העליון: אין לחייב חברות הגז בארנונה בגין צוברי גז תת-קרקעיים

מכה קשה לרשויות המקומיות: בית המשפט העליון דחה את הערעור שהגישו על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב, שקבע לפני כשנה כי חיובי ארנונה שהטילו כ-40 רשויות מקומיות על חברות הגז שהטמינו צוברי גז מבוטלים. בכך קיבל העליון את הטענות של החברות אמישראגז ודור-אלון, שיוצגו על-ידי עורכי הדין אלכס כץ, מוטי איצקוביץ ושירן זנדברג ממשרד כץ, גבע, איצקוביץ (KGI).

מדובר בחיובים שהוטלו על החברות משנת 2006 בגין הטמנת צוברי גז המשמשים לאספקת גז לבתים משותפים. פסק הדין מתייחס לרשויות רחובות, אשקלון, נתניה, כפר-סבא, בני-ברק, בת-ים, הרצליה, מודיעין, אשקלון, שדרות, אילת, קרית שמונה ואחרות.

רשויות מקומיות רבות נוהגות לחייב את חברות הגז בתשלומי ארנונה עבור שטחי הצוברים, אותם הן מסווגות "כקרקע תפוסה", אך חברות הגז טענו כי אמנם הן בעלות הצוברים אולם אינן עושות שימוש בקרקע, כיוון שהצוברים מושאלים לצרכן, והוא הנהנה מהם והמשתמש הבלעדי בהם. הראיה לכך היא שהצרכן גם אחראי לשלמותם של הצוברים ולהחזרתם ללא פגמים עד סיום החוזה.

בשנים 2006-2008 הוגשו כ-40 עתירות מינהליות על-ידי חברות הגז נגד רשויות מקומיות בשל דרישות חיוב אלה, ועתירות אלה אוחדו לתיק אחד.

שופט בית המשפט המחוזי, ד"ר עודד מודריק, קיבל לפני שנה את העתירה שהגישו חברות הגז וביטל את חיובי הארנונה שהטילו הרשויות המקומיות. הוא קבע כי השימוש של חברות הגז בקרקע מסתכם בהטמנה של הצוברים, ולאחר מכן החברות אינן עושות שימוש בקרקע.

עוד קבע מודריק כי הטמנת הצוברים בקרקע אינה מונעת שימוש אחר בה, בין אם הצוברים מוטמנים בחצר של בית משותף ובין אם הם מוטמנים בשטח ציבורי, ניתן לעשות שימוש בקרקע לרווחת התושבים כמו גינת נוי, מגרש חניה וכו'. מודריק הוסיף כי הרשויות לא הוכיחו כי לא ניתן לעשות בקרקע כל שימוש.

הרשויות המקומיות לא ויתרו, ערערו על פסק הדין לבית המשפט העליון וטענו כי חברות הגז משתמשות בקרקע לצורך עסקי לטובתן, ולכן ניתן לחייב אותן בארנונה. שופטי בית המשפט העליון בחרו לאמץ פה-אחד את פסק הדין של בית המשפט המחוזי, תוך שקבעו כי גם אם היה ניתן לראות בצוברי הגז כשטחים ברי חיוב בארנונה, בכל מקרה הדיירים בבנייני המגורים הם בעלי הזיקה הקרובה ביותר לצוברי הגז, ולכן נחשבים כמחזיקים, כך שבכל מקרה אין להפנות את דרישות התשלום לחברות הגז.

על-פי הערכות, מדובר במיליוני שקלים שכל אחת מחברות הגז תוכל לחסוך בכל שנה. באשר לרשויות המקומיות, אובדן ההכנסות מארנונה עשוי להסתכם בכ-100 מיליון שקל בשנה.