כל מי שניסה להסביר עד כה את הצניחה החופשית במחיריהן של רבות ממניות ואג"ח הבנקים, בייחוד באירופה, עשוי היה להזכיר את האי ודאות באשר לאסיה או את שיעורי הריבית המתעקשים להישאר ברמה נמוכה. אך כעת נראה שסיכון יציאת בריטניה מהאיחוד האירופי, מהלך המכונה Brexit, עומד להפוך להסבר המוביל.
בעקבות הפסגה האירופית בשבוע שעבר, הגיחו מסבך הג'ונגל התומכים והמתנגדים הגדולים להמשך חברותה של בריטניה באיחוד האירופי. זריקת העידוד שהעניקו כמה חסידי Brexit בולטים, המכונים "אאוטרים" (Outers), למסע הציבורי Vote Leave ("הצביעו בעד יציאה") לקידום פרישת בריטניה מהאיחוד, פגעה השבוע בליש"ט.
הפגיעה במטבע סייעה לשוקי המניות, מכיוון שליש"ט חלשה יותר מיטיבה עם היצוא.
אבל אל תתנו לזה להוליך אתכם שולל. הירידה מזה חודשיים בניירות הערך של הבנקים, שהחלה בתגובה לעצבנות הכללית בשוק, עוד תחריף. חברת המחקר העצמאית Autonomous מעריכה כי ה-Brexit תנגוס 20% משווי הבנקים הבריטיים. עוד היא צופה כי קופוני האג"ח יתייקרו והצמיחה בבריטניה תיחלש.
הסיטי של לונדון בכללותה תיפגע מצמצום פעילותם של בנקים זרים, שמשתמשים בסיטי כבקרש קפיצה עיקרי לפעילויותיהם הכלל-אירופיות. חלק מקבוצות אלה כבר שוקלות תוכניות חירום להעברת חלקים מפעילויותיהן לפרנקפורט, דבלין ומקומות אחרים.
מוזר ככל שזה יישמע, ראש עיריית לונדון, בוריס ג'ונסון, נמנה עם האאוטרים. עמדה זו מפתיעה לא רק בגלל שבעבר הוא זגזג בסוגיה (בסתיו הוא עדיין טען כי "מוטב לנו להישאר באיחוד האירופי שעבר רפורמה"), אלא בגלל שכראש עיריית לונדון הוא נוהג בדרך כלל לנקוט עמדות שעולות בקנה אחד עם האינטרסים של הסיטי הלונדונית.
והסיטי מאוד פרו-אירופית. TheCityUK, קבוצת השדולה של חברות השירותים הפיננסיים, אמרה בשבת שעברה: "החברות באיחוד שעבר רפורמה, והמשך הגישה לשוק היחיד הן חיוניות... זו גם התוצאה המועדפת מבחינתם של מרבית החברים בארגון שלנו".
חוסר הוודאות לגבי מעמדה של בריטניה באירופה יבוא לקצו במשאל העם שייערך ב-23 ביוני. אך חוסר הנוחות שישרור עד אז - שלא לדבר על חוסר הנוחות שישרור אם ינצחו האאוטרים - הוא הדבר האחרון שמערכת הבנקאות האירופית זקוקה לו. מגזר הבנקאות כבר איבד קרוב לרבע משווי השוק שלו מאז ה-1 בינואר.
הלימות ההון בראש סולם הדאגות
על רקע קוקטייל הדאגות (ההאטה בסין, תלותה הגוברת של אסיה בחובות דולריים מתייקרים, מחיר הנפט הנמוך, המתחים הגיאופוליטיים, וגם Brexit), העפילה שוב הסוגיה הבעייתית של הלימות הון הבנקים למקום הראשון ברשימת חששותיהם של המשקיעים. אלו חדשות רעות לכל בנק שנתפס כבעל הון עצמי בלתי מספיק, ולכל בנק שסומך על הנפקת אג"ח המירות מותנות, CoCo, יצור כלאיים שמשלב תכונות של איגרת חוב ומניה כאחד, ושאותו רוצים הרגולטורים, בייחוד באירופה, כחלק ממבנה ההון של הבנקים.
יש שתי דוגמאות ששווה לבחון בהקשר זה. דויטשה בנק הוא הדוגמה הרעה. מניית הבנק נחתכה ב-36% מתחילת השנה, ובשיא העצבנות בשוק לגבי ה-COCO's של דויטשה בנק - וכן לגבי יכולתו לשלם קופונים עתידים - נסחרו חלק מני"ע אלה בתשואה של קרוב ל-13%. אמון השוק במרבית האג"ח הבנקאיות נסדק. אפילו כמות האג"ח הבכירות הלא-מבוטחות הייתה קטנה (Nordea ו-ING שברו את הבצורת בשבוע שעבר). קיים סיכוי קטן מאוד שבנק כלשהו יוכל להנפיק בעתיד הקרוב COCO כדי לעמוד בדרישות הרגולטוריות.
הדוגמה השנייה, של קרדיט אגריקול, מעודדת יותר. לאחר שהבנק סבל במשך שנים מספקות לגבי הלימות ההון שלו - אותם הספקות שמהם סובל כעת דויטשה בנק - הוא פישט בשבוע שעבר את המבנה שלו, שחרר כספים לכודים בהיקף של 18 מיליארד אירו, וביטל ערבות הון מבוססת-עמלה מקרנות הנאמנות האזוריות שמחזיקות בבעלות חלקית עליו.
כתוצאה, הלימות ההון של הקבוצה זינקה מהליגה הנמוכה ביותר במגזר הבנקאות האירופי לליגה הגבוהה ביותר. מחיר מניית קרדיט אגריקול - בניגוד מוחלט למניות של בנקים עתירי-קשיים דומים - נסק ב-11% מאמצע השבוע שעבר.
אבל קרדיט אגריקול היה גיבור בכל כורחו. הוא ביצע את השינויים רק לאחר לחץ עקבי מצד הזרוע הרגולטורית של הבנק המרכזי האירופי (ECB). גוף זה שם עין גם על בנקים אחרים, בייחוד בספרד ובאיטליה, שהלימות ההון שלהם התחזקה הודות להחזרי מס מובטחים, המהווים סוג של ערבות הון לא-מוחשית שאותה ניתן להשוות לזו של קרדיט אגריקול.
בתקופות כאלה, כל מוסד שמוצא דרכים ערמומיות לציית לתקנות הלימות ההון - או שפשוט יש לו פחות הון מאשר לכל השאר, צפוי למתקפה מצדם של דובי השוק. המלכוד הוא שתנאי השוק הנוכחיים חוסמים את הדרכים המובנות מאליהן לחיזוק הלימות ההון. לא רק ה-COCO's נראות בלתי ניתנות להנפקה, אלא גם מניות לגיוס הון שאותן ניתן כעת להנפיק רק במחירים שידללו באופן הרסני את הבעלות.
אז איך מרגיעים בינתיים את המשקיעים הדוביים? רבות מסיבות המאקרו לדוביות הזו נמצאות מחוץ לשליטתנו, אבל ה-Brexit בהחלט נתונה לשליטתנו. כל מי שאכפת לו מהסיטי של לונדון וממעמדה באירופה - כולל ראש עיריית לונדון - צריך לקוות שתוצאות ההצבעה ישאירו את בריטניה באיחוד האירופי.
הליש"ט ממשיכה להיחלש בדרך לשפל של שבע שנים
הלחץ על הליש"ט נמשך בשעות המסחר המוקדמות אתמול (ג'), כשהחשש מיציאתה האפשרית של בריטניה מהאיחוד האירופי ממשיך להעיב על שוק המט"ח. בשעות אחר הצהריים נחלש המטבע הבריטי ב-0.3% ל-1.4111 דולר, והיום הוסיף לצנוח אל מתחת ל-1.391 דולר - נמוך משפל של שבע שנים בסך 1.4056 דולר שאליו צללה הליש"ט במהלך המסחר היומי ב-2009.
השפל המתמשך נובע מהחשש הגובר לנוכח גל התמיכה הגואה בקרב חברי הפרלמנט הבריטי השמרנים - שבולט ביניהם ראש עיריית לונדון בוריס ג'ונסון - למסע הציבורי לקידום יציאת בריטניה מהאיחוד האירופי (Brexit). ב-23 ביוני ייערך משאל עם על המשך חברותה של בריטניה באיחוד.
"הליש"ט כבר הגיעה לרמות משבריות", אמר אנטג'ס פרפסקה, אנליסט בקומרצבנק. "מאז שנות ה-80 נסחרה הליש"ט ברמות כאלה לעומת הדולר רק בעיתות משבר, כולל התפוצצות בועת הדוט.קום והמשבר הפיננסי. הדיון הציבורי ב-Brexit מצטרף כעת לאוסף היסטורי זה של עיתות משבר. השאלה היחידה שנותרה היא האם נגיע לשפל של כ-1.35 דולר שנרשם במהלך המשבר בשוקי ההון", מוסיף פרפסקה, "ולא הייתי מהמר שזה לא יקרה".
גם האירו רשם התחזקות נוספת לעומת הליש"ט, וטיפס ב-0.4% ל-0.788 ליש"ט, למרות שסיכון ה-Brexit פוגע גם בחוזקו של האירו לעומת הדולר. אתמול (ג') נחלש האירו ב-0.2% לעומת מטבע יתרות המט"ח העולמי, והגיע ל-1.1007 דולר, לאחר נפילה של 0.9% ביום ב'.
בבנק סוסייטה ז'נרל אמרו כי ה-Brexit "עלול להיות בעל השלכות צמיחה שלילית לשאר מדינות אירופה, וחשוב מכך - הוא גם עלול להרחיב עוד יותר את חוסר הוודאות הפוליטית".
בשוק האג"ח הריבוניות נותרה ללא שינוי התשואה על האג"ח הבריטית הממשלתית לעשר שנים, המשמשת כאג"ח ייחוס, ברמה של 1.40%. שוקי המניות הבריטיים נחלשו אתמול (ג'), כשמדד פוטסי 100 נפל ב-0.7%, ומניות הבנקאות מחקו את העליות הקודמות. מדד פוטסי 250 של חברות בשווי בינוני, שנחשב למדד שמייצג באופן מדויק יותר את הכלכלה הבריטית, ירד ב-0.2% לאחר קפיצה של 0.8% ביום ב'.
150 חברי פרלמנט מטעם המפלגה השמרנית - כמחצית מחברי המפלגה בפרלמנט - צפויים כעת לתמוך ב-Brexit, שאותו תיאר ראש הממשלה קמרון כ"קפיצה אל תוך העלטה", ושמציב סיכונים לצמיחתה הכלכלית של בריטניה.
חברת דירוג האשראי פיץ' הזהירה מחוסר ודאות רב וציינה כי "המו"מ הממושך, וחוסר הוודאות לגבי גישתן העתידית של חברות בריטיות לשוקי האיחוד האירופי בעקבות Brexit, עלולים לפגוע באמון ולעכב החלטות השקעה. יהיו סיכונים משמעותיים, בייחוד אם ינסו חברות האיחוד הנותרות להציב תנאי עונשין לבריטניה במטרה להרתיע מדינות אחרות מפרישה, או אם בריטניה תנסה להטיל מגבלות מחמירות על אזרחי האיחוד האירופי שבאים לעבוד בשטחה".
תחזית זו התפרסמה לאחר שחברת דירוג האשראי מודי'ס צפתה "תקופה ממושכת של חוסר ודאות, שעלולה להשפיע באופן שלילי על ההשקעות".
קפיטל אקונומיקס העריכה כי הליש"ט תמשיך להיחלש לעומת הדולר ב-2016 ותגיע ל-1.30 דולר. "יש סיכוי רב כי חוסר הוודאות לגבי תוצאות משאל העם יפגע בליש"ט", אומרים שם, "ויתווסף לצפי היחסי של המדיניות המוניטארית בבריטניה ובארה"ב", באופן שסיכוי ה-Brexit יפחית מנכונות הבנק המרכזי של בריטניה ללכת בעקבות הפד האמריקאי ולהעלות את הריבית.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
