רבות דובר על התכווצות שוק המניות בישראל, וגם אנחנו עסקנו בכך בטורים הקודמים. להתכווצות זו מספר ביטויים והשלכות המזינים זה את זה: מחיקה מהמסחר של 485 חברות בשנים 2000-2015, קיטון בכמות ההנפקות הראשוניות, קיטון במחזורי המסחר, ועניין פוחת והולך בשוק מצד משקיעים מוסדיים וזרים.
התכווצות השוק בתקופה טובה יחסית לכלכלה הישראלית מוסברת בכך שהשוק אינו משקף את הכלכלה שלנו. חברות ישראליות מובילות בתחומי התוכנה, התקשורת והפארמה נסחרות בחו"ל ולא בישראל, וניתן להיחשף לרבדים מעניינים של הכלכלה הישראלית ביתר קלות בשווקים אחרים.
אחת הטענות בהקשר זה היא כי לנוכח העובדה שמצאי החברות הישראליות הגדולות הוא מוגבל, יש להתמקד ברישום למסחר של חברות קטנות ובינוניות. אבל גם אם ניתן להסכים שיש לעודד גיוס אקוויטי של חברות קטנות ובינוניות, הרי שהיצע גדול של חברות כאלו לבדו לא יגרום לכך שהשוק ישקף את הכלכלה הישראלית, והדבר לא יגביר מהותית את העניין בו מצד משקיעים מוסדיים וזרים. המפתח לשינוי הוא רישום למסחר של עוד חברות ישראליות גדולות.
התכווצות שוק המניות היא אינה תופעה ישראלית ייחודית, אבל ישנה תופעה הקשורה לכך שייחודית כמעט רק לנו, ומעמידה באור אחר את דעיכת הבורסה המקומית: חברות ישראליות רבות, בהן גדולות וחשובות, מגייסות אקוויטי ונסחרות רק בחו"ל ולא בת"א. מתוך יותר מ-150 חברות ישראליות או עם זיקה לישראל הנסחרות בחו"ל, רק 55 ביצעו רישום כפול. חברות ענק במונחים ישראליים - צ'ק פוינט, אמדוקס, מובילאיי, אבן קיסר, ורינט ועוד - לא ביצעו רישום כפול ולא נסחרות כאן.
ישנם הסברים למכביר לעובדה שחברות ישראליות בוחרות להיסחר בחו"ל: קירבה לשוקי היעד, תמחור עדיף, נזילות ועוד. ועדיין נשאלת השאלה מדוע החברות הללו נמנעות מרישום כפול, אף שמדובר לכאורה בתהליך פשוט ולא מכביד. בחברות שמעדיפות להימנע מלהירשם למסחר בת"א תולים זאת בכמה גורמים.
הסבר נפוץ אחד נוגע לרגולציה. ב-2000 נכנס לתוקף חוק הרישום הכפול, לפיו על חברה הנסחרת בשוק מוביל בחו"ל המבצעת רישום כפול בישראל חלה חובה יחידה: לדווח בישראל את הדיווחים שהיא חייבת לדווח בחו"ל. בעקבות החוק גדל מספר החברות שביצעו רישום כפול מכעשר ליותר מ-70 בשיא (כיום ישנן 59 חברות כאלה, ארבע מהן ללא זיקה לישראל).
במהלך השנים בוצעו תיקוני חקיקה המתייחסים לחברות ציבוריות, שאכיפתם על חברות ישראליות הנסחרות בישראל נחשבת להדוקה יותר, יחסית לאכיפה ביחס לחברות ישראליות הנסחרות רק בחו"ל. החברות רואות בשינויי החקיקה ובאופן אכיפתם מעין הפרה של הבנה שלא להכביד על חברות המבצעות רישום כפול.
קיימים גם הסברים אחרים לתופעה: רצון להצניע את החיבור לישראל, צמצום האינטראקציה עם התקשורת המקומית, הנזילות הנמוכה בת"א, ימי מסחר שונים ועוד. ואכן, בשנים האחרונות, רק חברות ישראליות מעטות ביצעו רישום כפול בת"א.
לשקם את האמון
מבט על שווי שוק המניות בישראל ושווי המניות הישראליות הנסחרות בארה"ב שלא ביצעו רישום כפול, מאפשר להעריך את ההשפעה החיובית הדרמטית על השוק, שעשויה להיות לרישום כפול של כמה חברות ענק ישראליות שכיום נסחרות רק בחו"ל.
איך עושים את זה? על סדר היום נמצאים מספר מהלכים אסטרטגיים לקידום שוק המניות, אך גם לפי יוזמיהם אלה צפויים להניב פירות רק בעוד שנים. מקברניטי השוק מצופה לפעול כדי לעוררו כבר בזמן הקרוב. אם יצליחו להביא לרישום כפול של כמה חברות ישראליות גדולות הנסחרות בחו"ל, ההישג יהיה גדול.
לשם כך, על הקברניטים להידבר עם החברות, להבין את הגורמים המעכבים רישום כפול, ולהתמודד עימם באמצעים הרבים העומדים לרשותם. יש להידבר עם החברות ישירות, תוך הפגנת יצירתיות וגמישות מחשבתית, במגמה לשקם את האמון בינן לבין הרגולציה הישראלית.
אפשר וראוי להעלות בדיון עם החברות גם את מחויבותן למשק ולשוק ההון: החברות הוקמו בישראל ופועלות בישראל; רבות מהן נהנות מהטבות מס; כולן נהנות ממשאבים שהשקיעה המדינה בחינוך ובתשתיות; ולחברות אחריות כלפי עובדיהן הישראלים ובני משפחותיהם. גם קברניטי המשק צריכים לקחת חלק במאמץ לגרום לחברות ישראליות גדולות הנסחרות בחו"ל לבצע רישום כפול. עליהם להבהיר ציפייה זו בכל אינטראקציה שהם מקיימים עם אחת החברות הרלוונטיות.
בשולי הדברים צריך להזכיר גם את הצעת הבורסה לרישום לא וולונטרי בת"א של מניות ישראליות הנסחרות בחו"ל, שנדחתה על ידי רשות ני"ע. ככל שלא יצלחו המאמצים לגרום לרישום כפול של חברות ישראליות הנסחרות בחו"ל בדרכים אחרות, מומלץ כי הרשות תמצא פתרונות לקשיים שהעלתה, כדי להביא לשינוי המצב הזה.
התכווצות שוק המניות בת"א הופכת אותו לפחות רלוונטי למשקיעים המבקשים להיחשף לכלכלה הישראלית. כדי שהשוק הזה יחזור להיות רלוונטי, יש לגרום לעוד חברות ישראליות גדולות להיסחר כאן. בחו"ל נסחרות חברות ישראליות גדולות שלא ביצעו רישום כפול בת"א. מדובר במאגר חברות זמין, מעין מטבע הנמצא מתחת לפנס, שיכול לשנות בצורה דרמטית את מצב השוק המקומי. על הגורמים הרלוונטיים לעשות כל שלאל ידם כדי לגרום לכך שחברות אלו יגיעו להיסחר כאן.
* הכותב הוא כלכלן שכיהן עד לאחרונה כסמנכ"ל בכיר בבורסה לניירות ערך. לפני כן כיהן כמנכ"ל של שני חברי בורסה
תוך 15 שנה כמעט 500 חברות נמחקו
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
