איך צריך להתייחס להתנהגות מניות הבנקים בעולם?

כאשר משקיע מעוניין לבחון השקעה במניה ספציפית או במדד, עליו לבחון גורמי סיכון שונים כדי למקסם את ערך ההשקעה, ולצמצם את הסיכון - בהתאם לפרופיל של אותו אדם. ניתן להתחיל בדיקה כאמור מלמעלה למטה. הכוונה לבחינת המדינה שבה הנכס נמצא, הסיכוי שלה להימצא במשבר ורמת היציבות שהמשק מספק בזמן נתון. לאחר מכן, יהיה נכון לבדוק את פעילות הליבה המייצגת של הנכס, ולהשוות אותו לסקטור שבו הוא נמצא כדי לקבל אינדיקציה האם מצבו טוב מנקודת הייחוס, או לחלופין האם מצבו הורע בהתאם לאותה השוואה.

לאחרונה אנו רואים מימושים בסקטורים מסוימים, אך ניתן להבחין בשני סקטורים ספציפיים שמושפעים מאירועים שונים בעולם - סקטור האנרגיה וסקטור הבנקים. הראשון מושפע בעיקר ממחירי הנפט התנודתיים, וסקטור הבנקים חשוף לשינויים במדיניות המוניטרית של הבנקים המרכזיים בעולם, דוגמת הבנקים המרכזיים של ארה"ב ושל גוש האירו. נוסף לאמור, המשקיעים בחו"ל חוששים מחשיפת הבנקים לחברות בסקטור האנרגיה, מהידוק הרגולציה ומהריביות הנמוכות, וכל אלה רק מוסיפים לרגישות בעת הזו.

בשבוע האחרון, בהתבטאות חריגה, ציין נגיד ה-ECB, מריו דראגי, כי אין צורך לחשוש מיציבות הבנקים באירופה, וכי מצבם הרבה יותר טוב משהיה בזמן משבר הבנקים באירופה, שהתרחש לפני ארבע שנים, זאת לאחר שמניות רבות בסקטור איבדו כמעט רבע מהשווי שלהן מאז תחילת השנה.

שונות בין אירופה, ארה"ב וישראל

מבחינת התנהגות המניות השונות, אנו רואים כי הבנקים שנפגעו בעיקר הם בנקים מאירופה. הבולט שבהם הוא הבנק השלישי בגודלו באיטליה, שאיבד קרוב ל-80% מערכו. דויטשה בנק וקרדיט סוויס השילו כ-50% ממחיר המניה, ואילו מניית סוסייטה ג'נרל נחתכה בכ-40%. בעולם שבו הכלכלה גלובלית, קשה יהיה לומר שאין זליגה למדינות נוספות, לכן ניתן לראות גם ירידות בסקטור הבנקים בארה"ב, אולם משמח לראות כי בתחתית טבלת היורדות ניצב לו סקטור הבנקים בתל אביב, שספג ירידת שערים נמוכה באופן יחסי לכל השאר.

בחינה קצרת טווח, החל מהשלב שבו הביעו המשקיעים חששות לגבי יציבות הבנקים באירופה (בין 13 בינואר ל-12 בפברואר השנה) מראה תמונה זהה, שלפיה הבנקים באירופה איבדו כ-20% עד 50% מערכם, זאת בזמן שבנקים בארה"ב, כמו גולדמן זאקס, מורגן סטנלי, סיטיגרופ ובנק אוף אמריקה ספגו ירידות שערים של 8%-20%. כאמור, מבין כל הבנקים בעולם, נראה כי ההשפעה על תל אביב קיימת, אך מינורית בשל החשיפה הנמוכה יחסית לבנקים אירופיים, ולכן מדד תל אביב בנקים ירד בכ-7.5% בלבד.

פרמיית הסיכון הנמדדת מחוזי CDS

דרך נוספת לבחון את רמת הסיכון המשתקפת מחברה היא דרך חוזה החלף כנגד חדלות פירעון של פירמה. במקרה זה בחנו את החוזים לחמש שנים על החוב הבכיר של הבנקים המובילים בעולם מאז תחילת חודש אוגוסט אשתקד לעת הנוכחית. הממצאים מראים עלייה ניכרת בסיכון, כפי שהיא משתקפת בחוזים. התמונה למעשה נותרת זהה, אך ה"מצטיינים" הם בנק מונטי האיטלקי, עם שינוי במרווח של 455 נקודות, דויטשה בנק שהציג הפרש של 130 נקודות, ולבסוף קרדיט סוויס, שהראה שינוי של 100 נקודות. כאמור, הסיכון נובע בעיקר מאירופה, אך הפעם ההשפעה על ארה"ב הייתה מינורית יחסית, ולכך גם היה ביטוי בשערי המניות של החברות הללו.

בהנחה כי החולשה הנוכחית זמנית, ניתן יהיה לבחון את מכפילי ההון של הבנקים בהשוואה לנתונים החציוניים ההיסטוריים, ומכך להסיק על כדאיות ההשקעה של כל מניה בנפרד. חשוב לציין שלכל מניה יש הסיפור שלה, אך לרוב, כאשר השוק מתמחר סיכון בצורה אגרסיבית, אפשר יהיה למצוא נכסים ראויים להשקעה.

מכפילי ההון כנגד נתונים היסטוריים

הבנקים בחו"ל מציגים מכפיל חציוני של כ-0.6 על ההון לעומת נתון חציוני היסטורי החל משנת 2007 של כ-0.8 על ההון. זאת בזמן שחמשת הבנקים הגדולים בישראל מציגים מכפיל של כ-0.6 על ההון לעומת נתון היסטורי של 0.9.

יתרה מכך, כדי לקבל פרספקטיבה על החששות הנוכחיים, בכל הבנקים בישראל מכפילי ההון היו נמוכים יותר בזמני משבר הסאב-פריים, חולשת הבנקים באירופה ב-2012 ובמחאה החברתית בישראל של 2011, זאת בהשוואה לעכשיו.

בשורה התחתונה, משקיע אשר מעוניין להעריך את כדאיות ההשקעה במדד או במניה ספציפית יצטרך להביט ממעוף הציפור על ביצועי הנכס ביחס למדד הייחוס שלו ועל פרמיית הסיכון המשתקפת מחוזה החלף כנגד חדלות פירעון של חברה, וכן לנתח את היחסים הפיננסיים השונים שהחברה מציגה ביחס למתחרים, ובהתאם לציר הזמן.

* הכותבים הם מנהלת מחלקת המחקר במנורה מבטחים פיננסים ומנהל השקעות בכיר בקרנות בית ההשקעות. הגורמים בכתבה עשויים להשקיע בניירות ערך ו/או מכשירים, לרבות אלו שהוזכרו בה. האמור אינו מהווה ייעוץ או שיווק השקעות, המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם

 ביצועי מניות הבנקים בעולם