האם בית המשפט העליון יקל, יחמיר, או יותיר על כנם את עונשי המאסר והקנסות שהטיל בית המשפט המחוזי בירושלים על מנכ"לי מאפיות ברמן ודוידוביץ', יהודה שניידמן וישעיהו (שייקה) דוידוביץ', שהורשעו בעבירות על חוק הגבלים עסקיים ב"פרשת קרטל הלחם"?
ל"גלובס" נודע כי רשות ההגבלים העסקיים עומדת להגיש לבית המשפט העליון ערעור שבמסגרתו היא מבקשת להחמיר בעונשים של שני מנכ"לי המאפיות לשעבר, שהורשעו על-ידי השופט עודד שחם בעריכת הסדר כובל בנסיבות מחמירות בפרשת "קרטל הלחם" ונשלחו לשנת מאסר כל אחד. כמו כן תבקש הרשות מהעליון להגדיל את הקנסות שהוטלו על המאפיות.
במקביל ומנגד מערערים המנכ"לים הן על חומרת העונש שהוטל עליהם והן על קביעת בית המשפט המחוזי בירושלים כי ההסדר הכובל שהם הודו כי ביצעו (במסגרת הסדר טיעון) נעשה "בנסיבות מחמירות".
ב-13 בינואר הטיל בית המשפט המחוזי בירושלים על שניידמן ודוידוביץ' את העונש החמור ביותר שהוטל עד כה בתחום ההגבלים העסקיים בשל פגיעה בתחרות. ההסדר כלל הסכמה בין המאפיות על הימנעות מתחרות על-ידי חלוקת הלקוחות ביניהן וכן על תיאום מחירים על-מנת להעלות את מחיר הלחם האחיד והחלות לצרכן.
בנוסף, הושתו על שניידמן ודוידוביץ' קנסות בגובה 200 אלף שקל ו-300 אלף שקל, בהתאמה. על המאפיות, שהורשעו אף הן בעבירות הגבלים בפרשה, הוטלו קנסות - מאפיית ברמן תשלם קנס בגובה 1.4 מיליון שקל; מאפיית דוידוביץ' - 700 אלף שקל; ומאפיית אלומות - 400 אלף שקל. על מרק קינן, מנהל השיווק של מאפיית דוידוביץ', נגזרו 6 חודשי עבודות שירות וקנס בסך 100 אלף שקל.
רשות ההגבלים החליטה לבקש מבית המשפט העליון להחמיר בעונשי המנכ"לים לשעבר, לאור העובדה שהמחוזי דחה את בקשתה להטיל עונשי מאסר חמורים יותר - של 2.5 עד 4.5 שנות מאסר בפועל - על שניידמן ודוידוביץ'.
הפעם הראשונה בישראל שבה מנכ"ל רשת קמעונאית נכנס לכלא על פגיעה בתחרות הייתה בעניינו של אפי רוזנהויז, לשעבר מנכ"ל שופרסל, שנידון לחודשיים מאסר בפועל. זאת, לאחר שהורשע ב-4 ניסיונות לערוך הסדר כובל ובשתי עבירות נוספות של אי-קיום תנאי שנקבע על-ידי רשות ההגבלים העסקיים באישור עסקת המיזוג בין שופרסל לרשת קלאבמרקט. בפרשת קרטל הלחם עלה רף הענישה בתחום ההגבלים עוד מדרגה עם גזר דינו החמור של השופט שחם.
השופט ציין בגזר הדין כי עבירת ההסדר הכובל היא עבירה שככלל הסיכון לחשוף אותה קטן - עניין המגביר את הצורך בענישה מרתיעה. "מעצם טיבו של העניין, הצדדים להסדר כובל הם שותפי סוד. חשיפת מעורבותם בהסדר עלולה לפגוע, בראש ובראשונה, בהם. יש להם תמריץ חזק שלא לגלות את קיומו של ההסדר הכובל. מסיבה זו קיים קושי טבוע בגילוי עבירות אלה. קושי זה קיבל ביטוי קונקרטי גם במקרה הנוכחי".
"לכך", הוסיף השופט, "מצטרף התמריץ הממוני לבצע את העבירה בתיק הנוכחי", ו"נתונים אלה מעצימים את החשיבות של קביעת תג מחיר הולם, בשלב העונש, על-מנת שמבצעים פוטנציאליים יראו לנגד עיניהם לא רק את התועלת הצפויה ממעשה העבירה. בהקשר זה יש משקל ניכר גם לכך, שמדובר בעבירה אינסטרומנטלית, אשר בוצעה כפועל יוצא של תכנון - להבדיל מדחף רגעי".
בגזר הדין שימשו חלק מהשיקולים שהובילו להרשעה כשיקולים לחומרה, ובין היתר העובדה כי חלקם של הצדדים להסדר הכובל בשוק הלחם המפוקח עלה על 90% והעובדה שמדובר במוצר יסוד בסיסי, הלחם האחיד הפרוס והחלה.
השופט ציין עוד כי בקביעת מתחם הענישה יש מקום לבחון את השוני בין הנאשמים ותפקידיהם בהיררכיה הארגונית של החברות. כך, צוין, קינן שימש כמנהל שיווק של מאפיית דוידוביץ', היה ב"דרג ביצועי, אשר קיבל הוראות מן הממונים עליו ודיווח להם". עם זאת, הוסיף השופט, "מדובר בדרג ביצועי בכיר".
בערעור שהגיש היום שניידמן, באמצעות עורכי הדין ירון קוסטליץ ואיילת כהן, הוא טוען כי בית המשפט המחוזי בירושלים העלה "על גבו" את רף הענישה בעבירות הגבלים עסקיים באופן לא הדרגתי, ולמרות שהמחוזי קיבל את טענתו כי אין תקדים לכך שעל מנכ"ל שכיר הוטל עונש מאסר מאחורי סורג ובריח בעבירות הגבלים עסקיים.
שניידמן גם מבקש בערעורו לערוך אבחנה בינו לבין ישעיהו (שייקה) דוידוביץ', מנכ"ל מאפיית דוידוביץ' לשעבר, שהורשע אף הוא בעריכת הסדר כובל בנסיבות מחמירות ונשלח לשנת מאסר.
לטענת שניידמן, "בית המשפט המחוזי קבע כי בניגוד למר דוידוביץ', אשר כבעלים של מאפייה היה צפוי לטובת הנאה מעליית המחירים - הרי ששניידמן, כמנכ"ל שכיר, לא היה צפוי להפיק טובת הנאה אישית כפועל יוצא מההסדר הכובל". לטענתו, "חרף זאת, קבע בית המשפט מתחמי ענישה זהים על שניידמן ועל דוידוביץ' והשית על שניהם עונש של שנת מאסר בפועל. בכך שגה בית המשפט הנכבד".
כאמור, גם דוידוביץ' טוען בערעור, באמצעות עו"ד איריס ניב-סבאג ממשרד שינמן-נגב-ניב, כי יש להקל בעונשו. בין היתר טוען דוידוביץ' כי בית המשפט לא אבחן כראוי בינו לבין נאשם אחר בפרשה, רמי סגן, שהודה אף הוא בביצוע עבירה של הסדר כובל בנסיבות מחמירות, אך נשלח ל-6 חודשי עבודות שירות בלבד. לטענת דוידוביץ', המחוזי טעה כשלא העניק משקל מספק להודאתו של דוידוביץ' בביצוע הסדר כובל (אך לא בנסיבות מחמירות).
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.