היקף העסקאות המפוקפקות עם צרכנים שמוגדרים כחלשים באוכלוסייה, בהם קשישים, הולך ועולה - כך עולה מתלונות רבות שזורמות לגופים צרכניים. מדובר בעסקאות של מוצרים לבית, מוצרי אלקטרוניקה (טאבלטים חינם למשל) ועוד.
כיום מתיר חוק הגנת הצרכן טווח של 14 ימי ביטול בעסקאות אלה, אלא שביוזמת ח"כ איציק שמולי יחד עם שורה ארוחה של חברי כנסת, ייתכן שהדבר הזה עומד להשתנות: הצעת החוק של שמולי בנוסח הנוכחי (שעוד צפוי לעבור שינויים) קובעת כי עסקת מכר מרחוק או עסקה ברוכלות (כלומר עסקה טלפונית או עסקה מול נציג מכירות שמגיע לביתכם) שביצע מול צרכן המוגדר אזרח ותיק, קטין, עולה חדש או בעל מוגבלויות - ניתן יהיה לבטל בטווח של 6 חודשים.
ההצעה מרחיקת הלכת הזו אמורה למגר את התופעה המכוערת של ניצול הצרכנים הנמנים עם הקבוצות הללו. היום (ד') דנה ועדת הכלכלה בנוסח ההצעה, אולם הדיון לא הסתיים בהכנת ההצעה להצבעה, היות ועדיין קיימים חילוקי דעות באשר לשני סעיפים מרכזיים: האם יש להכליל או להחריג עסקאות שבוצעו באינטרנט; ושנית, מה דין ביטול עסקה במוצר שנעשה בו שימוש - הסעיף השני הוא כמובן זה שהחברות מעלות כנימוק להתנגדותן להצעת החוק, אלא שנוסח מוגדר ומפורט יוכל אולי למגר את הבעיה.
יו"ר הוועדה, ח"כ איתן כבל, נתן כדוגמה קשיש בן 92 שבעסקה טלפונית נמכר לו קורקינט. הקשיש קיבל את החבילה ופתח אותה בכדי להציץ מה דחפו לו הנציגים הטלפוניים. כמובן שעסקה כזו, נימק כבל, "נעשתה על-ידי רשעים", ויש להתיר לקשיש להחזיר את המוצר - אלא שהוא פתח את הקרטון, ואולי כף-רגלו דרכה למרבה האירוניה על הקורקינט, כך שהחוק, כך סבור כבל, צריך לאפשר החזרת מוצרים גם שנפתחו מאריזתם.
גם הנוכחים בדיון תהו - ויש להניח שגם צרכנים רבים תוהים - היכן הרגולטור? היכן האכיפה והענישה המרתיעה כנגד אותם עוסקים שהוגדרו כ"רשעים"?
בדיון אמרה עו"ד חנה וינשטוק-טירי מהרשות להגנת הצרכן כי הרשות ניסחה "כתב אישום חמור נגד חברה שנטען כי במכוון הפילה קשישים בעסקאות למוצרים שהם לא צריכים ורוצים" - אלא מה, את שם החברה בחרה הרשות שלא לחשוף, וכך את החברה, שכנראה פעילה גם ברגעים אלה ממש ויכולה להמשיך בשלה באין מפריע ולהפיל בפח עוד קשישים תמימים עם מוצרים שאינם צריכים. אין צורך להסביר מדוע חשוב ליידע את הציבור באילו חברות מדובר ועד כמה חיוני המידע הזה שבינתיים נותר חסוי".
ח"כ שמולי אף ציין כי "יש חברות גדולות במשק הישראלי שמתגמלות את הסוכנים שלהם לעבוד על האזרחים הקשישים, ויש לנו הקלטות שמוכיחות את זה". גם שמולי לא חשף את פרטי החברות, אולם ככל הנראה מדובר בחברות הסלולר הגדולות.
נושא אחר מעניין שעלה בדיון התייחס לעובדה שבסופו של דבר מי שמפיל בפח את אותם קשישים הם נציגי המכירות המתוגמלים או לא, המונחים או לא לעשות כך. עו"ד יעל כהן-שאואט מהמועצה לצרכנות העלתה סוגיה חשובה שראוי להעמיק בה. "בארה"ב הוסגרו עובדים של חברות שעקצו צרכנים קשישים. החוק שם מטיל אחריות אישית על העובד. בארץ נציגי חברות הסלולר מבטיחים טאבלט חינם לצרכנים, ואני תומכת בכך שתוטל אחריות אישית על העובדים למעשי הטעיה חמורים".
לבסוף הבטיח שמולי כי בדרך לעבר החקיקה המיוחלת, "נדבר על נקודות האיזון, אבל לא נרוקן את הצעת החוק מתוכן, גם במחיר שלא תהיה חקיקה בכלל", אמר והדגיש כי הוא "מעוניין להגיע להסכמות".
כבל סיכם: "החוק הוא בגדר חובה, ולא צורך וברור לנו שגם אחריו יהיו רשעים שימכרו קורקינט לאדם בן 92. הנוכלים ימשיכו להתקיים, אבל אנחנו ננסה לצמצם את התופעה".
כאמור, בדיון הבא, שיתקיים בעוד כשבועיים, ימשיכו לדון בצעת החוק בדרך לקריאה ראשונה.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
