המשיכה של אנשים לדמויות כמו דונלד טראמפ או שי חי מ"האח הגדול" עוררה בי תהיה לגבי התופעה המקבילה בעולם הארגוני. שם המנהל הוא אמנם לא הג'ודוקא החתיך או המיליארדר שנשוי לדוגמנית ושכיכב בתכנית ריאליטי מוכרת, אך בארגונים רבים יושבים מנהיגים בוטים ופוגעניים, שמצליחים לסחוף אחריהם אנשים.
למשל, המנהלים המושחתים, חסרי הרגישות, שמעמיסים עבודה בממדים לא הגיוניים, ולעתים במטרה להכשיל את עובדיהם, שנוקטים צעדי שליטה יתרה על כל צעד של עובדיהם, וששומרים לעצמם מידע קריטי. המנהלים הלא שקופים, העריצים, האגרסיביים והיהירים, שמתנהגים באטימות ובהרסנות ושתמיד יודעים וצודקים. אלה שמבליטים כל סממן לעליונותם, שמנדנדים לעובדיהם בלי סוף, שמאיימים, מענישים, מעליבים וצועקים, שלא מכבדים את פרטיותם, מביכים אותם במתכוון ומתלוצצים על חשבונם, שנועצים מבטי אימה או מתעלמים בכוונה.
למה אנחנו מצייתים להם? מה יש במנהיג הרע שסוחף אחריו אנשים?
ארגז הכלים של המנהיג הרעיל
כוחו של המנהיג הרעיל טמון בכמה כלים. ראשית, הוא משתמש בכפייה - איום לעונש ("אין בררה, אם לא תעמוד בזמנים איאלץ לתת את התפקיד הזה למישהו אחר") או הבטחה לתגמול (כבונוס כספי). שנית, הוא מנצל את מעמדו וסמכותו ("אתה צריך לעשות את זה כי אמרתי לך, ואני קובע מה יקרה כאן").
הכלי השלישי של המנהיג הרעיל הוא שימוש במומחיותו. הוא מצייר את עצמו כמומחה, בעל האמת והידע, וזאת למרות העובדה שסטטיסטית רוב המנהלים הרעילים הם דווקא הבינוניים שבחבורה מבחינה מקצועית.
הכלי הרביעי של המנהל הרעיל הוא אשליות: מדובר בשחקנים טובים שיודעים למכור לעובדיהם אשליות מנחמות על כך שהכול בשליטה, שהם יודעים מה צריך לעשות וכיצד, ושגם אם משימות קשות לביצוע או הנראות בלתי הגיוניות - זו הדרך הנכונה, ואפשר לסמוך עליהם.
הכלי החזק ביותר של הרעיל
אולם הכלי החזק ביותר בידי המנהיג הרעיל הוא ההשפעה החברתית הרבה. הוא יודע שבידיו כוח חברתי, והוא יודע להשתמש בו.
עובדיו, מצדם, יודעים שבכוחו לבודד אותם מהקבוצה או להעצים את מעמדם בתוכה: הוא יכול לשבח תמיד רק את העובד שמצדד בו ("חבר'ה, בלי יוסי לא היינו מגיעים לתוצאות האלה. מחיאות כפיים ליוסי"), ומול זאת להשפיל את העובד שמביע כלפיו ביקורת ("אתה אידיוט מושלם אם אתה באמת חושב ככה"). כמובן, אף אחד לא רוצה להיות העובד שכולם יודעים שסרח, ולעומת זאת, כולם רוצים לזכות בדקת תהילה של מחיאות כפיים מחמיאות.
הצד שלנו
אף אחד לא נהנה מתחושות לא נעימות, וכולם חותרים לחיות בתחושה של איזון, ובכל זאת עובדים, מחלקות משאבי אנוש ואפילו קולגות בהנהלה ממשיכים לתת יד לרעילים מסיבות שונות.
למשל, בשל הטבע האנושי, שמניע אנשים ללכת אחרי הדומיננטיים בקבוצה בשל צורך בייצוג, בהגנה, בקול סמכות ובביטחון. ומי יקנה זאת אם לא החזק? החזק נערץ ומשכנע. רע ככל שיהיה.
הצורך האבולוציוני הזה עד כדי כך טבוע בנו, שלא משנה כמה לא מוסרי יהיה המנהיג - ברגע שנקבלו כמנהיגנו, ניישב כל דיסונאנס פנימי בקשר אליו: הוא צועק? זה מפני שמגיע לעובדת ההיא; הוא מפלה? לא נכון - הוא רק ענייני; הוא נבחר להיות מנהל? הוא כנראה יודע מה הוא עושה.
וישנו הטבע החברתי שלנו - אפקט העדר הידוע לשמצה, שפועל בעיקר כשאנשים בעלי קול שונה פוחדים להישאר בודדים או להיות קורבנות לבריונות, ונמנעים מלהעז ולהתנגד גם למה שנראה בלתי הולם.
מה אפשר לעשות?
שיעורי בית: כדי להבין מי עומד מולנו וכיצד הוא צפוי להגיב להתנגדותנו, חוקרים - מיהו המנהיג הרעיל? מה עשה בעברו? מי בחר בו, מצדד לו או מרגיש "חייב" לו - ולכן סביר שלא יפעל נגדו? מתעדים את התנהגותו ההרסנית בעבודה, ובמקביל לכך מנסים להבין, בדיסקרטיות, את עמדת הקולגות בנוגע אליו. כך גורמים לתמונה לגביו להתבהר לאטה.
מתאחדים: אם אנשים נוספים חווים את התנהגות המנהל כרעל, יש להתחבר עמם וליצור קואליציה. יחד עם בני הברית, בתקשורת יעילה ובתכנון מוקפד, יהיה קל יותר להתנגד לדרישות לא ראויות מצד הרעיל.
פועלים כקבוצה: אם נוצרת קבוצה מגובשת ויש רצון לשנות, אפשר לתכנן יחד אסטרטגיה נבונה וזהירה לעצירת ההרסנות, ובלבד כשיודעים למי אפשר לפנות עם התופעה, כקבוצה, כשהיא מתועדת ומשכנעת.
אין עם מי לדבר? לכו משם: אם לא הצלחתם ליצור קואליציה או אם נראה שאין סיכוי לנצח במאבק, ועדיין מאוד קשה לכם לשאת את התנהגותו של המנהיג, יתכן שעליכם לעבוד במקום אחר, שבו לא תחושו דיסונאנס יומיומי כזה.
התוודעו לחוק למניעת התעמרות: חוק חדש נגד התעמרות בעובדים מאפשר פנייה למישור המשפטי. יחד עם זאת, כדאי לקחת בחשבון שלאחר תביעה משפטית שם התובע עתיד להופיע במאגר פסקי הדין השקוף לכול, ועלול להוביל לחשש של מגייסים עתידיים לקבלו לעבודה, מבלי שיתעמקו במקרה.
■ יעל מהודר היא יועצת ארגונית ומומחית לקריירה ולניהול. מאמריה מבוססים על הידע והניסיון שרכשה בתהליכי ייעוץ ופיתוח מנהלים בארגוני היי-טק ותעשייה, ולאנשים פרטיים. המאמרים מיועדים להעשרה, אינם תחליף לייעוץ מקצועי ואישי המתאים למידותיו של כל אדם ואדם, ואין להתייחס אליהם ככאלה. מוזמנים לדבר עם יעל במייל yaelmehoudar@gmail.com או בפייסבוק.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.