דונאלד טראמפ והילארי קלינטון הם הזוכים הגדולים בבחירות המקדימות של מפלגותיהם בסופר טיוזדיי - יום ג' הגדול - שהתקיימו אתמול בשורת מדינות בארה"ב. נצחונותיהם המשכנעים מבטיחים, למעשה, שנחרץ גורלם להתמודד זה עם זו בבחירות לנשיאות ארה"ב בנובמבר - הוא כמועמד הרפובליקאי, היא כמועמדת הדמוקרטית - והעימות הצפוי יהיה מהברוטליים ביותר שידעה ארה"ב בעשורים שחלפו, אם לשפוט על פי ההתבטאויות שהשמיע אמש הקבלן מניו-יורק על יריבתו הפוטנציאלית.
טראמפ ניצח בשבע מדינות - אלבמה, ג'ורג'יה, ורמונט, וירג'יניה, מסצ'וסטס וארקנסו - מתוך 11 המדינות שבהן נערכו המרוצים הרפובליקאים. העובדה שעלה בידי טראמפ למשוך ציבורים רחבים מרקעים דמוגרפיים, גיאוגרפיים, אידיאולוגיים, תרבותיים וכלכליים מגוונים כל-כך מעידה על עוצמת כוח המשיכה הפוליטי שלו, שחוצה כמסתבר גבולות מגזריים שפוליטיקאים אחרים רק יכולים לחלום לחצות. הוא גרף 274 נציגים לוועידת מפלגתו, ביולי, נוסף ל-192 נציגים שצבר בסבבים קודמים של הבחירות המקדימות. 1237 נציגים נדרשים כדי לזכות במועמדות של המפלגה הרפובליקאית לנשיאות.
הסנטור הנוצרי האדוק טד קרוז, אחד מהמתחרים העיקריים של טראמפ ניצח במרוצים הרפובליקאים בטקסאס, מדינת הבית שלו, ובאוקלהומה השכנה. מסתמן לו יתרון באלסקה, שבה טרם הסתיימה ספירת הקולות. הוא אף זכה באייווה, המדינה שבה נערך הסבב הראשון של הבחירות המקדימות, בפברואר, ועתה עומדים לרשותו 121 נציגים, שנצברו בשלוש המדינות.
הסנטור מארקו רוביו, המתחרה העיקרי השני של טראמפ, איכזב. הוא סומן ע"י ממסד המפלגה הרפובליקאית כאביר הלבן שיציל את המפלגה ממלתעותיו של טראמפ ומהפנטיות הדתית של קרוז, אך עלה בידו לנצח רק במדינת מיניסוטה. אין ספק שעתה יגבר עליו הלחץ לפרוש מהמרוץ, יחד עם שני המתמודדים הרפובליקאים האחרים, ג'ו קייסיק, מושל מדינת אוהאיו, ובן קארסון, מנתח מוח בדימוס. רוביו, שמחזיק בעמדות פרו-ישראליות חזקות, הוא המועמד המועדף על שלדון אדלסון, על פי כמה דיווחים, אך זה העדיף, כנראה, להמתין לתוצאות המקדימות בסופר טיוזדיי לפני שיפתח לו צינורות מימון. עתה נראה, שרוביו יוכל לשכוח מהכסף של איל ההימורים. טראמפ, שהתעלל ברוביו קשות בעימותים הרפובליקאים, הספיד אותו הערב כ"לוזר הגדול של סופר טיוזדיי" ולא שכח לתארו, שוב, ב"בעל משקל נוצה".
בצד הדמוקרטי, גברה קלינטון גברה על הסנטור הסוציאליסט ברני סאנדרס במרוצים בשבע מדינות: אלבמה, ארקנסו, ג'ורג'יה, וירג'יניה, טקסאס, טנסי ומסצ'וסטס. בזו האחרונה היה מרוץ צמוד וקלינטון זכתה ב-50% מהקולות, בהשוואה ל-49% לסאנדרס. סאנדרדס ניצח בארבע מדינות: וורמונט, מדינת הבית שלו, אוקלהומה, קולוראדו ומיניסוטה.
המשמעות העיקרית של תוצאות סופר טיוזדיי: טראמפ דוהר לקראת מינויו כמועמד הרפובליקאי לנשיאות וככל הנראה לא יהיה אפשר לעצור אותו. קרוז יוכל לטעון שנצחונותיו בארבע מדינות הופכים אותו למתמודד היחיד שעדיין יש לו סיכוי לבלום את טראמפ והוא צפוי לקרוא לרוביו לנטוש את המירוץ כדי שיוכל להתמודד מאנו-א-מאנו מול טראמפ. אבל, בסיס התמיכה בקרוז הם נוצרים אוונגאלים, שמרוכזים בעיקר במדינות שבהן נערכו המירוצים עד עתה. אין לו סיכוי לזכות במירוצים נוספים.
העובדה שטראמפ הוא עתה הפיל הגדול ביותר בחדר היתה צפויה - כל הסקרים חזו זאת - אבל הציפיה לא ריככה את המהלומה על ארבעת המתמודדים האחרים ועל הממסד הרפובליקאי, שמסרב להכיל את הקבלן מניו-יורק. במילים אחרות: המתנגדים, מכל גווני הקשת הפוליטית, יכולים לצווח כאוות נפשם, אבל טראמפ יהיה כנראה המועמד לנשיאות של המפלגה הרפובליקאית (או מה שיישאר ממנה בעקבות הסירוב של ממסד המפלגה להכיר בו כרפובליקאי לגיטימי).
נצחונותיו של טראמפ אתמול והפערים שהוא פתח מול המתמודדים האחרים מאששים פעם נוספת את העובדה שעלה בידו לכבוש בסערה פלח גדול מאוד של ציבור הבוחרים האמריקאי. זה ציבור ממורמר שפשוט איבד כל אימון בפוליטיקאים מסורתיים ובדרך שבה הם מנהלים את ארה"ב וחלקו אולי מעדיף לראות את החיים הפוליטיים כעוד זירת הישרדות של תכנית ריאליטי. זה ציבור דווקאי שהצביע ב"אצבע משולשת", כהגדרת אחד מהמצביעים שהשתמש באצבע הזו כדי להצביע בעד גיבורו בתקווה שימתקו רגבי עפרם של כל המלעיזים, כבשי התקינות הפוליטית.
ובצד הדמוקרטי - לאחר נסיקה מהירה של סאנדרס בחודשים הראשונים של הקמפיין, הוא התייצב. ביצועיו אתמול היו מרשימים, אך לפסגה הוא כנראה לא יגיע והכתובת על הקיר הדמוקרטי היא שקלינטון תהיה מועמדת מפלגתה לנשיאות. איש לא מצפה להתפרצויות געשיות במתכונת רפובליקאית בצד הזה. השאלה הגדולה היא מתי יחליט סאנדרס לפרוש מהמירוץ ולהביע תמיכה בקלינטון (ואין ספק שהוא יעשה זאת). הוא יכול להתנחם בכך שהיטה מעט שמאלה את הנראטיב הדמוקרטי. המועמדת הכמעט ודאית של הדמוקרטים עוברת אפוא לשלב החדש במערכה: היערכות לקראת הקרב נגד טראמפ.
אין ספק שזו תהיה התגוששות מכוערת ומחלקת המחקר הנגדי של קלינטון, שם מעודן לתחקירנים שצוברים חומרים מלוכלכים על הצד שכנגד, עובדת שעות נוספות. זו אינה עבודה קשה: במהלך הקריירה העסקית והפוליטית שלו הותיר טראמפ מאחוריו הרבה לכלוך. צריך רק להתכופף ולהרים: ארבע פשיטות רגל; העסקת עובדים זרים נטולי ניירות בהקמת מגדל המגורים שלו בשדירה החמישית, שנושא את שמו; יבוא עובדים זרים לאתר הקיט שלו בפלורידה, מהלך שמנוגד להכרזותיו שייצור מקומות עבודה חדשים לעובדים אמריקאים; תביעות של סטודנטים לשעבר ב"אוניברסיטה" פרי יזמתו וכמובן התפרצויותיו הפוגעניות שלוחות הרסן (ומונצחות בוידיאו) לא רק נגד מתחריו ("תסתכלו על רוביו איך הוא מזיע כל הזמן") אלא נגד מגזרים רבים באכולוסיה, בעיקר נשים ומהגרים.
נשק יום הדין של קלינטון עשוי להיות לא פחות מאשר נשיא ארה"ב, ברק אובמה, שאמר למקורבים, על פי "ניו יורק טיימס", שהוא מוכן להראות בחדווה עד כמה טראמפ אינו מתאים להיות הדייר הבא בבית הלבן.
במסיבת עיתונאים / נאום ניצחון לפנות בוקר, הבהיר גם טראמפ שהוא מתכנן לנהוג בקלינטון בברוטליות. "אני בכלל לא בטוח שהיא תוכל לרוץ", הוא אמר, ברמז לטענות של רפובליקאים שצריך להגיש נגדה כתב אישום פלילי על גילוי סודות רשמיים מפני ששלחה דוא"לים רשמיים באמצעות שרת פרטי. הוא אמר, באירוע אחר אתמול, שהיא - ומפלגתה - נטולי אנרגיה ושהדמוקרטים נמצאים בירידה.
טראמפ רמז לממסד הרפובליקאי שכדאי לו להיכנע ולקבל אותו בזרועות פתוחות מפני שהוא לבדו הרחיב את בסיס הבוחרים למפלגה וסחף אליה רבבות שבעבר לא הצביעו בעד מועמדיה.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.