חברת כרטיסי האשראי כאל, שבשליטת בנק דיסקונט (72%) והבינלאומי (28%), פרסמה היום את הדוח השנתי שלה לסיכום 2015. החברה רשמה עלייה של 8% ברווח הנקי, ל-149 מיליון שקל, לצד גידול חד של כ-20% בתיק האשראי החוץ-בנקאי שצמח ל-2.8 מיליארד שקל (הריבית השנתית הממוצעת באשראי שמעניקה החברה עמדה על 11%, לעומת 10.8% ב-2014). כאל מנוהלת על ידי דורון ספיר.
הכנסות החברה צמחו ב-8% ל-1.24 מיליארד שקל בעוד ההוצאות עלו ב-6% למיליארד שקל. הכנסות הריבית של כאל זינקו ב-14.6% והסתכמו ב-290 מיליון שקל, בעוד ההכנסות מעסקאות בכרטיסי אשראי עלו ב-5.6% ל-933 מיליון שקל. ההון העצמי גדל ב-2.8% ל-1.22 מיליארד שקל.
ברבעון הרביעי לבדו רשמה כאל צמיחה של 6% בהכנסות ל-314 מיליון שקל, ורווח נקי של 33 מיליון שקל, לעומת 23 מיליון שקל ברבעון הרביעי של 2014. ההוצאות עלו ב-5% ל-267 מיליון שקל. "ב-2015 התחלנו ביישום התוכנית האסטרטגית שמתמקדת בצמיחה באשראי הצרכני, התייעלות וחדשנות, ואני גאה לומר שהתוצאות כבר ניכרות בדוח השנתי", אומר ספיר בשיחה עם "גלובס". "אנחנו רואים צמיחה בכל המדדים העסקיים שלנו. גם במחזורי הנפקה, גם ביתרות אשראי; ומצד שני הצלחנו לשמר את ההוצאות הקבועות".
"נערכים לשטרום"
ספיר התייחס גם לסוגיה המרכזית שמעסיקה בימים אלה את שוק כרטיסי האשראי: המלצות ועדת שטרום, שעל פיהן, בין היתר, יש להפריד את ישראכרט ולאומי קארד מבנק הפועלים ומבנק לאומי. "אני בעד תחרותיות ואם בסופו של דבר שני הבנקים הגדולים יצטרכו להיפרד מחברות כרטיסי האשראי שלהם אז השוק ישתנה. נמצא את עצמנו מול גופים שונים ואנחנו נערכים לזה. הדגשים שלהם יהיו אולי בעולמות אחרים וייקחו אותנו למקומות אחרים, זה תלוי מי יהיו הקונים".
- איך אתם נערכים לזה?
"זה עדיין שלב מוקדם, כרגע נערכים יותר לפתיחת שוק הסליקה".
- הריבית שלכם הכי גבוהה בענף. אתם חוששים שהמלצות ועדת שטרום ילחצו את הריביות מטה ויפגעו בכם?
"הריבית המופיעה היא ריבית ממוצעת וזה מאוד מושפע מתמהיל ההלוואות של כל חברה. אנחנו יותר מוטים ללקוחות שהם 'עם ישראל', שחברים במועדוני הלקוחות שלנו. בחברות האחרות יש תמהיל אחר כמו למשל הלוואות הרכב בלאומי קארד ששם הריבית יותר נמוכה (הלוואות הרכב מהוות כמעט שליש מתיק האשראי הצרכני של לאומי קארד, ע' ב' י'). בישראכרט יש מועדונים מסורתיים יותר כמו 'חבר' או 'אשמורת' שנותנים ריבית יותר נמוכה. אבל אם תיקח לקוח שהוא לא חלק מהקולקטיב הזה, לקוח רגיל שאנחנו פוגשים, הריביות לא יהיו שונות בהשוואה לחברות האחרות.
"אני ראיתי את הנתונים שהציג בנק ישראל וכולם מדברים על זה שהריביות בכרטיסי האשראי בישראל לא גבוהות בהשוואה בינלאומית, אז אני לא חושב שיהיה לחץ להורדת ריביות מסיבית. כשלקוח אצלי נכנס לאפליקציה שלנו ולוקח אשראי, אני לא מכיר אותו ואין לי ביטחונות ממנו. הריבית הזו משקפת את הסיכון שאני מוכן לקחת בגללו. יורדים עליי בגלל ריבית ממוצעת של 11% בעוד שבאנגליה זה עומד על 19% למשל.
"למיטב הבנתי, שטרום רוצה שחברות כרטיסי האשראי יגדילו את נתח השוק שלהן באשראי הצרכני. אנחנו מסתערים על האשראי הצרכני כבר היום. לגדול 20% בשנה זה משמעותי. אנחנו מנהלים את זה גם באחריות כי אני לא רוצה להשתולל עם הלוואות ואז להיתקע עם נזקים".
כמו בלאומי קארד (ראו ידיעה תחתונה בעמוד) גם בכאל ניתן לראות עליות חדות בשכר הבכירים, בגלל הבונוסים. עלות שכרו של ספיר ב-2015 עמדה על 2.53 מיליון שקל - עלייה של 80% לעומת 2014, וזאת בשל בונוס של 742 אלף שקל (ב-2014 לא זכה ספיר לבונוס). סך שכרם של חמשת בכירי כאל עלה ב-37% והסתכם בכ-7 מיליון שקל.
תוצאות כאל
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
