רוני חזקיהו: לא ידוע אם ירידה מהר המשכנתאות תהיה במפולת

זינוק ברווחי הבנק הבינלאומי  ברבעון הרביעי של 2015, לצד קיפאון ברווח השנתי. הבנק, בניהולה של סמדר ברבר-צדיק, דיווח היום (א') על רווח נקי של 117 מיליון שקל ברבעון החולף, עלייה חדה של 130% לעומת הרבעון הרביעי של 2014 (שהיה חריג בשל הפרשות חד-פעמיות). בשנת 2015 רשם הבינלאומי רווח של 446 מיליון שקל, ירידה של 2%, בצל ירידה ברווח המימוני.

"הדבר שהכי השפיע על הרווח זה ריבית בנק ישראל", אמרה ברבר-צדיק במסיבת עיתונאים שכינס הבנק. "אנחנו בנק עתיר נכסים פיננסים וירידה של 0.5% בריבית בנק ישראל משפיעה עלינו הרבה". הבנק לא מחלק דיבידנד בגין הרבעון הרביעי, לאחר שב-2015 כולה חילק 130 מיליון שקל.

התשואה להון אשתקד עמדה על 6.5% לעומת 6.8% ב-2014, בעוד ההון העצמי גדל ב-4% ל-7 מיליארד שקל. סך האשראי לציבור עלה ב-5% ל-72.5 מיליארד שקל, כאשר את הצמיחה הוביל סקטור המשכנתאות (10%) ואחריו הלקוחות הפרטיים (8%), עסקים קטנים (4%) ובנקאות מסחרית (2.7%). בשנה החולפת רשם הבנק ירידה של 80% בהוצאות בגין הפסדי אשראי ל-18 מיליון שקל, כלומר 0.02% מסך האשראי לציבור. במקביל מציג הבינלאומי ירידה של 22% בסך החובות הבעייתיים ל-2.2 מיליארד שקל.

הכנסות הבנק מעמלות הסתכמו אשתקד ב-1.38 מיליארד שקל, בדומה ל-2014. הרווח המימוני ירד ב-10% ל-2.1 מיליארד שקל בגלל הורדת ריבית בנק ישראל. בתחום ההשקעות, תחום בו בולט הבנק, מציג הבינלאומי גידול של 9% בהיקף תיק הלקוחות (גידול של 30 מיליארד שקל ) לרמה של 359 מיליארד שקל. סך הרווח של הבנק במגזר הניהול הפיננסי הסתכם אשתקד ב-186 מיליון שקל, ירידה של 29%.

בצד ההוצאות מציג הבנק ירידה של 7% בהוצאות התפעוליות ל-2.7 מיליארד שקל, בין היתר הודות למיזוג פאג"י (למגזר החרדי) ויובנק (בנקאות פרטית) לתוך הבינלאומי. הבנק צמצם גם את מספר הסניפים ובכך ירדה מצבת העובדים ב-5% ובהתאם לכך נרשמה ירידה של 8.5% בהוצאות השכר, ירידה של 5.6% בהוצאות אחזקה, פחת, בניינים וציוד (הבנק צמצם את שטחי הנדל"ן שלו ב-1,400 מ"ר), וכן ירידה של 5% בהוצאות אחרות.

"התועלות ממיזוג פאג"י יבואו לידי ביטוי השנה", אמרה ברבר-צדיק. "נמשיך להתייעל בכוח האדם ובסגירת סניפים. יש לנו פוטנציאל להמשיך לצמוח באשראי ונגדיל את פעילות הדיגיטל, שם אנחנו משקיעים הרבה".

למרות זאת, יחס היעילות של הבנק (הוצאות תפעוליות לסך ההכנסות) עמד על 77.6%, עלייה קלה לעומת 77.3% ב-2014 (ו-74.3% ב-2013). הבינלאומי ודיסקונט הם הבנקים הכי פחות יעילים מבין 5 הבנקים הגדולים, ועל רקע ה"גזר" של המפקחת על הבנקים ד"ר חדוה בר בדמות הקלות זמניות בדרישות הלימות ההון תמורת תוכניות התייעלות אגרסיביות, אמר היום רוני חזקיהו, יו"ר הבינלאומי, כי "נעשה תוכנית התייעלות חדשה לבנק שתובא לאישור הדירקטוריון ונראה את תוצאותיה בחודשים הקרובים".

באשר ליעד של בר - מודל הבנקים במערב אירופה - אמר חזקיהו (שכיהן בעבר כמפקח על הבנקים): "יש שוני בין המערכות הבנקאיות בארץ לבין אלה בחו"ל, ההון לא אותו הון והסיכונים לא אותם סיכונים. יחד עם זאת אנחנו שואפים לאמץ את היעדים הנהוגים חו"ל, גם אם לפעמים הם מחמירים מדי".

ברבעון הרביעי, בו הושלם מיזוג פאג"י ויובנק לבינלאומי, רשם הבנק ירידה של 6% בהוצאות השכר ל-424 מיליון שקל, כאשר סך ההוצאות התפעוליות ירד ב-5.7% ל-700 מיליון שקל. באותו רבעון רשם הבנק גם הכנסות של 17 מיליון שקל בגין ריקאברי של חובות פגומים שהבנק הפריש בגינם בעבר והצליח כעת לגבות (וזאת לעומת הוצאות של 97 מיליון שקל בהפסדי אשראי ברבעון המקביל ב-2014).

במסיבת העיתונאים היום התייחסה ברבר-צדיק גם להסכם השכר בבנק לאומי והשפעתו על הבינלאומי, ואמרה כי "הנושא של מענקי היובל ישפיע עלינו, אבל רק מ-2017. נלמד את ההסכם ונבדוק כיצד ליישמו בבינלאומי".

חזקיהו התייחס להמלצות ועדת שטרום ואמר כי ההתמקדות בפיצול חברות כרטיסי האשראי מהבנקים שגויה. "יש כמה דרכים להגדיל את התחרות, כמו למשל הכנסת בנקים זרים, אבל זה לא קורה כי קשה להם לצמוח בתוך משק קטן", אמר חזקיהו וגילה כי "בזמנו כשהייתי בבנק ישראל בדקתי עם בנק גדול מחו"ל אפשרות שייכנס לכאן וקיבלתי תשובה בסגנון: אם אנחנו צריכים להיכנס למשק הישראלי שהוא מאוד מתקדם במערכת הבנקאות שלו או לחלופין להיכנס למשק לא מתקדם יחסית כמו טורקיה - אז שם יש לנו אפשרות לצמוח הרבה יותר. זו הסיבה שבגללה הם הלכו גם למזרח אירופה. הם אמרו לי שהסיכוי שלהם לעשות כאן אקזיט מהר הוא מצומצם מאוד".

חזקיהו טען כי כדי להגדיל את התחרות יש לתת הקלות לבנקים הבינוניים: "צריך לעודד תחרות בתוך המערכת הבנקאית. יש בנקים קטנים ובינוניים ואם ועדת שטרום רוצה לשדרג את התחרות אז זו דרך קלה כי הבנקים האלה קיימים, יציבים, מפוקחים והסיוע לבנקים האלה יוכל להגדיל את חלקם. לצערי ועדת שטרום מתמקדת בנושא של כרטיסי האשראי. צריך להתמקד בהרבה יותר מזה, לתת עדיפות לבנקים הבינוניים מול האחרים. למשל צריך לתת להם למכור מוצרי ביטוח, להשיק תוכניות חיסכון חדשות ויש עוד דברים".

בתשובה לשאלה האם הלחץ שמשדר בנק ישראל בנוגע לחשש ליציבות הבנקים אם המלצות ועדת שטרום יעברו אמר חזקיהו: "אין חשש ליציבות הבנקים, אבל בנק ישראל רוצה לפקח על הגופים שמהם יכול לצוץ סיכון יציבותי".

חזקיהו, שבתקופתו בבנק ישראל החל את ההגבלות על שוק המשכנתאות, התייחס לשיא במשכנתאות ב-2015 ואמר: "אנחנו לא יודעים אם הירידה מההר הזה יכולה להיות במפולת או באופן איטי. האתגר הוא להתמודד עם הבעיה שנוצרה באופן הכי טוב שאפשר".