"ב"י לא חושב על יציבות הבנקים אלא על דחיקת המתחרים"

התערבות בנק ישראל בהנפקת האחים נאוי היא פעולה המסייעת בעקיפין לרווחיות הבנקים אך לא ליציבותם, כך טוען יוזם חוק נאוי, ח"כ אלי כהן מסיעת כולנו. לטענתו, "מה שעומד לנגד עיני בנק ישראל הוא לא יציבות הבנקים, לא קידום התחרות ולא הפחתת הריכוזיות אלא דחיקת רגלי המתחרים של הבנקים, במקרה זה גופי אשראי חוץ-בנקאי, שבנק ישראל לא מפקח עליהם".

דבריו של כהן באים על רקע פנייתה של היועצת המשפטית של בנק ישראל, עו"ד טידה שמיר, לאחים נאוי במכתב שהתקבל בחברה יום לאחר שהשלימה גיוס של כ-300 מיליון שקל באגרות חוב. במכתב טענה שמיר כי הגיוס אינו חוקי משום שהוא מנוגד ל"תכלית חוק הבנקאות". שמיר טענה כי בין לקוחותיהם הנוכחיים של האחים נאוי ישנם גופים שמחזור העסקים שלהם עולה על 400 מיליון שקל, ומשום כך הם אינם עומדים באחת המגבלות שהוטלו במסגרת תיקון החוק הקובעת כי תמורת ההנפקה תינתן לגופים שמחזור העסקים שלהם נמוך מ-400 מיליון שקל.

■ גורם באוצר: "דברי פלוג נגד התחרות בבנקים מוכיחים שצדקנו" 

ח"כ כהן סבור כי שמיר שגתה. "החוק מתייחס לשימוש העתידי שייעשה בכספים שיגויסו בבורסה ולא ללקוחות הקיימים", אומר כהן, "אבל מעבר לכך אני רוצה לשאול מדוע בנק ישראל מתערב בצורה כל כך גדולה בשוק המימון החוץ-בנקאי? הם (בנק ישראל) הרי אחראים על יציבות המערכת הבנקאית, נכון? חברות המימון החוץ-בנקאי כמו נאוי מגייסות את הכסף בהנפקת אגרות החוב בעיקר מהגופים המוסדיים. כלומר, במקום לקחת הלוואה מהבנקים הם (האחים נאווי - ע"ב) לקחו הלוואה מחברות הביטוח.

"אם החשש של בנק ישראל הוא מפגיעה ביציבות הבנקים כתוצאה מהגדלת החשיפה שלהם לסקטורים במשק, הרי שהמהלך כאן הוא בדיוק הפוך. המוסדיים מחליפים את הבנקים, כלומר הבנקים נותנים פחות מימון על אותו הון עצמי, יחס ההון העצמי שלהם למאזן יגדל והלימות ההון והיציבות שלהם תהיה גבוהה יותר. לכן בנק ישראל פועל כאן כדי לדחוק תחרות לבנקים".

הערכות: המגבלות יבוטלו

גורמים העוסקים בקידום הצעת החוק להקמת רשות לפיקוח על שוק ההון העריכו היום שהמגבלות על גיוס חוב בבורסה שהוכנסו לסעיף 21 לחוק הבנקאות יבוטלו לאחר הקמת הרשות, ככל הנראה לקראת חודש יוני הקרוב.

הגיוס של האחים נאוי בוצע לאחר שתוקן סעיף 21 לחוק הבנקאות באופן שמאפשר לגופי אשראי חוץ-בנקאי לגייס גם חוב בבורסה (קודם לכן הורשו לגייס רק הון). גיוס החוב הותנה בכך בתקרת גיוס של 2.5 מיליארד שקל, במתן דירוג השקעה לגוף המגייס ובקביעה שהאשראי יינתן לגופים שמחזור עסקיהם השנתי אינו עולה על 400 מיליון שקל.

הרציונל מאחורי מגבלה זו הוא שהגופים הנוטלים אשראי במסגרת מימון חוץ בנקאי הם בעיקר עסקים קטנים ובינוניים ומשקי בית.

על פי הנתונים שהוצגו בכנסת, העסקים הקטנים והבינוניים הם מנוע צמיחה משמעותי למשק הישראלי. הם אחראים לכ-50% מהתוצר העסקי ולכ-70% מהמועסקים במשק, ובכל זאת שיעור האשראי שלהם מהתמ"ג הוא 9% בלבד בעוד במדינות OECD הוא עומד 19%.