"הגבינה הצהובה מחו"ל אינה למאכל אדם. יש חומרים מסרטנים"

"כחלון לא מצליח להוריד את מחירי הדיור ולכן הוא בא לחקלאים. מזל שהוא בחר להתעסק איתנו, והם לא יצאו למלחמה בעזה" - כך אומר מזכ"ל תנועת המושבים ויו"ר התאחדות חקלאי ישראל, מאיר צור, במתקפה חריפה נגד שר האוצר בעקבות חשיפת תוכנית משרדי האוצר והחקלאות לביטול של מכסות הייצור והמועצות החקלאיות. "זו הסיבה המרכזית שהם יצאו עם התוכנית. כי לא היו צריכים לעשות זאת כך. אנחנו באמצע משא-ומתן, וזה לא ראוי לצאת בהצהרות חד-צדדיות".

כפי שנחשף אתמול (א') ב"גלובס", משרדי החקלאות והאוצר בדרך לביטול מכסות הייצור על ביצים וחלב וביטול התכנון במשק הפטם (עוף). כחלק מכך מתכננים המשרדים לבטל גם את פעולתן של מועצות הייצור החקלאיות הפועלות מתוקף החוק, ובראשן מועצת החלב, מועצת הלול ומועצת הצמחים - כל זאת כחלק מתוכנית כוללת להורדת יוקר המחיה. בתמורה, הממשלה תפצה את החקלאים באופן ישיר, בדומה לסבסוד הניתן לחקלאים באירופה, והחקלאים יתחייבו לא להקטין את היקף הייצור הנוכחי. באופן זה מבקשים המשרדים להוריד את מחיר החלב הגולמי למחירו הממוצע בארגון המדינות המפותחות, OECD.

בניגוד לגישה שרווחה בעבר, שלפיה המשקים האלה צריכים להיות מתוכננים על מנת להבטיח אספקה של סחורה סדירה בשוק מחד גיסא ולמנוע הצפה מאידך גיסא - גישתם של כחלון ואריאל היא שהשוק צריך להיות פתוח וחופשי, כך שהתחרות תגבר, והמחירים יירדו.

חלק אחר של התוכנית נוגע להגדלת מכסות ליבוא ללא מכס של בשר בקר טרי, בשר כבש, גבינה צהובה, שמן זית, ירקות קפואים, ירקות טריים והפחתת המכס על יבוא דגים טריים. החקלאים טוענים כי תוכנית המשרדים התפרסמה על רקע פרסומו של השמאי הממשלתי על עלייה של 8% במחירי הדיור, וכי הדברים קשורים בקשר ישיר.

לדברי צור, "בדגים אנחנו כבר בסוף המשא-ומתן. 90% מהדגים מיובאים גם כך, ואנחנו קרובים לסיכום עם האוצר על הפיצוי שיקבלו המגדלים, ולא היה צריך לעשות את ההו-הא הגדול הזה.

"בחלב יש את הסכם לוקר, כך שהם לא יכולים לפתוח אותו בשנתיים הקרובות, ולכן לא עומד מאחורי האמירות האלה דבר. בהסכם לוקר הורדנו את המחיר, המדינה השקיעה כסף כדי לצמצם רפתות, ושילמה בעד זה 300 מיליון שקל. הורידו לנו את המחיר של החלב הגולמי, ונכון להיום הממשלה חתומה על הסכם שתוקפו שנתיים קדימה. כל האמירות הגדולות האלה הן פופוליזם זול".

- על מה אתם נזעקים? הרי אתה בעצמך מודה שאתם מנהלים משא-ומתן עם הממשלה. זה לא נחת עליכם כרעם ביום בהיר.

"אתה מנהל משא-ומתן, ואתה לא אומר 'אני עושה רפורמה' ושופך את הכול. במילים אחרות, כחלון אומר 'אני עושה חיסול. מ-3,000 משפחות שמתפרנסות מזה, אני מעביר את זה ל-10 משפחות'".

צור טוען כי פתיחת השוק ליבוא גבינה צהובה ללא מכס, כמו גם השימוש במכסות ליבוא בשר טרי ללא מכס, לא הביאו בפועל לירידת מחירים לצרכן, וכי התוכנית המדוברת אינה צפויה לחולל שינוי משמעותי. לדבריו, "כיום מייבאים ללא כל מגבלה עגלים שמובלים ישר לשחיטה ולא עוברים דרך החקלאים".

- אפשר לייבא ללא מכס עגלים עד 500 ק"ג בלבד.

"אבל אין פיקוח. מייבאים כמה עגלים שרוצים, באיזה משקל שרוצים. מייבאים בשר קפוא, בשר מצונן - ועובדה שהמחירים לצרכן כמעט לא ירדו".

- למה?

"כי זה נמצא אצל המשווקים והרשתות, והם לא רוצים להוריד את המחירים. אני מתכוון קודם כול ליבואנים, אבל גם לרשתות השיווק".

- מחירי הגבינה הצהובה ירדו כתוצאה מפתיחת השוק ליבוא ללא מכס.

"בגבינה צהובה שהיא לא למאכל אדם. כל החומרים המסרטנים שיש בנקניקים, יש בגבינה הצהובה הזאת. סל מוצרי החלב לא ירד".

- אתה מכליל שלא בצדק.

"מחיר הגבינה המיובאת ירד, אבל כמעט לא מוכרים אותה. מחיר הגבינה הצהובה המיוצרת בארץ לא ירד. אני רוצה לומר שהמחירים לא תלויים בחקלאי, בטח לא מחיר הגבינות ולא מחיר הבשר. החקלאי מקבל פחות מ-50% מהמחיר שבו הצרכן קונה את הביצה, אפילו שזה שוק מתוכנן. זה לא הגיוני שהחקלאי מקבל 14 שקל לתבנית ביצים, כשהצרכן משלם על אותה תבנית 31 שקל".

- אז מי אשם?

"כל הידיים שהסחורה עוברת דרכן ופערי התיווך של כולם בשרשרת". 

לא יותר ממסך עשן

כחלון זוכה היום (ב') למתקפה גם מצד התנועה הקיבוצית, הטוענת אף היא כי תוכניתו נועדה לכסות על כישלונותיו בשוק הדיור, וכי הוא מבקש לצבור הון פוליטי על גב החקלאים.

לדברי מזכ"ל התנועה, ניר מאיר, "ההודעה של שר האוצר כחלון היא לא יותר ממסך עשן. בחצי השנה האחרונה נערכים דיונים מסודרים וענייניים עם החקלאים, על-מנת לחתום על הסכם ארוך-טווח שיבטיח את ביטחון המזון בישראל, את איכות הגידולים ואת קיום החקלאות בעשור הקרוב. הדיונים התנהלו בכבוד ובהערכה הדדית, עד הפרסום אתמול של השמאי הממשלתי".

"הניסיון להאשים את החקלאים ביוקר המחיה הוא לא פחות מהסתה פרועה ולא מקובלת", מוסיף מאיר. "לאחרונה, במסגרת הדיונים של שוק הפטם, התחייבו החקלאים להוריד את מחיר העוף ב-10% לפחות, ועמדו ביעד זה בתוך חודש. מדוע שר האוצר לא מטפל בפערי התיווך, כאשר ידוע לכול ששם נוצר הרווח על חשבון הצרכן?

"אנחנו לא אויבי הצרכן. אנחנו החברים ובעלי ברית הטובים ביותר של הצרכן, אבל הממשלה והרגולטורים מחפשים את המטבע מתחת לפנס. כדאי שפעם אחת יטפלו בפערי התיווך, במקום לנסות לכפות רפורמות כוחניות, שיחסלו אמצעי ייצור שלמים ליישובים בפריפריה, ויותירו את תושביהם, אלפי חקלאים, מובטלים". '

3 הרפורמות בחקלאות שנגנזו

הסיכויים שכחלון יצליח לממש את תוכניתו לביטול המועצות בחקלאות ולשינוי מודל התמיכה בחקלאים אינם גבוהים - אם לשפוט לפי הצלחתו עד כה בקידום תמיכה ישירה בחקלאים. ניסיון ראשון, מעין פיילוט בתחום הסבסוד, נכלל בחוק ההסדרים האחרון, אך נגנז בשלב מוקדם יחסית. במסגרת הפיילוט תכננה המדינה לסבסד את מגדלי הדגים בהיקף של 20-30 מיליון שקל בשנה, כפיצוי על פתיחה לתחרות של שוק הדגים הטריים. כעת עולה השאלה אם הופקו לקחים מאותו ניסיון.

באוצר ציינו בעת הצגת ההצעה כי מדובר בשינוי גישה שיבוא לידי ביטוי באישור סובסידיות בענפים חקלאיים נוספים, לרבות הרפתות. גורמים באוצר אמרו אז כי "זו בהחלט גישה שאנחנו פתוחים אליה, בכל המדינות החברות ב-OECD מקובל היום שאם הממשלה רוצה להגן על החקלאות, מוטב שתעשה זאת באמצעות סובסידיות ולא באמצעות מכסי מגן, המגנים על תוצרת המקומית אך גם מעשירים את שאר החוליות המתווכות בדרך אל הצרכן".

בדוח OECD האחרון ציינו כי התמיכה הממשלתית בחקלאות בישראל ב-2012-2014 הייתה 8% בלבד משווי התוצרת החקלאית, ואולם מודל התמיכה מבוסס על התערבות עקיפה באמצעות מכסות ומכסים - מה שיוצר עיוותים רבים ומשפיע על ייקור מחירי התוצרת החקלאית לצרכנים. על-פי כלכלני הארגון, ההתערבות הממשלתית והרגולטורים בישראל אחראים ל-80% מהמחיר הסופי, לעומת 25% בלבד בארה"ב ובאיחוד האירופי.

במסגרת חוק ההסדרים האחרון ניסה אגף תקציבים להעביר כמה רפורמות קטנות בחקלאות, אך בכל המקרים לא הצליח לממש את תוכניותיו. המקרה המפורסם הוא הרפורמה בענף הפטם, שנועדה להביא לביטול הקרטל ולהוזלת מחיר העוף למאכל ב-25%. היא נקברה במאמץ משותף של הלובי החקלאי בכנסת ושל יו"ר ועדת הכלכלה, ח"כ איתן כבל (עבודה).

לצד הרפורמה בפטם תכנן האוצר שינוי מבני בענפי הצאן והדגה. התוכנית לענף הדגה התבססה על הפחתה משמעותית במכס על יבוא דגים טריים. המכסים כיום לא רק מביאים לייקור הדגים, אלא גם מעודדים את הדיג המקומי בסירות מכמורת, הגורמות נזק סביבתי גדול. מהמכסים הגבוהים נהנים גם בעלי בריכות הדגים, ענף שהאוצר מייחס לו חשיבות למשק, בהיבטים של תעסוקה וחיזוק הפריפריה. משום כך הציע האוצר כי מגדלי הדגים בבריכות יקבלו תמיכות ישירות מהמדינה. שתי הרפורמות נגנזו והוצאו מהצעת חוק ההסדרים, לאחר שהאוצר לא הצליח להשיג את הסכמת משרד החקלאות לביצוען.

האיחוד החקלאי: "זריית חול בעיניים"

בתגובה לתוכנית משרדי האוצר והחקלאות, בתנועת כפרי האיחוד החקלאי אומרים שבמקום שיתקיים תהליך של אבולוציה, הממשלה מבקשת לעשות רבולוציה. לדברי עו"ד דודו קוכמן, מזכ"ל האיחוד החקלאי, "מדובר בזריית חול בעיניים, שכן הצעדים האלה לא רק שלא יורידו את יוקר המחיה, אלא יפגעו בפרנסת עשרות אלפי חקלאים. עובדה שמחירי הגבינה הצהובה כמעט ולא ירדו למרות שנפתחה ליבוא.

"הייתה תחושה שיש עם מי לדבר, אולם אנו מאוכזבים מהתנהלותו של שר האוצר, שכן הוא הצהיר לא פעם שהוא מבין את מצבם של החקלאים. החקלאים בשרשרת היצור הם החלק הכי פגיע, שאין להם מחיר מובטח, הם לוקחים על עצמם את כל הסיכונים של כשלי השוק, פגעי מזג-האוויר וכו'. לאור מצבם העגום של החקלאים נדרשת תוכנית ארוכת-טווח להבטחת החקלאות בארץ ועתיד החקלאים ובעיקר הבטחתם פרנסתם".

לדברי ירון סולומון, מנהל המחלקה להתיישבות בתנועת כפרי האיחוד החקלאי, "מדובר בהרס החקלאות הישראלית. תושבי מדינת ישראל ישלמו ביוקר על שרלטנות משרדי האוצר והחקלאות. אי-אפשר לעשות תוכנית כוללת אלא להתייחס לכל ענף וענף בפינצטה. ראוי לעשות פיילוט בענף אחד ולבדוק כיצד מתנהל השוק על-ידי פתיחת המכסים ולא לשפוך את התינוק עם המים. ודי להזכיר את הפגנות הרפתנים בצרפת לפני מספר חודשים שהמעבר לתמיכה ישירה הותירה אותם חסרי כל".