חלום הבלהות של המפלגה הרפובליקאית: טראמפ ניצח בנוואדה

חלום הבלהות של המפלגה הרפובליקאית, אחת משתי התמוכות של המערכת הפוליטית בארה"ב, הולך ומתגשם לנגד עיניהם של אלה שרואים עצמם כגרעין האידיאולוגי של המפלגה, כלב הפועם שלה: דונאלד טראמפ, הקבלן ויזם תכניות הריאליטי ממנהטן, ניצח הבוקר (ד') גם בסבב הבחירות המקדימות של הרפובליקאים במדינת נוואדה, לאחר ניצחונות משכנעים בסבבים הקודמים בקרוליינה-הדרומית ובניו-המפשיר. מה שנראה תחילה כחריגה בלתי הגיונית מהסדר הפוליטי האמריקאי נעשה פתאום ביטוי לסדר היום החדש של בעלי הבית האמיתיים - רוב (יחסי) של הבוחרים הרפובליקאים. בעקביות ראויה לציון הם מוסיפים להתעלם ממה שה"ממסד", או הראשים המדברים בטלוויזיה, או העיתונים, מצפה שהם יעשו. במקום לבחור במתמודד רפובליקאי "אמיתי" כמועמד המפלגה לנשיאות, הם מתייצבים מאחורי איש עסקים עם פה גדול, אך עם רזומה רפובליקאי זעיר ומצע פוליטי זעיר עוד יותר.

על-פי תוצאות לא רשמיות אך כמעט סופיות של הבחירות המקדימות בנוואדה, שנערכו במתכונת של אסיפות פוליטיות (caucuses), זכה טראמפ ב-41.9% מקולות הבוחרים (זה הניצחון הגדול ביותר שלו עד עתה). הסנטור מארקו רוביו, שנתפס כשלוח הממסד, קיבל 25%, הישג גדול מבחינתו. במקום השלישי הוצב הסנטור טד קרוז, נוצרי אדוק ששואב את כוחו האלקטורלי בעיקר מהאוונגלים, עם 21.8%. מנתח המוח בדימוס בן קארסון זכה ב-7.2%, ומושל מדינת אוהאיו, ג'ון קייסיק, המתמודד הרפובליקאי המתון ביותר, קיבל 3.8%. המאבק בין רוביו לקרוז, שניהם בני מהגרים מקובה, על המקום השני, היה מאבק מר, והעובדה שקרוז נדחק למקום השלישי פוגעת בו קשות. אבל השורה התחתונה היא, שטראמפ מיתמר מעל שניהם כגוליבר בין גמדים.

"תחילה, בקיץ 2015, זה נראה כבדיחה", כתב בעל הטור (הימני) מייקל גרסון ב"וושינגטון פוסט". "אחר-כך - כחידוש. בשלב הבא נראתה מועמדות טראמפ כבועה על סף התפקעות, ולאחר מכן - כספקטאקל שמאפיל על הניסיון ועל הכנות של המתמודדים הרפובליקאים האחרים. עכשיו נמצא טראמפ על סף ניצחונות גדולים בדרום ארה"ב (ב-1 במארס), שיהפכו אותו למתמודד המוביל שלא יהיה אפשר לעצרו".

שני שלישים מהרפובליקאים אחוזי בעתה. (כ-60% מהרפובליקאים בארה"ב אמרו, על-פי סקרים, שלא יצביעו בעד טראמפ בבחירות הכלליות; עד עתה הוא לא הצליח לזכות ביותר מ-33% בכל אחד מהסבבים הקודמים של הבחירות המקדימות). "טראמפ נישא על גלי הפילוג (האידיאולוגי) בארה"ב", כתבה דניאל אלן, פרופסור למדעי המדינה בהארווארד. "האמת היא, שהרוב המכריע של הבוחרים בארה"ב (לא רק הרפובליקאים) סבור שטראמפ אינו קביל כמתמודד על הנשיאות, אך אנו מפולגים לאורך קווים של אידיאולוגיה מפלגתית נוקשה ואיננו יכולים לנקוט פעולה מתואמת כדי לבלום אותו".

"כמו רבים מבני דורי שגדלו בסוף המאה ה-20, תהיתי כל חיי איך זה שהיטלר הצליח לעלות לשלטון בגרמניה; כשאני עוקבת אחרת עלייתו של טראמפ, אני מבינה", כתבה פרופ' אלן.

ממסד המפלגה הרפובליקאית - וזה כולל את כל מחוקקיה בקונגרס, את כל בעלי ההון שמממנים אותם, והרוב המכריע של ראשי הביצה שיושבים במכוני החשיבה של הימין - הצליח להכיל את פלג מסיבת התה. הוא אינו יכול לבלוע את טראמפ. הממסד הרפובליקאי רואה בטראמפ פולש זר, ליברל בתחפושת שמרן, שיקעקע את המפלגה מבפנים וישנה אותה לנצח. "ברור שמבחינת השמרנים חיוני למנוע מהמפלגה הדמוקרטית תקופת כהונה שלישית בבית הלבן", כתב כבר לפני חודשיים בעל הטור השמרני ג'ורג' וויל. "אבל קודם כל צריך לדאוג לדבר החשוב. הקדימות הראשונה במעלה של המפלגה היא למנוע מטראמפ לזכות במועמדות המפלגה לנשיאות... אם הוא יזכה במינוי נהיה עדים לא רק להחזרת הדמוקרטים לבית הלבן לתקופת כהונה נוספת, אלא גם לאובדן המפלגה השמרנית ככוח בעל נוכחות קבע בפוליטיקה האמריקאית".

"104 שנות ההיסטוריה (של המפלגה הרפובליקאית) נמצאות על כף המאזניים", אומר וויל. "אם טראמפ יהיה המועמד הרפובליקאי ב-2016, ייתכן שלא תהיה מפלגה שמרנית ב-2020".

בשלב זה נראה טראמפ ככוח קמאי שאי אפשר לעצור אותו. ככל שמתאנים לו, כן יגבר, או, כפי שהגדיר אותו השבוע סטיוון קולבר בלייט שו ב-CBS: "הוא כמו גודזילה, אבל עם פחות ניסיון במדיניות חוץ". כותרות כמו "דונאלד טראמפ בדרך לזכות ב-1237 הנציגים שנדרשים לזכות במועמדות לנשיאות", שמתפרסמת הבוקר ב"ושינגטון פוסט", שולחת גלי צינה בגוום של הרפובליקאים ה"אמיתיים" (להבדיל מבוחרי טראמפ, שנקראים, קצת בזלזול, ה"בסיס"), וכמבן בגוום של רבים אחרים. המשפטים הנפוצים ביותר עתה בשיח הציבורי בארה"ב הם: "האם אפשר לעצור את טראמפ" ו"איך לעצור את טראמפ".

שמו של הסנטור רוביו מככב בשיח הזה. הוא נעשה עתה התקווה הגדולה של הזרם הרפובליקאי המרכזי למרות שעד עתה לא עלה בידו לזכות אפילו בסבב אחד של הבחירות המקדימות ב-2016. מבחינתו, זכייה במקום השני בנוואדה היא ניצחון כביר. מתחרהו על המקום השני, טד קרוז, נעשה מוצר פגום לאחר שנתפס כמה פעמים בייזום וביצוע של פעלולים מלולכלכים. טראמפ מצהיר בכל הזדמנות שקרוז הוא "שקרן" או "אדם מלוכלך". למשל: "הוא מרים את ספר התנ"ך בידו ומוסיף לשקר בעזות מצח". ניחוח האמירות האלה דבק בו. קרוז נאלץ לפטר השבוע את דוברו הראשי לאחר עוד תרגיל פשוט של הונאה אינטרנטית. 

המספר שמתקבל מחיבור קולותיהם של התומכים בארבעת המתמודדים האלה אכן גדול משמעותית ממספר הקולות של תומכי טראמפ, אבל איך אפשר לשכנע שלושה מהארבעה לפרוש כדי להציג מועמד אחד מול טראמפ? אי אפשר. הממסד הרפובליקאי מנסה לשכנע את קייסיק וקארסון להקריב עצמם על מזבח טובת הכלל, אך, בינתיים, זה לא עזר. הסקרים מראים, שרק רוביו יוכל להביס את הילארי קלינטון, שתהיה כנראה המועמדת הדמוקרטית, בבחירות הכלליות, אבל לך אמור זאת לקרוז או לשניים האחרים.

ההערכות הן, שרק אחרי סופר-טיוזדיי, ב-1 במארס, שבו יתקיימו בבת אחת כמה סבבים של הבחירות המקדימות, ינשרו שני המתמודדים הזוטרים, ואולי גם קרוז עצמו, אם יתברר שטראמפ יגבר עליו במדינת האם שלו, טקסאס. אז ייתייצבו טראמפ ורוביו זה מול זה בכיכר העיר הדיגיטלית, מאנו- א-מאנו., לדו-קרב המכריע. זה, לדעת אנליסטים מסוימים, התרחיש היחידי שבו טראמפ עשוי לקרוס.