החקלאים דורשים מיליארד שקל ל"תוכנית אסטרטגית לחקלאות"

שבוע אחרי הודעת שר האוצר, משה כחלון, על כוונתו להגדיל את מכסות היבוא ללא מכס או במכס מופחת של בשר טרי, דגים, גבינות, ירקות קפואים וטריים, שמן זית ורסק עגבניות - החקלאים בישראל מציגים תוכנית חלופית.

מהתוכנית עולה כי החקלאים דורשים מהממשלה מימון של מיליארד שקל לטובת מה שהוגדר על-ידם כ"תוכנית אסטרטגית לחקלאות בישראל". מדובר בתוכנית שגיבשה התאחדות חקלאי ישראל ואשר תוצג השבוע לשר האוצר, משה כחלון, כחלופה לתוכניתו של האוצר.

התוכנית האסטרטגית אינה מתייחסת לתוכנית שיזמו משרדי האוצר והחקלאות, ולפיה יבוטלו מכסות הייצור בחלב ובביצים, ויבוטלו מועצות הייצור הפועלות מתוקף החוק.

מאיר צור, מזכ"ל תנועת המושבים ויו"ר התאחדות חקלאי ישראל, ואבשלום (אבו) וילן, מזכ"ל התאחדות חקלאי ישראל, טוענים כי "ברבות השנים, ממשלות ישראל הפכו את החקלאות בישראל לשק החבטות של הכלכלה והחברה הישראלית. החקלאות - שהייתה גאוות המדינה והתבססה על חדוות היצירה - הצטמצמה".

לטענתם, מדיניות ממשלות ישראל, במסגרתה הושתו על החקלאים מסים רבים שפגעו בכדאיות הכלכלית של החקלאות, הביאה לסגירה של מאות משקים חקלאיים בשל חוסר רווחיות. כיום פועלים בישראל 13 אלף חקלאים בלבד.

היום (א') התכנסה מזכירות ארגון מגדלי הירקות ומועצת הצמחים לכנס חירום, בו הוחלט על הפגנה גדולה שיקיימו ביום רביעי הקרוב במשותף החקלאים והמפעלים לייצור מוצרי ירקות.

במבוא לתוכנית האסטרטגית מודים וילן וצור במחירים הגבוהים של התוצרת החקלאית בישראל בהשוואה לחו"ל, אך טוענים כי החקלאים אינם אשמים במצב אלא הממשלה. לדבריהם, סבסוד החקלאים בחו"ל במדינות האחרות הוא זה שמאפשר את פערי המחירים ואת היתרונות לחקלאים בחו"ל, כאשר היקפי התמיכה שלהם זוכים החקלאים בחו"ל מאפשרים להם לבצע השקעות בטכנולוגיה, לפתח את היצוא ולהפחית את העלות הסופית לצרכן.

מטרת התוכנית בפועל היא להביא להביא לגידול של 30% בתוצר החקלאי ולגידול של 50% ביצוא החקלאי, וזאת בפרק זמן של 5 שנים. מטרה נוספת היא שימור מספר העובדים הישראלים בחקלאות על-ידי מתן תמריצים לכניסת חקלאים צעירים (דור המשך או דם חדש) ומתן תמיכה ישירה בחקלאים הנוכחים. כמו כן, חיזוק היציבות הפיננסית של החקלאים על-ידי הגדלת מלאי הון הגולמי ב-20% לפחות בתוך 5 שנים. צעד זה יאפשר אימוץ טכנולוגיות חדשות על-ידי מספר רב יותר של חקלאים.

חלק שני של התוכנית עוסק בתמיכה ממשלתית בחקלאות וברגולציה על התנהלותה, כמו למשל לקבוע בחוק איסור על רכישת תוצרת חקלאית מיצרנים פיראטיים הפועלים ללא רישיון. עוד מוצע להגדיל את השתתפות המדינה בקרן לנזקי טבע מ-35% ל-60%.

כיום הממשלה משתתפת בתמיכה בעקבות אסונות טבע בשיעור של 80% מהפרמיה - שעומדת על כ-94 מיליון שקל בשנה. החקלאים דורשים להגדיל השתתפות זו ל-90% (תוספת עלות של 9 מיליון שקל).

עוד דורשים החקלאים להעניק להם ביטוח הכנסה בעלות הנאמדת ב-100 מיליון שקל, וזאת כדי לצמצם את הנזקים הנגרמים לחקלאים; לקבוע מנגנון הבטחת רכש ממגדלים קטנים; תמיכה במחקר ופיתוח, הקמת קרן לסיוע לעסקים בתחומי החקלאות, טיפול בפערי התיווך בירקות ובפירות ועוד.

מבחינה תקציבית נדרשת תמיכה של 600 מיליון שקל כתמיכה ישירה בחקלאים, 150 מיליון שקל כתמיכה וביטחונות ביצוא של תוצרת חקלאית ו-100 מיליון שקל נוספים בסעיף שונות לטובת "ייעול הקצאות תקציביות בפועל".

עוד דורשים החקלאים כי אגרות הבאת עובדים זרים יופחתו ב-80%, בעלות משוערת של 40 מיליון שקל, תמיכה של 35 מיליון שקל בהצמחת דור עתיד בענף החקלאות, 15 מיליון שקל לטובת שינוי מבני בהתאגדות האזורית, קרי תקצוב ישיר מצטבר ל-8 ועדות אזוריות וביטול של יותר מ-40 ועדות אחרות.

החקלאים דורשים גם מימון של 20 מיליון שקל לטובת הקמת התאגדויות ותשתית נתונים מתקדמת על-מנת לטפל בסוגיית פערי התיווך, וכן 10 מיליון שקל לטובת שטחים פתוחים. נוסף לכל אלה דורשים החקלאים פיצוי על הפחתת המכס בכל ענף ובהתאם לגובה ההפחתה שתיקבע.