיעים המקומיים בשוק ממצה את עצמו: המשקיעים המוסדיים והמקצוענים המקומיים פועלים כאן ממילא, וגידול אפשרי במעורבות משקיעים פרטיים, לא צפוי להשפיע מהותית על צד הביקוש. הפוטנציאל להרחבת מעגל הפעילים טמון אצל המשקיעים הזרים.

בשנות ה-90 חל גידול דרמטי במעורבות משקיעים זרים: במסחר בבורסה, בשוק המט"ח, בשוק ההון סיכון ועוד. בעוד שמעורבות משקיעים זרים בשוק המט"ח ובשוק הלא סחיר מתפתחת בהתמדה, בשל העניין והנגישות הגבוהים, בשנים האחרונות נבלם הגידול במעורבות משקיעים זרים בשוק הסחיר. אמנם מושקעים מאמצים רבים בגיוס שחקנים זרים כלקוחות, ובעידוד פעילות זרים בשוק המקומי, אך אלה אינם מניבים גידול משמעותי.

מדוע זה קורה? נראה כי הסיבה לכך הם חסמים הממצבים את השוק כ"לא ידידותי" לזרים. היצע מוגבל של נכסים פיננסיים מעניינים בשוק הסחיר, הוא אחד הגורמים לבלימת הגידול במעורבות משקיעים זרים (וליציאת המשקיעים המקומיים לחו"ל). ואולם, לא די בטיפול בהיצע כדי להפוך את השוק לאטרקטיבי לזרים.

עברי, דווח באנגלית

כשבוחנים את השוק המקומי מנקודת ראות הזרים, בולטים שני חסמים משמעותיים לגידול בר קיימא בפעילותם: דיווחים בעברית בלבד, ומסחר שמתנהל בין הימים ראשון לחמישי. כיום, רק חברות הרישום הכפול בבורסה של תל אביב (הנסחרות גם כאן וגם מעבר לים) מדווחות באנגלית (ואינן מדווחות בעברית). שאר החברות מדווחות רק בעברית (כשתיאורטית הן יכולות גם לדווח באנגלית, אם הדיווח זהה לזה שפורסם בעברית ויבוצע סימולטנית). אין צורך להכביר מילים בדבר משמעות מצב דברים זה מבחינת המשקיעים הזרים.

אנחנו לא מציעים לאפשר לחברות לדווח באנגלית בלבד, ובכל זאת בין אי דיווח באנגלית, לדיווח סימולטני מלא בעברית ובאנגלית, יש פתרונות ביניים. לדוגמה, ניתן להרחיב את ההודעה המתפרצת המתפרסמת כל אימת שמתפרסם דיווח מיידי, המוגבלת כיום לעשרות תווים, ולהשית על חברה לנסח אותה בעצמה בעברית ובאנגלית.

כך יקבלו כל המשקיעים מידע תמציתי אודות הדיווח המיידי באותה העת. באופן דומה, ניתן להגדיר פורמט תמציתי לדיווח נתוני דוחות כספיים, שיפורסם בעברית ובאנגלית במקביל לפרסום דוחות.

בנוסף לכך, ראוי שגורמים ממסדיים - רשות ניירות ערך, בנק ישראל, הפיקוח על שוק ההון, הבורסה ואחרים - ידווחו באנגלית במקביל לדיווחים בעברית, לפחות כשמדובר בדיווחים שלדעתם רלוונטיים למשקיע סביר. קיימות אפשרויות נוספות לטיפול בדיווחים, אך אם מוסכם שפוטנציאל הרחבת מעגל המשקיעים נמצא אצל משקיעים זרים, צריך קודם כל לקדם דיווח באנגלית במקביל לדיווח בעברית.

כאמור, חסם נוסף להגברת מעורבות משקיעים זרים הוא העובדה שהבורסה בתל אביב פועלת בין הימים ראשון וחמישי, וגם בשאר המגזר הפיננסי בארץ הפעילות בימי שישי, כשאין מסחר בבורסה, היא דלילה. בעולם, כידוע, כמעט כל השווקים פועלים בין הימים שני לשישי, ובכלל זה שווקים במדינות שרוב אוכלוסייתן מוסלמית (תורכיה, מלזיה, אינדונזיה, פקיסטן, ניגריה). הבורסה בתל אביב נמנית עם קבוצה קטנה מאוד של בורסות שסוחרות בין ראשון לחמישי (איחוד האמירויות, בחריין, בנגלדש, ירדן, כווית, מצרים, עומאן, עיראק, קטאר, ערב הסעודית).

מסחר ביום ראשון ואי קיום מסחר ביום שישי, מכבידים על משקיעים זרים. ראשון הוא יום השבתון שלהם, והשתתפותם במסחר במהלכו מוגבלת. ואכן, מחזורי המסחר הנמוכים בראשון (ראו גרף) מוסברים גם בהיעדרות משקיעים זרים מהמסחר. העובדה שהמסחר מתקיים רק בין הימים הללו גם חושפת משקיעים זרים לסיכונים, בשל הגבלת יכולתם להגיב להתפתחויות, ופוטנציאל המעורבות שלהם במסחר יכול לבוא לידי מימוש במהלך ארבעה ימים בלבד. גם בשל כך המסחר בתל אביב נמצא אצלם בעדיפות נמוכה.

בהקשר זה אפשר גם להזכיר את הטענה כי העובדה שהמסחר בתל אביב מתנהל בין ראשון לחמישי, גורמת ל-MSCI שלא להכליל את ישראל במדד מוביל, מה שכשלעצמו עשוי היה לגרום לגידול בפעילות משקיעים זרים.

מה אפשר לעשות בעניין זה? כבר כיום חלק ניכר מהמערכת הבנקאית פועל בין הימים שני לשישי, למשל במערכים התומכים בפעילות בניירות ערך זרים, וכמחצית מהסניפים. לכן, לפחות עבור הבנקים, מעבר למסחר בשני עד שישי אמור להיות משימה ישימה. וגם אם אין להמעיט באתגרים שעשוי לייצר מעבר לימי הפעילות הללו - זהו מהלך שיש לקדמו במהירות.

ומה עוד אפשר לעשות?

לצד טיפול בחסמים שתוארו, ישנן פעולות נספות שעשויות לעודד את הגדלת פעילות המשקיעים הזרים. ברשימה קודמת הזכרנו למשל את העדרו של שוק Repo כגורם הבולם את הגדלת מעורבות משקיעים זרים בשוק.

מהלך נוסף שעשוי לתרום להגדלת פעילות משקיעים זרים, הוא הגדלת כמות האנליזות באנגלית אודות חברות נסחרות. בשוק תוסס היו מתפרסמות אנליזות למכביר באופן טבעי, ללא צורך בהתערבות. ואולם מכיוון שלא זה המצב, ראוי לבחון מהלכים לעידוד ביצוע אנליזות.

לאחרונה דווח כי הבורסה התקשרה עם חברת אנליזה לביצוע אנליזות של חברות ביומד וטכנולוגיה. המהלך מבורך, אך אינו מספיק - מרבית החברות שהמהלך נוגע להן אינן נמנות אפילו עם חברות השורה השנייה, שעשויות לעורר עניין אצל משקיעים זרים. לכן, יש לעודד ביצוע ופרסום אנליזות באנגלית גם אודות חברות השורה הראשונה והשנייה, ולא רק עבור חברות ביומד וטכנולוגיה.

טיפול בצד הביקוש חיוני כדי לעורר את שוק ההון. הרחבת פעילות משקיעים זרים היא מהלך מתבקש. לשם כך, נדרש טיפול בחסמים שיכול לגרום להגברת העניין בשוק מצד משקיעים זרים, כמו גם מצד משקיעים מקומיים.

* הכותב הוא כלכלן שכיהן עד לאחרונה כסמנכ"ל בכיר בבורסה לניירות ערך. לפני כן כיהן כמנכ"ל של שני חברי בורסה

 היקף המסחר