"10,000 פניות למחיר למשתכן התקבלו בעמידר תוך פחות משבועיים"

" מחיר למשתכן הוא דבר שמשפיע, אבל לא צריך להתרשם ממספר הנרשמים", כך אמר היום (ד') תמיר דגן , מנכ"ל שיכון ובינוי נדל"ן, בפאנל בנושא "מחיר למשתכן" בהנחיית עורך הנדל"ן של "גלובס", דרור מרמור, בוועידת הנדל"ן של "גלובס". "בטח שיירשמו", הוסיף דגן, "כי כל מי שיזכה זכה בהטבה. אבל זה הכניס לציבור רוכשי הדירות ציבור שלא תכנן בכלל לרכוש דירה, כמו ילדים בני 22 שאמרו: 'ננסה, מקסימום לא נזכה'. זה החריף את הבעיה במובן מסוים.

"הדבר הכי חמור בעיני הוא שאין קרקעות חופשיות", המשיך דגן, "רוב הציבור שיושב פה באולם הם לא זכאים למחיר למשתכן. הקרקעות האלה מתייקרות, בעלי הקרקע הפרטיים מנצלים את ההזדמנות ומעלים את המחיר, ואז גם מחיר הדירה עולה ואנו רואים את זה בכל הארץ. הסיבה המרכזית היא שאין קרקעות זמינות. קרקע זמינה זו קרקע שמחר אפשר להתחיל לבנות עליה. אם הקרקע היא לא מפותחת ואי-אפשר לבנות עליה - זה לא עוזר".

ד"ר יצחק לקס, יו"ר עמידר, שהשתתף אף הוא בפאנל, אמר בהתייחס לתוכנית מחיר למשתכן כי "העם מצביע ברגליים. עם ישראל מכיר באפקטיביות של התוכנית". ואילו אורן הוד, מנכ"ל אפריקה ישראל מגורים, אמר כי "העם מצביע ברגליים כי אין שום פתרון אחר". לדבריו,"היישום של התוכנית לא יגיע לשטח כל כך מהר, ולכן אנו רואים מחירים שממשיכים לעלות. אנו מזהים שמעבר לרצון שקיים בפועל לא מתבצעות פעולות שייפתרו את הדברים בטווח המייידי". לדברי לקס, "מחיר למשתכן הוא סיפור הצלחה ויעידו כל כך 10,000 פניות שהתקבלו תוך פחות משבועיים בעמידר עבור הנפקת תעודות זכאות".

לדבריו, "החשיבה צריכה להיות בהיקפים גדולים, כמו שנעשה בבניית העיר מודיעין או העיר חריש. מבחינתנו, כחברות יזמיות, אנו רוצים את הגודל הזה. זה יאפשר גם לנו לעשות את העבודה. הבנקים יודעים לתמחר גם קרקעות של מחיר למשתכן, וצריך לתת פתרון להכול ובמקביל".

מ"מ מנהל מקרקעי ישראל, עדיאל שמרון, אמר כי אם מסתכלים על המספרים של התחלות בנייה, של עסקאות, המספרים לא מספיקים. לדבריו, יש פער בין ביקוש להיצע שצריך להדביק אותו.

יצחק חג'ג', יו"ר דירקטוריון קבוצת חג'ג', אמר כי יש דברים לעשות ואפשר לייצר פתרונות, אך מחיר למשתכן הוא בגדר "פלסטר למחלה אנושה" שכן הוא מטפל בפלח מסוים באוכלוסייה. לדבריו, יותר מאשר בעיית הביקוש חשוב לפתור את תחום הביצוע כיום: "גם אם מוסיפים יחידות דיור, אין כיום מי שיבצע את הקמת היחידות שרוצים להוסיף. עדיין לא התקבלו החלטות בנושא הפועלים הזרים, צריך לטפל בבעיה כאן ועכשיו. רוב הקבלנים הגדולים אומרים בפה מלא: אנו לא לוקחים עוד עבודות. צריך כרגע להתעסק בהיצע ופחות בביקוש, ולהתעסק בפתרון החוליים שקיימים בביצוע".

רו"ח שחר זיו, שותף מנהל בקבוצת BDO זיו האפט, אמר כי אין ספק שבשלב הראשון יש אפקט למחיר למשתכן, אך ההיצע הוא הבסיס. אלמנט שני שמשפיע הוא אלמנט הריבית. לדבריו, אם משווים את שוק הדיור למגורים לשוק המשרדים, מגלים שבשוק המשרדים יש יציבות מחירים. לטענתו, זה נובע מכך שבשוק הזה אין מגבלת היצע של קרקעות זמינות וגם מאפייני המשקיעים בשווקים האלה שונים. "אלטרנטיבות ההשקעה הצטמצמו. השוק המשרדי הוא יותר ממוסד בשוק הפרטי, אין אלטרנטיבות. הפסיכולוגיה של משקיע פרטי בדירה היא שונה לגמרי. זו לא רק תוכנית חיסכון שלו, אלא זה גם מוצר שמגן על הרוכש ועל בני משפחתו", אמר זיו.

בהמשך הפאנל העלה מרמור את נושא קבוצות הרכישה - נושא אקטואלי ביותר לנוכח חקירתה של היזמית, ענבל אור, המשווקת דירות במסגרת קבוצת רכישה. בעניין זה אמר חג'ג' כי "לא כל קבוצות הרכישה דומות. יש כאלה שמנוהלות ומאורגנות כמו שצריך ונותנות כלים למשתתפים ומאפשרות לקבל מוצר במחיר טוב; ויש כאלה שלא עושות עבודה ראויה. אנו מכירים את התחום הזה על בוריו ומנסים לספק את המוצר הכי טוב שאפשר. הכלי של קבוצת רכישה הוא כלי מאוד חשוב - שיישאר.

דגן משיכון ובינוי הודה כי "ברמות המחירים האלה אני לא מסוגל לקנות את הקרקע מבלי לגלגל את כל האחריות על הרוכש. זה בלתי אפשרי".

הוד מאפריקה ישראל מגורים סיכם את העניין, ואמר כי "הציבור בישראל - גם הרוכשים וגם החברות - הוא ציבור של אנשים חכמים שיודע לקבל את ההחלטות שלו בצורה מושכלת. הוא זיהה בשנים האחרונות שיש את המודלים החדשים, בין אם זה הדירות להשכרה ואם זה מקומות אחרים, הוא פחות פזיז. הוא מזהה את הסיכון בקבוצות הרכישה ומעדיף לשלם כסף בצורה ודאית, לדעת שיש אמא ואבא, שהמחיר סופי ושאם יש בעיה יש מי שייתן איזה פתרון. ולכן כשאנו באים עם אמירה על שווי קרקע יש בה התחייבות עסקית לכל אחד מהרוכשים. אנו בשוק שעובר הרבה מאוד תהפוכות. אנו עדיין נאנקים תחת הקושי בוועדות התכנון, אבל החמור מכול הוא שכל מה שקשור לקצב הבנייה הואט. כל זה גורם לרוכש להבין שהוא נמצא באזור עם סכנות יותר גדולות".