דוח המבקר: מצלמות המהירות החדשות - בלוף אדיר

פרויקט מצלמות המהירות א'-3 לוקה בכשלים ארגוניים וערכיים שנוגעים לכמעט כל אספקט הקמתו והפעלתו - כך עולה מדוח חמור של מבקר המדינה שפורסם היום (ד'). בדיקת המבקר, שהסתיימה בתחילת 2015, בחנה את הפרויקט, שבו השקיעה המדינה עד כה כ-100 מיליון שקל, משלבי המכרז, דרך ההקמה ועד לתפעול. בדוח נכתב כי המשרד רואה בחומרה את הכשל המערכתי בהפעלה יעילה של מערך מצלמות, ורואה ב"חומרה יתרה את הזמנת 40 המצלמות הנוספות הכרוכה בתוספת של 4.8 מיליון שקל בקירוב להוצאה השנתית השוטפת של הפעלת פרויקט א'-3, עוד טרם פתרה המשטרה את הכשלים בהפעלת המצלמות הראשונות שהותקנו".

ביחס ליעילות ההרתעה והאכיפה של מערך המצלמות מציין המבקר כי כתוצאה מהצטברות כמות חריגה של כתבי אישום שנרשמו על עבירות תנועה, ועל עבירות שתועדו במערכת א'-3 בפרט, נאלצה המשטרה להעלות את סף האכיפה במצלמות "באופן בלתי סביר" לאורך שנות הפעלתן. זאת, במטרה לבלום הצטברות של כתבי אישום רבים מאוד שלא נקבע להם מועד למשפט. כך למשל, במצלמת מהירות באזור תל אביב נקבע סף האכיפה על 250 קמ"ש באזור שמותרת בו נסיעה של 50 קמ"ש. עם זאת, היה מדובר במצלמה בצומת שהייתה אמורה לצלם גם עבירות של חצייה באדום. מבדיקת המבקר עולה כי ספי האכיפה של 43% מהמצלמות הוגבלו לתיעוד עבירות חמורות בלבד, כלומר נסיעה במהירות כפולה מן המהירות המותרת בדרך בין-עירונית ובמהירות 70 קמ"ש מעל המותר בדרך עירונית. חמש מהן (8%) הוגבלו לתיעוד עבירות שמוגש בגינן כתב אישום, כלומר 31 קמ"ש ויותר מעל המותר בדרך עירונית, ו-41 קמ"ש ויותר מעל המותר בדרך בין-עירונית. כלומר, מחצית ויותר מן המצלמות לא תיעדו כלל עבירות שהעונש בגינן הוא קנס כספי בלבד.

"עקב כך", לפי הדוח, "רבות מן המצלמות לא פעלו אלא כשכלי רכב נסעו במהירות הגבוהה פי שניים ויותר מן המהירות המותרת. דרך פעולה זו של המשטרה הביאה לידי כך שחלק ניכר מהמצלמות לא מילאו את ייעודן. דוחות התעבורה שכבר הופקו על סמך מערך המצלמות טופלו באופן בלתי יעיל. כתוצאה מכך, חלק מעבירות התעבורה החמורות שתועדו במצלמות לא טופלו כנדרש והן נמחקו כלא היו. כמו כן, נפסל מספר רב של עבירות תנועה שתועדו - כרבע מכלל האירועים שצולמו".

המבקר מקדיש חלק נרחב מהדוח לתחום אכיפת חוקי התעבורה, שם נמצא כי רבבות כתבי אישום נמחקו בשנים האחרונות מחמת התיישנות. מחיקת כתבי האישום נבעה בעיקר מהצטברות של אלפי כתבי אישום בכל שנה בלא שנקבעו עבורם מועדי משפט, וזאת בשל "הקצאה חסרה ולא יעילה של מועדי המשפט". הדוח מציין כי בשנים 2012-2015 נמחקו כ-55 אלף כתבי אישום בגין עבירות תעבורה מחמת התיישנות (מרביתם לא מפרויקט א'-3). מחיקת כתבי האישום נבעה בעיקר מהצטברות של אלפי כתבי אישום בכל שנה בלא שנקבעו עבורם מועדי משפט - זאת בשל הקצאה חסרה ולא יעילה של מועדי משפט. למשל, בתחילת פברואר 2015 היו 17,160 כתבי אישום ללא מועד משפט, חלקם עוד משנת 2007.

חלוקת מועדי המשפט על ידי שלוחות התביעות באגף התנועה של המשטרה ליחידותיה האזוריות נעשתה שלא על סמך נוהל המסדיר את התהליך. גם ברמה האזורית הייתה חלוקת מועדי המשפט לקויה, שכן לא הייתה התאמה בין מספר מועדי המשפט שהקצה בית משפט למשטרה ובין מספר כתבי האישום שהפיקה המשטרה בתחום השיפוט של אותו בית משפט. לפיכך ועקב קשיים בניוד כתבי האישום בין תחומי השיפוט, התיישנו ונמחקו אלפי כתבי אישום.

נמצא כי הנהלת בתי המשפט, המשרד לביטחון פנים, הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים והמשטרה לא הגיעו להסכמות בעניין תקינת השופטים לתעבורה, ועל כן נפגעה ההיערכות לגידול הצפוי בכתבי האישום בעקבות הפעלת פרויקט א'-3. היחס החסר בין מספר השופטים ובין מספר כתבי האישום שהפיקה המשטרה באותו אזור גרם גם הוא להצטברות כתבי האישום הבלתי מטופלים.

המבקר כותב גם כי "המידע שנצבר ממערך המצלמות לא נוצל כראוי לשם איתור עברייני תנועה מועדים וטיפול מתאים בהם; ואף לא לשם החמרה עם עבריינים כאלה בעת קביעת רף הענישה. כתוצאה מכך נפגעה גם השוויוניות באכיפת החוק דווקא כלפי העבריינים הקשים יותר".

 ספי האכיפה