חידה: במה ישראל משאירה מאחור את יפן, קנדה ואוסטרליה?

בקיץ הקרוב תחל האולימפיאדה בריו, ואם לשפוט מניסיון העבר, סביר להניח שלא נסיים אותה עם שלל מדליות. איפה כן אנחנו יכולים להתמודד חזק על מקום בפודיום? במוצרי מדד.

תוצאות מחקר שערכנו באינדקס על בסיס נתוני סוף 2015, מלמדות כי ישראל היא מעצמת מדדים עולמית, גם בכמות המוצרים וגם בסך הנכסים המנוהלים.

המחקר בחן מוצרי מדד סחירים (קרנות ותעודות סל - קבוצה המכונה ETPs) במדינות בולטות בעולם, כאשר מראש הוצאו מהבחינה השווקים באירופה, בשל העובדה שמרבית המוצרים הפיננסיים המוצעים ביבשת רשומים בכמה בורסות במקביל. כמעט כל מוצרי המדד הרשומים בשוויץ מוצעים גם בלונדון ובפרנקפורט, וכך גם המצב בין השווקים של צרפת, איטליה וגרמניה.

מי שכן הועמדו לקרב מול ישראל הם קנדה, יפן, סין (דרך השוק בהונג קונג) ואוסטרליה, מדינות שכל אחת מהן מייצרת תוצר שנתי הגבוה פי כמה וכמה מהתמ"ג שלנו.

אי לכך, מעבר להשוואה הכמותית של מספר מוצרים ומנפיקים, הבחינה הראויה לנכסים המנוהלים במוצרי מדד היא דרך שיעורם מהתמ"ג. כאן ניתן לראות כי ישראל זוכה לשיעור גבוה פי שניים ויותר בהשוואה עולמית. נתון מדהים נוסף הוא שיותר מעשירית מכלל מוצרי המדד הסחירים בעולם שייכים למנפיקים ישראלים.

מדינה נוספת שנבחנה במסגרת המחקר, ושעבורה יש צורך בטור נפרד, היא ארה"ב, המעצמה מספר אחת בעולם המדדים, אשר לוקחת את הזהב בהליכה עם מספרים מטורפים של 1,711 מוצרי מדד סחירים, וסך נכסים של 2.1 טריליון דולר. אפילו ביחס לתמ"ג העצום שלה, היא מובילה בנכסים המנוהלים כשיעור מהתמ"ג.

קנדה: חצי יובל ל-ETF הראשון

נתחיל את הסקירה הגלובלית עם קנדה, אשר הביאה לעולם את קרן הסל הראשונה (TIP 35 ב-1990), אשר תעשיית מוצרי המדד הסחירים שלה המשיכה לצמוח בקצב מכובד של יותר מ-10% גם בשנה ה-26 להיווסדה של הקרן. 12 מנהלי מוצרים אחראים על קרוב ל-79 מיליארד דולר קנדי (כ-57 מיליארד דולר ארה"ב) המוחזקים ב-272 מוצרי מדד במדינה.

בלאקרוק (בעלת מותג ה-ETF הוותיק iShares) שולטת ביד רמה בתחום המדדים בקנדה עם נתח של יותר ממחצית מהתעשייה. הבנק של מונטריאול ממוקם שני, עם 26% מנכסי התעשייה, ועשרת השחקנים הנותרים מסתפקים בפירורים - עם שברירי האחוז עד אחוזים בודדים מהתעשייה.

מספיק להציץ בטבלת קרנות הסל בעלות סך הנכסים הגדול בקנדה כדי להבין עד כמה הענף אינו תחרותי - iShares ו-BMO חולקות את כל 25 המוצרים בראש הטבלה. הקרן iShares S&P/TSX 60 לבדה מנהלת נכסים בסכום גבוה מכל הכספים המנוהלים בידי ונגארד ו-PowerShares, החברות במקומות ה-3 וה-4 בהיקף הנכסים.

עיקר הכסף בתעשיית המדדים הקנדית נמצא במניות (61%), בעוד ששוק המניות המקומי מהווה כמחצית מאפיק זה. נתון מפתיע הוא ההקצאה האפסית לשווקים מתעוררים - כ-1% מסך הנכסים בתעשיית ה-ETF המקומית. נראה שהקנדים מעדיפים להשקיע בהם במוצרים מחוץ לקנדה. שאר הכספים במוצרי המדד הקנדיים מושקע ברובו באיגרות חוב ממשלתיות וקונצרניות מדורגות, שנהנו בשנה שעברה מצבירות נאות.

יפן: הצגה של בנק (מרכזי) אחד

הסיפור המעניין ביותר בנוגע למוצרי המדד היפניים אינו שייך למנהלים בתעשייה או למשקיעים המקומיים, אלא לבנק המרכזי ביפן. בשלוש השנים האחרונות BoJ הנו השחקן המרכזי בשוק, ולפי הפרסומים האחרונים הוא מחזיק בכ-55% מסך הנכסים במוצרי המדד המקומיים.

פעילותו האינטנסיבית של הבנק המרכזי הביאה לניפוח מטורף של התעשייה, אשר ניהלה בסוף השנה החולפת 136 מיליארד דולר. כאמור, מתוכם 75 מיליארד מוחזקים בחשבונות הבנק המרכזי. הנהנים הגדולים של תוכנית הרכישות חסרת התקדים של BoJ הם Nomura, Nikko ו-Daiwa, אשר מחזיקים בנתח שוק משותף של 80%.

תעשיית מוצרי המדד ביפן מוטה בצורה קיצונית לאפיקי המניות (מעל 95%) ובפרט לשוק המקומי, הודות לרכישות של הבנק המרכזי. גם אם מנטרלים את פעילותו הענפה של BoJ בשוק, עדיין ניכר כי המשקיעים המקומיים מעדיפים להישאר קרוב לבית, עם חשיפה לשווקים של דרום קוריאה וסין.

אוסטרליה: צמיחה של 64%

תעשיית מוצרי המדד באוסטרליה נהנתה בשנה שעברה מגאות חסרת תקדים וצמחה בקצב מטורף של 64%. בסוף 2015 נוהלו בתעשייה 17 מיליארד דולר אוסטרלי (12.5 מיליארד דולר ארה"ב) ב-108 מוצרים שונים.

גם באוסטרליה מבנה ענף קרנות הסל אינו תחרותי, והשלוחות המקומיות של סטייט סטריט (בעלת המותג SPDR), ונגארד ובלאקרוק האמריקאיות נמצאות בראש, עם נתח שוק מצטבר של 84% מהתעשייה. המנהלים המקומיים, ובראשם BetaShares, שנהנתה משנה נפלאה ב-2015, נאלצים להסתפק בכספים מועטים יחסית המושקעים דרכם. בדומה לקנדה, גם פה קרן סל מובילה, כדוגמת SPDR S&P/ASX 200, מנהלת לבדה סכום השווה לכל הנכסים המנוהלים על-ידי הגופים במקומות 4 עד הסוף (11).

החלוקה של מוצרי המדד באוסטרליה בין האפיקים השונים מלמדת על עלייה משמעותית בהשקעות במניות מחוץ ליבשת בשנים האחרונות. נכון להיום, ההשקעה במדדים זרים שווה לזאת של המקומיים, כאשר 90% מנכסי הענף מוקצים למניות ועשרת האחוזים הנותרים לאג"ח, לסחורות (בעיקר זהב) ולמטבעות.

סין: הרבה מנהלים, מעט כסף

עם סיום 2015 חצתה תעשיית מוצרי המדד בסין את רף 300 מיליארד דולר הונג קונגי (כ-39 מיליארד דולר ארה"ב) בנכסים. הבורסה בהונג קונג מציעה כיום 134 קרנות סל, שמחציתן עוקבות אחר מדדי מניות בסין ובהונג קונג, ושליש נוסף על מניות באסיה פסיפיק. מוצרים אלו מרכזים 85% מסך הכספים בתעשייה, כאשר 5% מופנים למדדי מניות בעולם ועשרת האחוזים האחרונים מוחזקים במוצרי אג"ח ושערי חליפין.

תחרות היא לא מילה גסה בכמות מנהלי המוצרים בסין, שמתחרים על כספי המשקיעים. מבין 26 השחקנים השונים ניתן למצוא שמות מוכרים כמו בלאקרוק וסטייט סטריט, לצד שחקנים מקומיים כדוגמת הנג סנג, CSOP, ו-ChinaAMC.

יחד עם זאת, חשוב להדגיש כי שני הגופים המנהלים מארה"ב מחזיקים ב-50% מהנכסים בתעשייה. סטייט סטריט הייתה הראשונה להציע קרן סל בהונג קונג, לאחר שעוד בשנת 1999 הנפיקה את Tracker Fund of Hong Kong, המנהל כיום יותר מ-9 מיליארד דולר נכסים.

שני המוצרים הבאים בגודלם גם הם עוקבים אחר מדדים של הנג סנג, והמנפיק שלהם שייך לאותו תאגיד של עורך המדד. יחד עם שתי קרנות סל נוספות, שעוקבות אחר מדד FTSE China A50, מחזיקים 5 מוצרי המדד הבולטים בהונג קונג סכום של 30 מיליארד דולר - 75% מהתעשייה.

הכותב הוא המייסד והמנכ"ל של אינדקס מחקר ופיתוח מדדים בע"מ, המתמחה במחקר ופיתוח, חישוב ועריכת מדדי ניירות ערך למגוון צרכי השקעה. אין באמור ייעוץ/שיווק השקעות ו/או תחליף לייעוץ/שיווק המתחשב בנתונים של כל אדם ו/או תחליף לשיקול דעתו של הקורא ואינו מהווה הצעה לרכישת ני"ע

 הנכסים המנוהלים במוצרי מדד במדינות שונות ושיעורם מהתמ"ג