מבחן דרכים: ספינת הדגל של ב.מ.וו - מנתקת מהעם

נפתח בכמה נתונים מאירי עיניים. בשנת 2015 צמח התוצר הלאומי בישראל בשיעור צנוע של כ-2.5% (על פי הערכת הלמ"ס). שוק הרכב כולו רשם צמיחה סולידית של כ-6% לעומת שנת 2014, אך שוק רכבי היוקרה, לעומת זאת, זינק בשיעור של לא פחות מ-24%.

פלח רכבי הג'יפים היוקרתיים מקבוצה C - מרצדס GLA, אאודי Q3 ועוד דגמים במחיר ממוצע של 60 אלף דולר ליחידה - רשם זינוק של 81%. פלח ג'יפי היוקרה מקבוצה D, בטווח המחיר הממוצע של 90 אלף דולר ליחידה, זינק ב-92%. רכבי הסדאן היוקרתיים, בטווח המחיר של 500-700 אלף שקל הפגינו צמיחה מכובדת של 22% והסתערות לא פסחה גם על פלח F, שבו מתמודדות מכוניות הפאר הייצוגיות, שכרטיס הכניסה אליהן עולה בסביבות מיליון שקל אחרי מסים. המכירות שלהן עלו בשנה שעברה בשיעור מכובד של 24%, לא כולל ייבוא אישי.

אם היינו כתבים חברתיים היינו עלולים להעלות כאן שאלות טורדות מצפון, כמו "איך מתיישבים הנתונים הללו עם הדו"ח האחרון של ה-OECD, שדירג את ישראל במקום השני מלמטה בשיעור העוני, קצת אחרי מקסיקו?".

למזלנו אנחנו רק כתבי רכב צנועים, ולפיכך ננסה למצוא כאן צדדים חיוביים, חברתיים ולאומיים לרכישת מכונית פאר במיליון שקלים. להמחשה הזו מתאימה במיוחד ב.מ.וו סדרה 7 החדשה, שנחתה כאן בשלהי השנה שעברה וכבר מכרה עד כה 50 יחידות. ה-7 שהתייצבה למבחן הישראלי שלנו היא "הדבר האמיתי" - 750 עם מרכב ארוך (קצת יותר מ-5.2 מ'), מנוע V8 מוגדש ומחיר שנושק ל-1.1 מיליון שקל, לפני תוספות אקזוטיות. אז הנה כמה סיבות, מדוע זו יכולה להיות מכונית בעלת חשיבות לאומית.

בגלל החיסכון בתשתיות

מדינת ישראל והרשויות המקומיות מוציאות מדי שנה מיליארדי שקלים על ריבוד כבישים, תיקון חורים ושיקום נזקים. ה-750 יכולה לחסוך הרבה כסף בסעיף הזה, מכיוון שהמושג "מהמורות" אינו מוכר למכונית הזו, שהיא המכונית הנוחה והמבודדת ביותר שבה נסענו אי פעם, למעט איזה סיבוב חטוף ברולס רויס פנטום. האזכור הזה אינו מקרי.

מתחת למרכב הגרמני ההדוק מסתתרים מתלי אוויר ממוחשבים, שפותחו במקור עבור חברת הבת הבריטית של ב.מ.וו. סוללה של חיישנים מנתחת את פני הכביש ואת המבנה שלו ומתאימה את השיכוך בצורה אופטימלית. אפילו הכבישים המשובשים ביותר של הפריפריה לא מצליחים להוציא את המכונית משלוותה והמתלים הללו שומרים על המרכב מאוזן בפניות אימתניות תוך שהם מעניקים תחושה של נסיעה על פסי רכבת.

בגלל הסביבה

לישראל יש אג'נדה סביבתית מוצהרת והתחייבויות בינלאומיות להפחתת הפליטה, שלא עומדות בקנה אחד עם ההתנפחות של שוק הרכב המקומי והריצה אחרי ג'יפים. סדרה 7 החדשה ממחישה שאפשר לאכול את העוגה ולהותיר אותה שלמה. קבלו בבקשה לימוזינה בגודל מלא, עם מנוע V8 פרוע, שיכול להאיץ אותה מאפס ל-100 קמ"ש ב-4.7 שניות בדרך ל-250 קמ"ש ולייצר תאוצות ביניים אלימות, אבל עדיין עם פליטת CO2 רשמית נמוכה מזו של קיה ספורטאז' וצריכת דלק ממוצעת של 12.5 ק"מ לליטר.

ב.מ.וו טוענת, שהשיגה זאת בסיוע טכנולוגיות הפחתת פליטה מחוכמות וההפחתה דרמטית במשקל העצמי של המכונית, בסיוע חומרים מרוכבים, לכ-1,700 עד 1,850 קילו בלבד, בהתאם לדגם. בעידן "דיזלגייט" צריך לקבל הכל בערבון מוגבל, אבל די בנתונים על הנייר כדי לספק אליבי מטהר מצפון לתאגידים ("במסגרת הצעדים הסביבתיים רכשנו מכונית "ירוקה" ליו"ר החברה").

בגלל ההכנה לעתיד

משרד התחבורה משקיע כיום לא מעט משאבים בהכנות לניסוי "מכוניות אוטונומיות" בישראל, במטרה להעלות מכוניות כאלה על הכבישים עד סוף העשור הנוכחי לטובת עתיד בטוח יותר על הכבישים. ה-750 מתחילה את הניסוי כבר היום, ללא צורך בבירוקרטיה ותקצוב ממשלתי. כמה לחיצות על מתגים ותעסקות במערכת התפריטים, והמכונית פוטרת את הנהג מרוב המטלות הכרוכות בנהיגה.

היא מאיצה, מאיטה ובולמת עד כדי עצירה טוב יותר מהנהג שלה, משייטת עצמאית בפקקים, מכינה את עצמה לסיבובים על פי הוראות ה-GPS (לפחות בחו"ל) ואם אתה ממש רוצה להרשים את הנוסעים אתה גם יכול להוריד את הידיים מההגה בנסיעה ולראות כיצד היא עוקבת עצמאית אחרי תנאי הכביש בעוד שההגה נע לשם ולכאן בהתאם לפקודות המחשב.

אפשר אפילו להחליף תפריטים באמצעות מחוות באוויר, ללא מגע יד, אם כי לא היינו ממליצים לעשות זאת בישראל, שבה תנועות ידיים נמרצות בנהיגה עלולות להתפרש שלא כהלכה. אלמלא הוראות משרד התחבורה, ניתן היה אפילו להחנות אותה מרחוק, באמצעות השלט. כמובן שלא בשביל זה קונים ב.מ.וו, ובאופן מפתיע זו גם מכונית שיודעת לתקשר עם הנהג ולתגמל אותו בהנאות על כבישים הדוקים. לפחות כל עוד נותרו בסביבה נהגים עם שליטה אוטונומית.

בגלל תחושת הביטחון האישי

זהו נושא בעייתי על כבישי ישראל ומחוצה להם וה-750 מעניקה פתרונות יעילים בנושא. אנחנו באמת לא יודעים למה, אבל מסתבר שרוב הנהגים בארץ לא נוטים להתגרות במכוניות ב.מ.וו 750 עם חלונות שחורים ומותירים לה מרחב מחייה מכובד על הכביש ובחנייה. בידוד הרעשים האבסולוטי מותיר את הצפירות, הדחיפות ואת קולות הנפץ מחוץ לתא הנוסעים; יש מספיק רזרבות כוח כדי להוציא את הנהג מסיטואציות מסוכנות ולהשאיר את ההמונים מאחור. ומרווח הרגליים העצום, שעומד לרשות הנוסעים מאחור - קרוב למטר - מאפשר להציב שרפרפים עבור שניים שלושה מאבטחים.

בקיצור מדובר במכונית בעלת חשיבות חברתית, לאומית וביטחונית ממדרגה ראשונה, ואם המדינה הייתה רוכשת אותה עבור ההמונים בוודאי ניתן היה להקטין את תקציב המדינה בצורה משמעותית. אבל עד שזה יקרה (מחר או מחרתיים) אפשר לסור לאולם התצוגה של ב.מ.וו, להיכנס לרכב, לסגור את הדלת, להתרווח על מושבי העור בעלי 25 מצבי הכוונון, להפעיל את מערכת הקול לאודיופילים ולחלום על מקומות רחוקים יותר.

 ב.מ.וו_750li

מתחרות

מרצדס S500 לונג

מובילת המכירות בפלח היא סוג של "כרטיס ביקור" באלפיון העליון בישראל. הדור האחרון משלב עיצוב סולידי ביחד עם טכנולוגיה עילית, שכוללת בין השאר מתלי אוויר מתוחכמים ועמדת פיקוד ממוחשבת. ב-1.075 מיליון מקבלים את דגם ה-S500 הארוך עם מנוע 4.7 ליטר בהספק 408 כ"ס וביצועים מעט יותר איטיים.

אאודי S8

ה-A8 היא המתמודדת הוותיקה בפלח, אבל תמחור אגרסיבי יחסית מעניק לה יחס גבוה של תמורה לכסף בארץ . ב-990 אלף מקבלים את דגם ה-S8 הקרבי עם מנוע V8 טורבו, שמייצר לא פחות מ-520 כ"ס ומאיץ את המכונית למאה ב-4.1 שניות בלבד. הדור הבא נמצא כבר באופק.

לקסוס LS600

ב-1.025 מיליון מקבלים את גרסת הפרימיום האולטרה-מפוארת של ה-LS600, עם "מושבי מחלקה ראשונה" מאחור, רמת גימור ופאר ייחודית והנעה היברידית שמשלבת מנוע V8 בנפח 5 ליטר ומנוע חשמלי, בהספק משולב של 445 כ"ס. הביצועים איטיים יותר מבגרמניות, אך הבידוד אולטימטיבי.