כל מי שעובד בחברה קטנה יודע שהתפקידים שם יותר מגוונים בהשוואה לחברות גדולות, שהחופש ליזום גדול יותר, שכמות הנהלים והביורוקרטיה מינימליים, שהאווירה יותר אינטימיות, התקשורת בלתי אמצעית, ההשפעה של כל עובד גדולה יותר ומסלולי הקידום מהירים הרבה יותר. אז מה רע בקריירה בחברות קטנות? המקצועיות.
עדיף על תואר שני
הרמה שם נמוכה משמעותית בהשוואה לחברות הגדולות, שהן בתי הספר הטובים ביותר לבניית קריירה ולרכישת יתרון יחסי בשוק העבודה. לכן עובדי החברות המובילות הרבה יותר מבוקשים וערכם בשוק גבוה, בדיוק בגלל הידע והניסיון העודף שלהם, שלא לדבר על תו איכות שמקבל מי שהצליח לחדור את מסננת הגיוס הצפופה של גופים שיכולים להרשות לעצמם את הטובים ביותר, משל מדובר בקורס טייס או בבית ספר לרפואה.
ומה עם מי שלא אוהבים או לא מתאימים לעבודה בחברות גדולות? ישנם לא מעט אנשים שהעבודה במסגרות האלה משתקת אותם, מחניקה את היצירתיות, את היוזמה, את חדוות העשייה, אנשים שמעידים על עצמם כמי שהסביבה הזו מכבה בהם כל חשק לקום בבוקר לעוד יום עבודה.
שיסבלו קדנציה משמעותית אחת בחברות רציניות, רק כדי לרכוש את התשתית המקצועית לבניין הקריירה, את הבסיס לנטוורקינג עתידי (עובדים, ספקים, לקוחות) ואת ערך המותג שבצידם. האם קדנציה אחת מספיקה? לא, אבל זה יותר טוב מכלום. שנתיים שלוש בחברה גדולה שוות פי מיליון מכל תואר שני (לרבות תארים מבטיחים באוניברסיטאות מובילות ומכללות מפונפנות, שרובם ככולם לא מועילים לקריירה בכלום), במיוחד אם יודעים לנצל את השנים הללו בחוכמה. איך עושים את זה? דואגים לא להיקבר בתוך התפקיד, כשהרעיון המרכזי הוא למידה אינטנסיבית לעומק לרוחב ולגובה, במטרה לקלוט תמונה רחבה. כלומר, לימוד עולם התוכן הספציפי לתחום העיסוק/המקצוע שלכם, תוך חקירה והבנה מתמדת של הממשקים הארגוניים הרלוונטיים ובמידת האפשר גם הדרגים הניהוליים (לפחות זה שמעליכם).
התייחסות לקדנציה הזו כאל תקופת התמחות מוגבלת בזמן תקל גם על מי ששונא ארגון גדול, תקופה קצובה שכל תכליתה מקפצת קריירה בזכותה תוכלו להתקבל כמעט לכל ארגון, ולתפקיד משמעותי / בכיר הרבה יותר מזה שתשיגו כיוצאי חברה קטנה. יתרה מכך, אם בעתיד תמאסו בחברות הקטנות, התפקיד האחד שעשיתם בחברה גדולה יקנה לכם כרטיס כניסה חזרה לארגונים הגדולים, מה שלא קורה עם מרבית יוצאי החברות הקטנות. ההמלצה הזו מתאימה גם לי שרוצה לברוח מארגון גדול כי הבוס מטורף, כי עומס העבודה בלתי נסבל, כי הוא לא נהנה או מכל סיבה אחרת, וזאת משום שמחיר רכישת קדנציה כזו זול בהרבה בהשוואה למחיר שישלמו רוב מי שדילגו על הצעד הזה, במיוחד מי שמייעד לעצמו קריירה ניהולית.
נתקעו בגובה של עצמם
להמחשת גודל הבעיה בתפקידי ניהול, שתי דוגמאות מייצגות מהשבוע האחרון של סמנכ"ל כספים וסמנכ"ל תפעול מחברות קטנות שלא מצליחים להגיע לראיונות איכותיים, למרות כישורים גבוהים והשכלה אקדמית משובחת (אוניברסיטת תל אביב והטכניון). בשני המקרים מדובר בעובדים שכבר בתחילת הקריירה התפתו לתפקיד ניהולי בכפיפות למנכ"ל, החלטה שמשמעותה דיווח למנהל שלא מבין כמעט כלום בתחומי העיסוק שלהם (כספים, תפעול), כפי שקורה למרבית הסמנכ"לים בחברות הקטנות שעשו כזה מסלול. בהעדר כל אוטוריטה מקצועית הם נאלצו כבר מההתחלה להפוך המורים של עצמם, מה שתקע אותם מקצועית וניהולית בהשוואה לקולגות עם אותן שנות ניסיון, שעבדו בכפוף למנהלים מקצועיים בחברות מבוססות. מדוע? כי גם האנשים הכי מוכשרים חייבים סביבה מאד מקצועית כדי לפתח ולממש את הפוטנציאל שלהם, שהיא נדירה בחברות קטנות.
ואכן מי שמשוחח עם השניים האלה ושואל שאלות הקשורות למרכיבים האסטרטגיים בעבודתו של בכיר, קולט מיד שמדובר בסמנכ"לים בתחפושת. הגם ששניהם אינטליגנטים מאד ובעלי פוטנציאל רב, לא היה מי שיסחב אותם קדימה והם נתקעו בגובה של עצמם. התוצאה היא שהם לא מספיק מקצועיים, ניסיונם דל משמעותית, תכולת התפקידים שמילאו טקטית בלבד, כשבהשוואה לעובדי חברות גדולות הם מקבילים (בקושי) לחשב ולמנהל פרויקטים. הפער בולט במיוחד אצל סמנכ"ל הכספים, יוצא משרד רואי חשבון מהמובילים (4 BIG) בעל MBA מאוניברסיטה משובחת, בחור שיכול היה להתברג בחברות הכי גדולות בארץ ולהפוך לאיש כספים מהמקצועיים והממותגים בישראל.
בשלב הזה בקריירה כבר קשה להם מאד להשתחל לקדנציה בחברה גדולה, גם כי הם לא אטרקטיביים לארגונים גדולים שמעדיפים יוצאי חברות גדולות, וגם משום שמעבר כזה כרוך בצלילה בהיררכיה הארגונית, נסיגה שמרבית המנהלים לא מוכנים לה, גם כשזהו המהלך המומלץ. שניהם פספסו את השלב הכי מתאים לעבודה בחברה גדולה- תחילת הקריירה - ואם לא יפעלו נכון יאלצו לדשדש עד סופה במגרש של הקטנטנים, על כל המשתמע מכך, מקצועית ניהולית וכלכלית.
הכותבת היא מומחית לשוק העבודה. לתגובות: orna@rudi-cm.com
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
