בכירים בהיי-טק: ישראל ממלכת חלם ולא אומת הסטארט-אפ

משרד ראש הממשלה בוחן ייבוא של עובדים זרים מחו"ל, כדי למלא את השורות בחברות ההיי-טק, על רקע המחסור הגובר במהנדסים בעלי מומחיות מתאימה. על פי התוכנית, שנבחנת בימים אלה בידי בכירים בלשכת ראש הממשלה, בשלב ראשון ייובאו לארץ מאות עובדי היי-טק והם ישהו בישראל מתוקף של ויזת מומחה שתוצא להם בידי משרד הפנים.

לדברי גורמים שמעורבים במהלך, אם השלב הניסיוני יצלח - ייובאו עובדים נוספים. בגיבוש התוכנית מעורבים גם משרדי הפנים, הכלכלה והתעשייה. היא החלה להתגבש בחודש האחרון, בעקבות שיחה שקיים ראש הממשלה נתניהו עם נציגים של חברות היי-טק וסייבר ישראליות בכנס מקצועי שבו השתתף. אלה, העלו לפני נתניהו חסמים המקשים על פיתוח תעשיית ההיי-טק והתייחסו למחסור בכוח אדם מקצועי.

על רקע המחסור המתמשך בבעלי מיומנויות מתאימות - ראשי חברות ההיי-טק אף התלוננו כי שכר עובדיהם מזנק באופן משמעותי ביחס לשכר המשולם לעובדים במדינות אחרות.

במשרד ראש הממשלה התקשו להעריך היום (ד') את לוחות הזמנים להשלמת התוכנית המתגבשת והוצאתה אל הפועל. לפי שעה עדיין לא ברור מאילו מדינות ייובאו העובדים. במשרד ציינו כי בהנחיית ראש הממשלה, מנכ"ל משרד הכלכלה והתעשייה, עמית לנג והמדען הראשי במשרד, אבי חסון יקיימו בחודשים עבודת מטה סדורה ובמהלכה ימפו את הצרכים של תעשיית ההיי-טק. לדברי גורמים שמעורים בתהליך, "כבר נעשתה פגישה ראשונה, בהשתתפות לנג, מנכ"ל משרד ראש הממשלה, אלי גרונר ובעלי תפקידים במשרד הפנים, ברשות ההגירה והאוכלוסין ובמשרד החוץ. התוכנית הזאת נמצאת במקום גבוה בסדר העדיפויות".

לטענת גורמים שמעורבים בתהליך, כל מומחה שיובא לארץ מחו"ל ייבחן באופן פרטני ותקופת השהייה שלו תוגדר באופן ברור במסגרת האשרה שיקבל: "זה לא יהיה בצורה של קביעת מכסה של עובדים זרים - כפי שנעשה במקרה של יבוא עובדים זרים מתאילנד כדי לענות על מחסור בכוח אדם בחקלאות. נקפיד לבחון גם את ההשפעה של יבוא אותם עובדים על שוק העבודה בישראל, כדי שלא ייווצר מצב שבו יעדיפו להעסיק אותם - על פני עובדים ישראליים. יש בתוכנית הזאת הרבה מאוד אלמנטים טובים ונכונים, ואי אפשר להתעלם מן העובדה שעובדים כאלה יוכלו להפרות גם עובדים ישראליים ולחשוף אותם לתחומים ולגישות שעדיין לא פותחו בישראל", אמר אחד הגורמים ל"גלובס".

"בעיה אמיתית וכואבת"

המהלך שנבחן במשרדי הממשלה הוביל להרמת גבה בפורום המכללות הטכנולוגיות להכשרת טכנאים והנדסאים. מדובר בפורום המייצג מעל 55 מכללות ברחבי הארץ, שנאבקות מזה שנים על הגדלת תקציביהן כדי שיוכלו להעמיד תוכניות להכשרת כוח אדם שיתאימו לצרכי המשק: "ישראל ידועה בפוטנציאל הגדול של ההון האנושי שלה, אך במקום למצות את הפוטנציאל הזה ולהשקיע בהון האנושי המקומי - ראש הממשלה בוחן אפשרות לייבא עובדים זרים בתחום הטכנולוגי", מסר היום הפורום.

עוד נמסר כי "המחסור בעובדים האלה מתקיים, למרות שיש כאן מנגנונים מצוינים לפיתוח ההון האנושי הטכנולוגי. ראש הממשלה המשמש גם כשר הכלכלה, שכח שהמדינה מזניחה מזה שלושה עשורים את ההשכלה הטכנולוגית וזרקה את האחריות על המכללות למסדרון קטן שנקרא מה"ט (המרכז להכשרות טכנולוגיות) בתוך משרד הכלכלה: היא לא הקציבה משאבים ראויים להשקעה בהנדסאים וראשי המכללות זועקים כבר שנים בניסיון לשכנע את הממשלה לקיים רפורמה בתחום. עכשיו מדברים על יבוא של עובדים זרים. ככה מתנהלים בממלכת חלם ולא במדינה שרואה את עצמה כ'אומת הסטארט-אפ'".

מנכ"ל EMC ישראל, ארז צור, שמכהן גם כיו"ר משותף של האיגוד הישראלי לתעשיות מתקדמות, IATI הזהיר אף הוא כי היוזמה המתגבשת מהווה פתרון זמני - לבעיה קריטית. מנתונים שהציג צור עולה כי לתעשיית היי-טק חסרים כ-10,000 עובדים - מצב שפוגע בתפוקות של החברות, בכושר היצוא שלהן ובצמיחת הענף. צור אמר כי "אין תחליף לכוח אדם טכנולוגי ישראלי, כזה שמביא איתנו יכולות יזמות וחדשנות שמאפיינות את ישראל כ'אומת הסטארט-אפ'".

גם מנכ"ל הסטארט-אפ רדיס לאבס, עופר בנגל העריך כי אין בתוכנית המתגבשת כדי לפתור את מצוקת כוח האדם בחברות ההיי-טק לטווח הארוך: "התוכנית עונה לבעיה אמיתית וכואבת - וזה לא סוד שמתנהלת 'מלחמה' בין חברות ההיי-טק על 'טאלנטים' אבל יבוא של עובדים מחו"ל הוא פתרון זמני בלבד. לעניות דעתי, לכוח אדם מיובא תהיה תרומה שולית קטנה יחסית - עקב מוטיבציות פחותות וקשיים בהשתלבות תרבותית".

בנגל קרא למשרדי הממשלה להשקיע בקידום לימודי ההנדסה בכל השכבות: "למרות סיפורי האקזיטים המופלאים מהעשורים האחרונות - מקצועות כמו ראיית חשבון ומשפטים עדיין נתפשים בקרב צעירים הרבה יותר אטרקטיביים ממקצועות ההנדסה. עם כל הכבוד לאותם מקצועות, בעיני תרומתם לכלכלת המדינה פחותה בהרבה. מה גם שבאותם מקצועות קיים עודף בכוח אדם והזדמנויות קטנות הרבה יותר לפיתוח אישי", אמר.

בנגל הוסיף וקרא למדינה להציג תוכנית רחבה עם מטרות ברורות למען הכפלת כמות המהנדסים באוניברסיטאות ובמכללות, "כך שלא נזדקק בעוד חמש או עשר שנים ל'תאילנדים של ההיי-טק'".

שגיא דודאי, מנכ"ל VONAGE ישראל, שעוסקת באספקת שירותי תקשורת מבוססי ענן ומגייסת בימים אלה כ-20 עובדים התייחס לתוכנית ואמר כי יש בה כדי "לתת זריקת אנרגיה אדירה לתעשייה המשוועת למוחות ולידיים והמהלך ירענן את התעשייה כולה". לדבריו, "ענף ההיי-טק הישראלי זקוק נואשות לרילוקיישן הפוך של עובדים לישראל, שכן יש בה אלפי משרות פתוחות שבקצב הנוכחי - אין סיכוי שנוכל לאייש בעתיד הנראה לעין. אנחנו נמצאים בפיגור ביחס לארה"ב ולמדינות רבות אחרות. אנחנו פועלים בכפר גלובלי, ואם ננסה להמשיך להתעלם מהבעיה הזאת ולטמון את הראש בחול - רק נפסיד מזה".

גם מנכ"לית הסטארט-אפ Tradair, אילית גלר תומכת בהצעה. לדבריה, "לכל מדינה יש תרבות ארגונית ומנטליות עבודה ייחודית לה - המושפעות מאופי ההון האנושי שפועל בה. ישראל היא מדינה קטנה, ההון האנושי שפועל בה איכותי - אבל ספציפי ובעל גוון אחיד. עד היום, חברות ההיי-טק התגברו על מכשול זה באמצעות שליחת עובדים ישראליים לרילוקיישן בחו"ל כדי לרכוש ניסיון נוסף וכדי שיוכלו להביא איתם בשובם לארץ תרבות ארגונית, מנטליות עבודה ודרך חשיבה שונים. פתיחת השערים לעובדים זרים בתחום תאפשר את הגיוון הזה, שנדרש לתעשיית ההיי-טק המקומית כדי שתוכל להגשים את מטרותיה".

אורי סגל, מנכ"ל iApps שעוסקת בפיתוח של אפליקציות, התייחס למהלך ואמר כי "הבעיה האמיתית היא שחברות סטארט-אפ קטנות לא מקבלות הטבות מס ותמריצים נוספים, לעומת חברות ענק שכן נהנות מאי אלו הטבות. יוקר המחייה בישראל גבוה, החל מהתשלום שחברות משלמות על כלי הרכב של העובדים ומוצרי הצריכה שהן קונות, בעוד שמעבר לים ניתן להוציא על כל אלה 50% פחות. חברות ישראליות גם מפספסות כוח אדם איכותי בגלל תנאי קבלה סיזיפיים שהן קובעות - כי הן שמות את הדגש על ניסיון ולא על כישרון".

לדבריו, "הרבה אנשים איכותיים עזבו בשל כל אלה את הארץ ועברו למדינות אחרות. יש בועה של סטארט-אפים ישראליים בעמק הסיליקון בארה"ב ויושבים שם המהנדסים והמתכנתים הישראליים האיכותיים והמוכשרים ביותר".