"אני גרה במקלט, עם הילדים שלי ועם עכברים. הילדה שלי תלך בשנה הבאה לצבא. אין לי מה לתת לילדים או להגיד להם. המדינה לא עוזרת, אף אחד לא שומע אותי. אין לי כבר למי לפנות. אני פונה לממשלה ואומרים לי שמצטערים על מצבי העגום אבל אומרים לי להמשיך לגור במקלט. תנו לי אפילו בית הרוס. מי יכול לתת לי תשובות?". דברים אלו נאמרו היום (ב') על ידי איריס אסרף, זכאית לדיור ציבורי, אם חד הורית מחולון, במהלך דיון שנערך בוועדה לביקורת המדינה בכנסת, בראשות ח"כ קארין אלהרר (יש עתיד), שעסק בדוחות מבקר המדינה בעניין הדיור הציבורי. במסגרת הדיון עלו סוגיות כמו סיוע בדיור לזכאים , דירות דיור ציבורי שהושכרו שלא לזכאי דיור ציבורי וטענות שעלו כנגד חברת עמידר. מדובר בדיון שלישי שמקיימת הועדה בנושא הדיור הציבורי ולצד דבריה הקשים של אסרף, הושמעו עוד תלונות ומצוקות קשות מצד זכאי הדיור הציבורי שחלקם ממתינים שנים ארוכות לדירה.
"זה דיון שלישי של הועדה בנושא זה, מדובר בנושא חשוב, דיור ציבורי ובכלל דיור זה משהו מאוד בסיסי שכל אחד זכאי לו, במיוחד אוכלוסיות מוחלשות", אמרה יו"ר הועדה חברת הכנסת אלהרר. "נמשיך לקיים דיונים עד שנקבל את כל התשובות ויש עוד הרבה עבודה בכל מה שקשור לדיור ציבורי".
מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון, אשל ארמוני, התייחס במסגרת הדיון בוועדה לסוגיות שונות של הדיור הציבורי, בניהן הטיפול בדירות שהועברו לגופים אחרים במהלך השנים כמו גם לטענות שונות אודות אי טיפול מספק בזכאים. "צללנו לתוך הנושא וראינו שהוא מורכב ולא סתם לא טיפלו בו שנים ארוכות", כך ארמוני, "הקמנו ועדה שתבדוק הנושא ותמליץ על קריטריונים שנביא בפני השר. התחלנו בזה ואנחנו מזמנים אנשים לוועדה. תוך חודש מהיום יהיו המלצות לשר והוא יכריע איך ממשיכים. לא ניתן לנושא הזה להתמסמס, הוא מורכב אבל חייבים תשובות ופעילות. הועדה בוחנת את כל הדירות. גם אלו עם הקושי המשפטי, וגם קושי ערכי. נתמודד עם כל הדברים, גם גני ילדים, וגם בתי כנסת, וגם דירות שנמצאות בשימוש של הצבא, וגם הרשויות המקומיות. הועדה הוקמה לפני כחודש וחצי".
במהלך הדיון שאלה יו"ר הוועדה כמה מתוך 1,400 הדירות שאותרו כדירות המיועדות לדיור ציבורי ומשמשות לדברים אחרים מוחזרות לדיור הציבורי. על כך ענה אחד מנציגי משרד הבינוי והשיכון בדיון, אורי בר חיים מהל אגף נכסים וחברות, כי "יש 60 תביעות בצנרת מול משרדי ממשלה ורשויות מקומיות והכוונה היא להעביר הדירות בהקדם האפשרי. מתוך 60 אנחנו מעריכים שנשיב את רובן. לגבי יתר הדירות אנחנו ממתינים לקביעת המדינות, מדובר ב-1,340 דירות. בפריסה ארצית".
לדברי בר חיים הוסיף מנכ"ל המשרד ארמוני, שאמר: "בואו לא נשכח שחלק מהדירות זה פעוטונים לאימהות חד הוריות, יש בתי כנסת, יש בשימוש הצבא. צריך לקבל החלטה אמיצה על חלק מהן והשבת הדירות לידי האנשים שהדירות מיועדות להן. אבל אני מבטיח שנביא תוכנית פעולה שבסופו של דבר תקבל את ברכתו של השר ונפעל לטפל ולתקן את המצב. אנחנו מטפלים והכוונות שלנו רציניות".
עוד נקודה שעלתה במסגרת הדיון בדירות הדיור הציבורי שאינן משמשות לדיור ציבורי בפועל היא גביית שכר הדירה מהגופים שמחזיקים בדירות, שכר דירה שהיה בהרבה מקרים סוציאלי ולא ריאלי. על כך השיבו נציגי משרד הבינוי והשיכון כי: "היום כולם מחויבים בשכר דירה ריאלי, בהתאם לליקויים שנמצאו בדוח מבקר המדינה".
"לא תהיה הפרטה של דיור ציבורי"
במהלך הדיון העלתה יו"ר הוועדה כמו גם חברי כנסת אחרים טענות שונות כלפי חברת עמידר. בין היתר התייחסו בדיון למחלוקת שהייתה בין שר הבינוי והשיכון יואב גלנט לבין החברה בכל הנוגע לתוכנית להנפקת דירות וגם טענות שונות שעלו בקרב זכאי דיור ציבורי על הטרדות מצד עובדי החברה. בנוגע לתוכנית ההנפקה שפורסמה על ידי עמידר, ויש מי שכינה אותה תוכנית להפרטת הדיור הציבורי, ענה מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון ארמוני כי: "יש שר בינוי במדינת ישראל, וההחלטות שלו מבוצעות. ההנחיה שלו הייתה חד משמעית = אין מהלך להנפקת הדירות והוא לא קודם וגם לא יקודם. הועדה יכולה להיות רגועה שדעתו של השר לא השתנתה. לא תהיה הפרטה של דיור ציבורי".
כאמור נושא נוסף שעלה במהלך הדיון בוועדה היה טענות שונות מצד זכאי דיור ציבורי על הטרדות לכאורה מצד בעלי תפקידים בחברה הממשלתית. כך למשל, נטלי גבאי, זכאית לדיור ציבורי מאילת סיפרה בדיון כי: "ב-2012 כתבתי מכתב לשר השיכון אריאל אטיאס שיש רכז שמטריד מינית באילת, לא רק אני כי גיליתי עוד המון נשים. הוא פוטר. אבל המשיך להגיע לסניף של עמידר. יש הרגשה שבסניף מנסים להפליל אותי כל הזמן. שולחים משטרה לשכנים כדי שיתלוננו. אומרים לי שיש לי מזל שלא לוקחים לי את הילד כי אני אם חד הורית, והאנשים הללו ממשיכים לעבוד בעמידר. היו לי מחשבות אפילו להתאבד. זה מוביל אותי למצב של איבוד שפיות".
על הטענות הללו השיב ראובן קפלן מנכ"ל עמידר: "אני אומר בכל הזדמנות. אני אישית ועמידר בכלל מגלים אפס סובלנות בשימוש בכח, בהטרדות ובכל דבר. גם אם מדובר בהרמת קול על דייר עמידר. אני מנהל חברה של 500 עובדים אני בטוח שלא כולם טלית שכולה תכלת. אנחנו משנים עכשיו תרבות ארגונית. אנחנו עושים פעולות ואני פונה לכל אישה או גבר דיירי עמידר או לילדים שלהם שכולם מוזמנים לפנות אליי או לחברה להתלונן. אני מבקש גם שיפנו למשטרה. אנחנו עושים הכל כדי לתחקר את המקרים. אני רואה בשירות לדייר שליחות. אני שמונה חודשים בתפקיד והייתי 4 פעמים באילת, 6 בפעמים בדימונה. אני מסתכל על הדירות, והבטחתי שלא יהיו דירות שלא ראויות למגורים בסוף הקדנציה שלי. הייתה הזנחה של עשרות שנים, ועכשיו יש תקציבים. אנחנו מטפלים בכל אחד מהדברים ואני מקבל תלונות והולך בעשר בלילה לראות את הדירות ואנחנו מטפלים. לא פשוט לקחת חברה שהתנהלה בחוסר שקיפות תקופה ארוכה ולעשות אותה שקופה ביום אחד. אני אישית מדבר עם כל עובדי עמידר ומסביר להם איך הדברים צריכים להיראות, בכל מה שקשור לחוסר שקיפות או הטרדות. אני אמשיך לעשות את זה. אני מבקש לקבל את המקרים באופן אישי. כל מקרה שעולה שיגיע אליי".
"תביעה ייצוגית נגד המדינה"
חברת הכנסת אורלי לוי-אבקסיס (ישראל ביתנו) שהשתתפה גם היא בדיון התייחסה לנושא נוסף הקשור לזכאי הדיור הציבורי, הסיוע בשכר הדירה שאינו מספיק לקיום משפחה בכבוד ואמרה: "יש בעיה גדולה עם הסיוע בשכר הדירה. אני חושבת שאם הדברים הללו לא יטופלו יש מקום להגשת תביעה ייצוגית נגד המדינה. של כל זכאי הדיור הציבורי. לאנשים האלו אין זמן. הם לא יכולים לחכות עוד שנים ארוכות, אין להם את השנים האלו".
חברת הכנסת אלהרר, יו"ר הוועדה, סיכמה את הדיון ואמרה: "עדיין קשה לי עם כל הנושא והדברים שהושמעו כאן היום. יש הרבה אנשים כמו מי שדיבר בפנינו היום שלא הגיעו לכנסת. במשרד השיכון צריכים לתת טיפול לכולם. צריכה להיות מחשבה וטיפול מערכתי בכל הנושא".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.