התרגיל של ועדת הכספים לתקיפת סלינגר

הח"כים נגד סלינגר, ולהיפך

הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון באוצר, דורית סלינגר, באה לתפקידה כדי לשנות ולעשות. בדרך לשם היא לא עוצרת במקומות שאחרים כנראה היו עוצרים כדי להקשיב ולבחון מראש כמה שיותר תסריטים, להחליק פינות, לעדן, להשיג הסכמה ולחזק יחסים עם גורמי השפעה אחרים, ועוד. בדרך הזו היא התקדמה בחלק ניכר ממטרותיה המרכזיות, למרות התנגדויות של גורמים מהשוק, חברות הביטוח או סוכני הביטוח בעיקר, אך גם המעסיקים ואפילו ההסתדרות. זירה אחרת שהייתה בעייתית עבורה היא הכנסת.

זה החל די מזמן, כשהאגף התקשה להעביר בוועדות הכנסת רגולציה כפי שרצה, ונאלץ לראותה מתמוססת. הח"כים מצדם חיפשו השפעה, והאגף, במיוחד תחת סלינגר, חיפש לעצמו כבישים עוקפים. פחות תקנות שדורשות את אישור הח"כים ויותר הוראות וחוזרים שנסגרים בתוך האוצר. אתמול, כך נראה, זה הגיע לשיא.

דוגמה טובה לכך היא קרן הפנסיה ברירת מחדל לציבור הרחב. הנושא עלה בתחילה בחוק ההסדרים. בלחץ הח"כים, שחלקם הושפעו מלחץ גורמים מהשוק, הנושא הזה הוצא מחוק ההסדרים, מבחינתם כדי לעבור בחקיקה עצמאית. אבל, סלינגר בחרה לקדם זאת בחוזרים שלא מצריכים את אישור ועדת הכספים של הכנסת, בראשות היו"ר ח"כ משה גפני.

כך, המהלך של קרן ברירת מחדל - שגורר ביקורת חריפה משלל גורמים, בהם המעסיקים, ההסתדרות, קבוצות הביטוח הגדולות וכמובן סוכני הביטוח - זכה אתמול לדיון ארוך בוועדת הכספים, שבמהלכו הח"כים תקפו את סלינגר והאגף שבראשותה, ואמרו שהליך מרכזי שכזה חייב לעבור דרך הכנסת. אבל, לא רק שהביקורת החריפה כנגד האוצר והמקצועיות שלו נשמעה בחריפות לא שגרתית, אלא שסלינגר, שנראה שמבחינתה הכנסת הפכה לזירה בעייתית משום שלדידה חלק ניכר מהח"כים הם אינטרסנטים מטעם בעלי עניין בשוק, ובאופן לא ראוי מבחינת הציבור הרחב, בכלל לא הייתה שם כדי לשמוע את הדברים. וגם לא מי מסגניה הבכירים.

מדוע? סלינגר הייתה אתמול ביום חופשה. בסביבת האוצר מסבירים כי החופשה נקבעה מבעוד מועד, ולכן ועדת הכספים התבקשה לדחות את מועד הדיון ליום אחר, כך שתוכל להגיע. ואולם, הם אומרים, בניגוד לדחיות רבות שנעשו בעבר בבקשות מעין אלה, הפעם הוועדה לא דחתה את הדיון, "אולי כדי שיוכלו לתקוף אותה על כך שלא הגיעה".

מנגד, ח"כ מיכל בירן ציינה כי "אני שמחה שהממונה שוכנעה בצורך בקרן ברירת מחדל, אך הכוונה שלה להעביר את המתווה בהליך עוקף חקיקה מחבלת ביכולתם של נבחרי הציבור לשמור על הזכות של כולנו להזדקן בכבוד. על רקע זה, ההיעדרות של סלינגר מהדיון אתמול צרמה לי במיוחד. אני מצפה מהדרג המקצועי לשתף איתנו פעולה, בעיקר כשמדובר בנושא כה משמעותי, שישפיע על עתיד כולנו".

ח"כ מיקי זוהר אמר לנו, כי "בסך הכל סלינגר עושה עבודה טובה עבור הציבור. אבל, לעתים היא שוכחת שיש נבחרים מטעם הציבור. הפקידות לא יכולה לעשות פעולות משמעותיות והרות גורל לבד, ללא הכנסת והריבון".

כך או כך, נראה שמבחינת סלינגר, שלא אחת הלכה בדרכים עוקפות כנסת בהחלטותיה, הכנסת הפכה לגזרה בעייתית אף יותר. הדבר מתחדד על רקע הפיכתו של אגף שוק ההון לרשות עצמאית חיצונית לאוצר. מהלך שיחזק את היכולות של האגף, אבל שעלול להפוך אותו חלש עוד יותר מול הכנסת.

זאת משום שללא הגב של האוצר, ובמיוחד ללא אגף תקציבים, המרחק הגיאוגרפי מהכנסת - המתארך עם עזיבת בניין האוצר למעון אחר, סמוך להר המנוחות - הופך משמעותי בהרבה. פתאום הכנסת הופכת יעד בעייתי הרבה יותר. לרשות חיצונית שאין לה במה לסחור עם חברי הכנסת, בדגש על יו"ר ועדת הכספים, אין הרבה מה לעשות חוץ מלהמתין, להסביר ולקוות. ממה שלמדנו לא אחת, למשל עם רשות ני"ע, זה ממש לא תמיד עובד ועוזר מבחינת הרגולטור. מכאן, נראה שרשות שוק ההון תהיה הרבה פחות חזקה בהעברת תקנות וחוקים, והיא תתמקד בעיקר באסדרה פנימית בחוזרים. תוסיפו לזה את היחסים הרעים של סלינגר עם ח"כים רבים, שרואים אותה כמי שרצה קדימה מבלי לבחון סוגיות חשובות, וכמי שאינה מקשיבה למי שיש להקשיב לו, ונראה שהדבר יקבל משנה תוקף לשנים הקרובות.

כך או כך, התזכיר אף העביר כמה מסמכויות השר והכנסת לסמכות יו"ר הרשות החדשה, לכשתוקם, כדי שיו"ר הרשות יהיה דומיננטי וחזק. לאור זאת, מעניין יהיה לראות אילו שינויים ובלמים חברי הכנסת ינסו - ויצליחו - להכניס לחקיקה שמוביל האוצר להוצאת אגף שוק ההון מהאוצר והפיכתו לרשות עצמאית.

האוזר מקבל רוח גבית מהשר; חובת ההוכחה עליו

אפרופו רשות ני"ע, שבראשות פרופ' שמואל האוזר, בימים האחרונים הוא סימן 'וי' גדול. ראשית משום ששר האוצר משה כחלון נתן לו בהחלטה ראויה ונכונה עוד כהונה, הפעם של שלוש שנים, כיו"ר הרשות, ושנית בגלל שלאחר חודשים ארוכים של עיכוב, לשכת השר שחררה עתה את החקיקה שתקדם את שינוי מבנה הבעלות בבורסה, תוך שנתנה לרשות של האוזר רוח גבית לשורת מהלכים שהיא מבקשת לקדם - כגון שינוי שבוע המסחר בבורסה, הפחתת רגולציה מסוימת, התרת מסחר בישראל במניות של חברות ענק בינלאומיות שהונפקו בארה"ב ובאירופה, ועוד.

אמנם עד כה האוזר לא השלים בהצלחה את השינויים המשמעותיים והאסטרטגיים ביותר, אבל את הדרך שבה הוא מאמין הוא כבר התווה. עכשיו גם השר הצטרף אליו, וסימן את המטרות שרצה. עכשיו נשאר רק להשיג אותן.

ועוד הערה ביחס להצעת החקיקה של האוצר ורשות ני"ע לשינוי מבנה הבעלות בבורסה: כמעט כל ההצעה מתייחסת לחיזוק ולעיגון כללי הממשל התאגידי של הבורסה, היבטי רישוי והחזקת אמצעי שליטה בבורסה, ביטול התלות שיש בין חברות בבורסה לבין בעלות על הבורסה, וכמובן הפיכתה לחברה בע"מ למטרת רווח. כל מה שהאוזר מאמין בו ומקדם זה זמן. בשוק יש כאלה שחוששים מהשלמת המהלך של הפיכת הבורסה לחברה למטרות רווח בידי בעלים כלשהו. גם מצד כאלה שאינם נמנים עם הבנקים שמסומנים כמתנגדים העיקריים למהלך הזה (משום שיאבדו את שליטתם בבורסה, שלא אחת מהווה תחרות לעסקיהם העיקריים כנותני אשראי).

כך, השבוע אמר לנו גורם בשוק ההון, כי "גם לאחר שינוי אופי הבורסה לחברה למטרות רווח, ככל הנראה לא יהיה קיטון בהוצאות של הבורסה, וזאת בגלל הוועד של העובדים. לכן, הרווחיות שיבקש כל מי שיחזיק בשליטה בבורסה תבוא רק מגידול בהכנסות. אני מקווה מאוד שהגידול האמור לא יגיע מהעלאת עמלות מסחר או כל מיני עמלות שימוש במדדים וכו', שבסופו של דבר יגולגלו להגדלת העלות למשקיע הבודד, כי אם מהגדלת היקפי החברות והמסחר בבורסה". החשש האמור מוצדק ומבוסס. הבורסה היא מונופול, וככזה יש חשש שמי שיזכה לשלוט בה יוכל ליהנות ממנה גם אם היא תמשיך לגמגם, וזאת דרך ייקור השירותים שלה.