מאז שנת 2008 ענבל אור מסובבת ומבלבלת אלפי רוכשי דירות תמימים. היא מבטיחה להם דירות במחירי מציאה, מציגה ומשווקת הדמיות של פרויקטים שעדיין לא קיבלו היתר בנייה ומספרת לכולם שהיא הכי גדולה בשוק המגורים. תנו לה עוד רגע, והיא כובשת את מנהטן, מקימה פה עוד עשרות מגדלים וגם משתלטת על הבאזז החדש של ההתחדשות העירונית (תמ"א 38).
על הדרך, היא לא ממש מגלה להם שהם למעשה הופכים ליזמים, שקונים ביחד קרקע להקמת מגדל מגורים. בהמשך הם יגלו ששום דירה לא נמסרת בזמן, שהמחיר הסופי הוא מונח מאוד מאוד גמיש, ושאין להם באמת על מי להלין.
בחסות נסיקת מחירי הדירות ב-7 השנים האחרונות (110% בממוצע, לפי הלשכה המרכזית לסטטסטיקה) מרבית הקונים גם לא ממש התלוננו. כששווי הנכס יותר ממוכפל, אפשר לסלוח על איחור של שנתיים-שלוש ועל תוספת של 200-300 אלף שקל במחיר.
ועם כל זאת, זה אף פעם לא הגיע למישור הפלילי. במשך כל השנים התרענו על כך שמדובר בתופעה לא בריאה, שמארגני קבוצות הרכישה חסינים מכל ערבות ומכל חקיקה שמבטיחה לקונים לקבל בסופו של דבר דירת מגורים (חקיקה ששופרה והשתדרגה בעקבות קורבנות קריסת חברת חפציבה בשנת 2007), אבל זה תמיד נשאר בגבולות הכשר והמסריח. אלה כללי המשחק החדשים, ואור רק ידעה לנצל אותם היטב. בכל פעם שהיא הריחה ביקורת, היא תקפה מיד עם הטיעונים הרגילים: הכול בגלל שהיא לא מהגווארדיה הישנה, בגלל שהיא שוברת את המחירים או כמובן בגלל שהיא בלונדינית.
וזה לא שהיא לא בילתה בבתי משפט. בתביעות של דיירים, של עובדים לשעבר, של לקוחות עסקיים ועוד. פה ושם היא גם נתפסה בעבירות פליליות מתחום התכנון והבנייה (כמו הקמת דירת מגורים ללא היתר במגדל הטייסים ברמת-גן), אבל איכשהו היא תמיד יצאה מזה בשלום. גם כשהיא נחקרה לפני מעט יותר משנה במשטרת נתב"ג, אחרי שנתפסה מעשנת בתא השירותים.
האם מדובר הפעם בסוף הסיפור של ענבל אור, בחורה שכבר הוכיחה שיש לה לפחות 7 נשמות וששרדה למשל הפסד של עשרות מיליונים מהפסד האופציה לקרקע בשכונת בבלי בתל-אביב? גם הפעם, עוד לא ברור אם יש אקדח מעשן על שולחן רשות המסים. משחקי מסים ונדל"ן? תחום כמו קבוצות הרכישה, שבו למעשה בודדים עושים עסקאות עם בודדים, הוא הרי כר פורה לגלישה למקומות אפורים. עסקאות בארטר, משחקי הגדרות מהי דירה ומהי קרקע וכו'. לא בכדי, ברשות המסים עסקו בשנים האחרונות לא מעט בסגירת פרצות הנוגעות לתחום הפופולרי.
בכל מקרה, לפני שבוע הודיעה אור כי היא מפסיקה לארגן קבוצות רכישה והופכת ליזמית, מה שאומר למשל שבמקום לכבוש את העיתונות ואת הציבור הרחב בהבטחות-סרק, היא אמורה להגיע לליבם של הבנקאים המממנים.
נראה כי גם אור עצמה מנסה לרדת מהעץ שעליו טיפסה עם השנים. אולי היא הריחה את החקירה של רשות המסים, ואולי גם היא הבינה שמשהו במודל של קבוצות הרכישה, שהתאים לכל היותר לכמה עשרות בודדות של רוכשים שרוצים להקים ביחד בניין כדי לחסוך הוצאות יזמות ושיווק, לא ממש מתאים לקבוצות ענק של מאות רוכשים ואין ספור בלת"מים (נסו לחשוב על דרישה לתוספת של 50 אלף שקל מ-480 רוכשים, כמו שיש למשל ב"מגדלי הצעירים").
ובשורה התחתונה, חשוב להבין שענבל אור היא בסך-הכול קוריוז. היא מסרה עד היום בקושי מאות דירות בודדות, בענף שגלגל כ-120 אלף עסקאות בשנה שעברה לבדה. התקשורת שתקפה, ביקרה, חיפשה ואולי גם האדירה את שמה של אור לאורך כל השנים האחרונות, גם ניפחה את ממדיה מעבר לכל פרופורציה.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.