חולדאי מציג: זו הסיבה שבגללה מחירי הדירות בת"א נסקו

"יש לך בעיה עם הקביעה שתל אביב היא עיר לעשירים"? כך פתח עורך "גלובס", חגי גולן, את השיחה עם ראש עיריית תל אביב, רון חולדאי, שהתקיימה היום (ד') בוועידת הנדל"ן של "גלובס". באופן מפתיע, מתברר שהקביעה הזו דווקא מקוממת את חולדאי. "אני לא אוהב את הקביעה הזו", הוא מודה ומסביר כי "תל אביב היא לא עיר, היא טריטוריה של 14 ק"מ אורך על 3.5 רוחב, אבל נמצאת במרכזה של 'עיר' גדולה - מרחובות עד חדרה. כמו בכל עיר גדולה, במרכז המחירים יותר גבוהים. אם אני מסתכל על מדינת ישראל, אז זו התנהגות רציונלית של התושבים. אם מדברים על מה היה צריך לעשות - הדבר הכי חשוב, יותר מהדבר שמטפלים בו, זה הנושא של תחבורה ציבורית יעילה".

- המחירים בתל אביב היו גבוהים ונשארו גבוהים.

"כשנכנסתי לתפקידי לפני 17 שנה, היו פה רק 350 אלף תושבים ומאזן ההגירה היה שלילי. קיבלתי עיר עם חוב, והיום יש לנו עיר פורחת וכל הצעירים רוצים לגור בתל אביב. השנה אני חונך עוד שלושה בתי ספר יסודיים, כך שאני בונה כל שנה עוד עיר שלמה. הבעיה היא במדינה: לפני 35 שנה מדינת ישראל הייתה המדינה השוויונית ביותר בעולם, היה פה דיור כמעט לכל אחד, היה אפשר להשיג דיור במחיר סביר. מבחינה ערכית, גם כשהמדינה הייתה עניה היא הכריעה שדיור הוא אחד הדברים שמחובתה לספק ולכן היא דאגה לבנות מסות של דיור".

- אתה מדבר על ביקוש והיצע?

"אני מדבר על זה שהמדינה מחליטה שהדבר הזה של קורת גג הוא ערך. היום יש לנו 8 מיליון תושבים, וההיקף הזעום של הדיור הסוציאלי שרוכשת המדינה לא ישנה את המציאות. אבל אני שמח שלמרות שמדינת ישראל מאמינה בשוק חופשי, היא הבינה שהיא חייבת להתערב בזה אז לפחות כרגע יש לנו סיכוי כי עושים דברים בכיוון הנכון".

- למה אתה נגד פינוי בינוי?

"לא רק שאני לא נגד, אלא אפילו הפכנו את זה מנושא ספוראדי לנושא שלקחנו על עצמנו ברמה העירונית, והעירייה היום מלווה את הדיירים בנושא הזה והדיירים מקבלים ודאות. יש לנו פרויקטים כאלה במקומות שונים בעיר, ואני חושב שבאזורי הביקוש בתל אביב הגיע הזמן להפוך 150 אלף דירות ל-350 אלף דירות". לגבי תמ"א 38, חולדאי הודה שהמנגנון לא לרוחו, שכן זה דבר "שמעשיר את העשירים. סתם נותנים להם מתנה של 500 אלף שקל". יחד עם זאת, הוא אמר כי "עדיין אנו עושים הכי הרבה פרויקטים כאלה כי אני ממלא חוק. אבל אם זה הפתרון? - לא".

בהתייחסו לנושא שטחים חומים, אמר ראש עיריית תל אביב כי "יש איזו אגדה שאומרת: 'יש שטחים חומים - תקים עליהם דיור'. זו אשליה חמורה מאוד שמעלים אותה חזור וערב כתוצאה מתסכול קיים. אם מדינת ישראל רוצה שנשתמש בשטחים חומים לצורכי דיור, היא צריכה לאפשר ולהפקיע עוד 10% לדיור ציבורי. מי שמכיר את תל אביב ויודע מה הקושי שלי היום למצוא שטח חופשי עבור גן ילדים ובית ספר, מבין שהעיר הזו עשתה את העוול הזה בעבר - היא כבר השתמשה בזה לדברים אחרים והיום אני מתמודד עם זה. היום יש לי בעיה של מחסור בשטחים חומים, ולכן הגישה שאומרת תבנו מגורים בשטחים חומים לא מסתכלת על העתיד ואסור שזה יהיה חלק מהמחשבה שלנו".

- ישנו מוסד חדש שנקרא כלכלה שיתופית במגורים. למה הכוונה?

"העולם שלנו הוא עולם שבו עוברים מאזורי הכפר לאזורי העיר. התופעה של התייקרות מגורים בערים היא לא תופעה של ישראל אלא היא קיימת בכל העולם. אנחנו חייבים לחשוב בגישה חדשה ושונה ממה שחשבנו בעבר. יש בעיה לכולנו. ידענו שאפשר לעשות שרינג באופניים להשכרה שמשתמשים בהם 6-7 פעמים ביום, ובשנה הבאה יהיה פה פרויקט של קאר שרינג: תעמוד פה מכונית להשכרה ותוכל לנסוע בה. זה רק בתל אביב-יפו? זו גם בעיה של מדינת ישראל. מה זה גט טקסי? מה זה הובר? זה שרינג. אם שרינג יקל על מערכת הדיור, אנו צריכים לראות איך אנו יכולים להשתמש בפחות שטח. אנו מחפשים את הפתרון כך שזוג עם שני ילדים יוכל לגור על פני שטח קטן יותר אבל יהיה אזור משותף לדיירי הקומות, למשל סלון משותף עם מסך גדול, שרינג בכל נושא הכביסה.

"היום מתקיים בעולם פרויקט של 'ווי וורק' של חברה שנסחרת בעשרות מיליארדים בעולם. הוא מבוסס על שרינג בעסקים: האדם שוכר שולחן, אך יש לו קפיטריה משותפת. עיריית תל אביב הולכת על העניין שהיא עיר של צעירים ועיר שיוקר המחיה בה הוא כל כך גבוה שזה מחייב פתרונות יצירתיים שיאפשרו לבני אדם לחיות במרכז העיר. הרעיון בא לי מסינגפור, שם ראיתי פרויקט כזה. נכנסתי לדירה של 3 חדרים שגרו בה 3 דורות, וראיתי מה קורה בתחתית הבניין השיתופי: אוכל, כביסה - הכול במשותף לכולם. הבנתי שכולם צריכים לשנות את הסטייט אוף מיינד ולחשוב על פתרונות יצירתיים, על איך לייצר דיור יותר זול לאנשים במרכז העיר - ואני קורא לכם להרים את הכפפה".

- מילה על תחבורה.

"הבוקר קראתי שמשרד התחבורה הולך לבטל את חברת החניונים שהוכשרו כחניוני חנה וסע. אם אני אשאל כמה מכם הגיעו בתחבורה ציבורית, אולי 40% יש כאלה, וכל מי שהגיע ברכב מפתח תקווה או הסביבה לא הגיע בפחות מ-45 דקות עד שעה. אם היה נתיב תחבורה ציבורית ציבורית לאוטובוסים והנתיב הזה היה פנוי רבים מהאנשים היו משתמשים בתחבורה הציבורית. הבעיה היא שאצלנו פוליטיקאים עדיין מפחדים להקשות על התחבורה הפרטית, לשנות את תנאי המיסוי. בפועל, צריך לעשות העדפה ברורה לתחבורה ציבורית על פני התחבורה הפרטית. עידן התחבורה הפרטית הסתיים בארץ הזו".