הצעת חוק חדשה שהונחה על שולחן הכנסת מציעה לקבוע כי במכרזי קרקע של המדינה לא ייגבה תשלום מלא על הקרקע, ובתמורה תקבל המדינה לפחות 20% מהדירות, דבר שיאפשר, בין השאר, שימוש לדיור ציבורי ודיור להשכרה.
על הצעת החוק, שאותה גיבשה עמותת "ידיד", חתומים חברי הכנסת איתן כבל (המחנה הציוני), אלי כהן (כולנו), מנואל טרכטנברג (המחנה הציוני), קארין אלהרר (יש עתיד), עבדאללה אבו מערוף (הרשימה המשותפת), יואל חסון (המחנה הציוני), עמר בר-לב (המחנה הציוני), זוהיר בהלול (המחנה הציוני), נחמן שי (המחנה הציוני) ואיילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני).
"בעיית הדיור בישראל הולכת ומחריפה. אין ספק כי מחיר הקרקע מהווה מרכיב חשוב ומרכזי בקביעת המחיר הסופי של הדירה לצרכן. בתחילת שנות התשעים, כאשר בארץ היו מחנות אוהלים ביישובים שונים כמחאה על מחירי הדיור, פותח מודל בנייה לזוגות צעירים זכאי משרד הבינוי והשיכון, כולל עולים חדשים. מודל זה הוריד את מחיר המכירה ב-20% לפחות לעומת מחיר המכירה של הדירות בשוק החופשי", נכתב בדברי ההסבר להצעת החוק.
"על פי הצעת החוק ממשלת ישראל לא תקבל תמורה כספית עבור קרקעות המשווקות על ידי רשות מקרקעי ישראל. במקום התמורה הכספית יעביר הקבלן או היזם למדינה דירות (עסקת קומבינציה), בשיעור שלא יפחת מ-20% ממספר הדירות שניתן לבנות במקרקעין. דירות אלו ישמשו כמלאי דירות להשכרה או למכירה במחירים מיוחדים במסגרת דיור בר השגה וכן במסגרת דיור ציבורי לזכאים הממתינים לאכלוס. את ניהול הדירות שיוקצו לדיור ציבורי תפקיד המדינה בידי החברות המשכנות".
הזוכה במכרז יתחייב להתחיל ולבנות את המיזם לא יאוחר מ-24 חודשים לאחר זכייתו, ואם לא יעמוד בתנאי זה - הקרקע תחזור לידי המדינה שתשווק אותה שוב תוך 60 יום, הערבות שהציב המגיש למכרז תחולט והוא לא יוכל לגשת למכרזים נוספים על קרקע מדינה במשך 36 חודשים. עוד קובעת הצעת החוק כי מתוך הדירות שתקבל המדינה, 80% ייועדו לדיור בר השגה, כלומר דירות להשכרה, ושאר 20% מהדירות יעברו לזכאי הדיור הציבורי.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.