דונלד טראמפ, המתמודד המוביל במירוץ הרפובליקאי לנשיאות בארה"ב, חזר היום (א') שוב על הצהרתו כי הוא שומר על "נייטרליות" בסכסוך הישראלי-פלסטיני, אך, בה בעת, הוא מדגיש כי הוא "פרו-ישראלי".
בראיון "פגוש את העיתונות" ברשת NBC, נשאל טראמפ: "למה התכוונת כאשר אמרת שאתה נייטרלי? גורמים בקהילה הפרו-ישראלית שמעו את הדברים וחשבו, 'אהה, טראמפ יהיה אנטי-ישראלי'. אז למה הכוונה?"
טראמפ: "לא. אני מאוד פרו-ישראלי. למעשה, עמדתי בראש מצעד יום העצמאות (במנהטן) לפני כמה שנים. עשיתי תשדיר בשביל נתניהו בעת הבחירות בישראל, לפי בקשתו. אני פרו-ישראלי... אך ראה - העסקה האולטימטיבית היא העסקה הזו (בין ישראל לפלסטינים). זו העסקה שהכי קשה להשיגה. אנשים נולדים עם משטמה בלב. מחנכים אותם לשנוא. ואני חייב לומר שזה קורה בעיקר בצד אחד בלבד, לא בצד האחר, אבל מלמדים אותם לשנוא.
"אומר זאת, אם אהיה נשיא, אני מעדיף לנקוט עמדה (נייטרלית) מפני שאעשה את כל יכולתי כדי להשיג עסקה. ואני יודע להשיג עסקות. תאמין לי. אנסה לפתור את החידה הזו. לא תוכל לפתור את החידה הזו אם אתה תומך בצד זה או אחר. כל אחד מבין זאת. אם ברצוני לפתור את הבעיה, אני חייב להתחיל עם דף חלק, אחרת לא אקבל לעולם את שיתוף הפעלוה של הצד האחר. זה כל מה שיש לי לי לומר בנושא".
בתגובה על ההצהרה הקודמת של טראמפ לגבי ה"נייטרליות" שלו, אמרה היום, הילארי קלינטון, המתמודדת הדמוקרטית המובילה, כי ישראל היא "שותפה ובעלת ברית" של ארה"ב, אך, בה בעת, היא מוסיפה להאמין בזכות הפלסטינים למדינה עצמאית.
בראיון ב-CNN, בעקבות זכייתה בסבב הבחירות המקדימות של המפלגה הדמוקרטית בנוואדה, התבקשה קלינטון להגיב על אמירת טראמפ, בעצרת בוחרים בסוף השבוע: "תנו לי להיות האיש הנייטרלי... אני לא רוצה להימצא במצב שבו אומר (מי אשם בסכסוך) ואז יבוא הצד האחר ויאמר, 'אנחנו לא רוצים את טראמפ בעסק'".
המועמדת הדמוקרטית אמרה: "ישראל היא השותפה שלנו, בעלת בריתנו. אעשה כל מה שביכולתי להגן לתמוך בישראל ולהגן עליה. אני מאמינה גם, שהפלסטינים ראויים למדינה משלהם. לכן אני תומכת בפיתרון של שתי מדינות. לכן פעלתי (בנושא זה) וניסיתי להשיג בו התקדמות בהיותי שרת-חוץ".
דברי קלינטון היום משקפים את עמדתה משכבר הימים, ועמדה זו גם עומדת בבסיס ההתנגדות הבלתי מתפשרת של ממשל אובמה - כמו גם של ממשלים קודמים - להתנחלויות. כך, למשל, במאמר דעה בשבועון היהודי האמריקאי "פורוורד", בנובמבר אשתקד, כתבה קלינטון שכנשיאה היא תמשיך בדרכו של נשיא ארה"ב, ברק אובמה, ותיאבק על פיתרון של שתי מדינות. היא רמזה, שבהעדר פיתרון כזה עלולה ישראל להישאר מדינה יהודית, אך לא דמוקרטית, או להיפך, והיא הכריזה על נכונות "לעודד" את הצדדים להשיג שלום.
"יש לי מחויבות עמוקה לעתידה של ישראל כמדינה דמוקרטית ויהודית, ובאותה מידה של מחויבות אני משוכנעת שהדרך היחידה להבטיח (שישראל תהיה מדינה יהודית ודמוקרטית) היא הדרך הדיפלומטית", כתבה אז קלינטון. "ובעוד שאי אפשר לאכוף פיתרון מבחוץ, אני מאמינה שלארה"ב יש אחריות לסייע להביא את הישראלים והפלסטינים אל שולחן הדיונים ולעודד אותם לקבל החלטות נחוצות שיובילו לשלום".
"כנשיאה, לא אחדל לעולם לפעול לקידום המטרה של שתי מדינות לשני עמים, שיחיו בשלום, בביטחון ובכבוד", היא הדגישה. פרסום המאמר - והתבטאותה היום - מצביעים על כוונת קלינטון לחזק את מעמדה בקרב הקהילה היהודית, שבלאו הכי נוטה להצביע בעד הדמוקרטים מזה דורות, ושרבים מבניה אינם מסכימים עם המדיניות של ממשלת ישראל כלפי הפלסטינים.
יחד עם זאת, בהתבטאות קודמת, באוקטובר אשתקד, בשיחה עם סטודנטים בעירה מאונט ורנון, באייווה, אמרה קלינטון, כי ממשל בראשותה לא ילחץ על ישראל להגיע להסכם שלום עם הפלסטינים כל עוד נמשכת התבערה בסוריה וכל עוד עתידה של ירדן לוט בערפל.
היא ציינה, כי קשה להעלות על הדעת שלום בין ישראל לפלסטינים בתקופה של אי ודאות לגבי גורלן של סוריה וירדן. כל עסקת שלום בת-קיימא תהיה מחוץ להישג יד עד שהישראלים והפלסטינים "ידעו מה מתרחש בסוריה והאם ירדן תוסיף להיות יציבה".
אובמה מעולם לא השמיע התבטאות דומה ובשנתיים הראשונות של כהונתו השניה רווחו הערכות שהוא יעשה מאמץ נוסף להחזיר את הישראלים והפלסטינים אל שולחן הדיונים, ואולי אף יתן פומבי להצעות ארה"ב ליישוב המשבר.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.