גלנט על מכרזי מחיר למשתכן: "נשנה את כמות ההיצעים"

"משליכים על שוק הדיור משקל כבד, ויש לזה חשיבות רבה. אני חושב שכל 1,000 יחידות דיור תורמות חצי אחוז לתוצר, מדובר במאפיינים מאקרו כלכליים מרכזיים, וזוהי השקעה שלנו בקטר שיכול לקדם צמיחה" - כך אמר היום (ד') יואב גלנט, שר הבינוי והשיכון, בשיחה עם עורך "גלובס", חגי גולן, בוועידת הנדל"ן של "גלובס" שנערכה בתל-אביב.

לדבריו, "בנוגע למחיר למשתכן: כשנכנסתי לתפקידי, יחד עם שר האוצר משה כחלון, ראינו שהארגון של המערכת בנוי לא נכון. האחריות על המשאבים - כסף, תכנון וקרקע - אצל האוצר; אחריות על ביצוע - אצלנו. מערכת יחסים של מטכ"ל ופיקוד, ובעיניי זה מאוד נוח. 

"שאלנו איך אנחנו מביאים לשינוי כשהכלים נמצאים אצלנו - הקרקע, התכנון והכסף - והשאלה לטובת מי השינוי. החלטנו לרכז מאמץ קודם כל בקבוצה שאין לה - אחים שלנו, בנים, חיילים משוחררים. למדתי בחיים שאם יש בריכה חמה, ואתה משקיע אותה במים קרים, היא תצטנן במשהו.

"בעפולה יצאנו למכרז ומכרנו כ-700 אלף שקל ליחידת דיור, המצב היה כשהתחלנו במיליון שקל מול השוק. זאת ההשפעה. האם זה ישפיע יותר? כשנראה אלפי יחידות בדרך הזאת - זה ישפיע". 

חגי גולן: הטענה היא שהתוכנית בעיקר תיצור עודפי ביקוש ותביא למעשה, במאקרו של הענף, דווקא לעליות מחירים ולא לירידות. 

גלנט: "אנחנו מנסים לעשות משהו אחר. אני מתרכז בעשייה, ואני חושב שנשנה את כמות ההיצעים". 

גולן: תוכנית מחיר למשתכן מקבלת תגובות רבות, אבל עדיין, השיווק רחוק מאוד מהיעדים השאפתניים. 

גלנט: "אני חושב שהדברים הולכים על הנתיב, אבל לוח הזמנים שמצפים לפתרון בעיה שהממשלות יצרו ב-10 שנים הוא קצת מופרז. עד סוף השנה נגיע ל-70 אלף שיווקים מול הקבלנים, ובהמשך יהיו התחלות הבנייה". 

על הבעיות בתוכנית מחיר למשתכן אמר השר גלנט: "מי שחושב שאפשר לעשות מושלם - טועה. נשמור לפחות על האיכויות הקיימות ונעשה את זה יותר זול ויותר מהר. אני מוכן להתחרות במפרט של כל דירה ולדעתי אנחנו עומדים במצב טוב בעניין הזה. באופן טבעי יש התנגדות שנובעת מכך שלאורך שנים יש ציבור של יזמים, שקנו קרקר במחיר איקס ואחרי שלושים שנה הקרקע היתה שווה שלושים אחוז יותר והם לא בנו כלום. אנחנו נכנסנו ואמרנו - נגמר. מי שהתרגל לאכול שמנת התאכזב. התפקיד שלנו לדאוג לאזרח, לזוג הצעיר לקבל מי שמגיע לו. מי שיצר את מחירי הדיור זה המדינה. הגיע הזמן לעצור את זה".

גולן: התחדשות עירונית - אתם נגד או בעד תמ"א 38?

גלנט: "המקומות האטרקטיביים ביותר והיקרים מבחינת קרקע אלה מרכזי הערים הגדולות שבנוים בצורה ישנה ולא אפקטיבית. הבניינים בחלק גדול מהמקומות - אפשר לבנות שם 30 קומות, אבל זה לא יכול ללכת בפינצטה בתמ"א 38. לא רציתי רשות עם הרבה ג'ובים ותפקידים, אלא רשות רזה שכפופה למי שצריך ומסוגלת לבצע. להקים גופים שרובצים במקום ומכבידים על האזרח - אני נגד".

גולן: דיור ציבורי - עד לא מזמן נמכרה כמות אפסית של דירות. למה אתה מאמין בפתרון הזה?

גלנט: "במדינת ישראל יש חצי מיליון אזרחים שמקבלים השתתפות כספית בחודש כדי שהמדינה תעזור להם לחיות, כי אין להם איפה לחיות. אבל ביום פקודה - כולם מתגייסים לצבא. אני חושב שזה מצד לא תקין, וצריך לפתור. זה עוול חברתי. זו משקולת מסוכנת על הכלכלה והחברה. באתי למשרד הבינוי והשיכון, ושאלתי קודם כל מה הנתונים. התברר לי שיש 561 דירות ריקות ברחבי הארץ, שחלקן עומדות ריקות שנים ארוכות, כי 'הקריטריון לא מתאים'. אמרתי - בואו נוריד את הקריטריונים עד שהדירות יתמלאו. את כל 561 הדירות האלה שיפצנו ואכלסנו". 

גולן: יש לכם תוכנית ליבוא חברות בנייה זרות לישראל. יש טענה שהן רק יגרמו לאבטלה

"אנחנו מובילים הרבה יותר רחב, תיעוש הבנייה וחרושתיות של הבנייה. זה פרויקט ארוך-טווח. בנייה לוקחת כמה שנים, 8 שנים, בעולם העסק הרבה יותר פשוט, ובצדק. אומרים לקבלן תעשה הכול מהמסד עד הטפחות - תן לי שכונה עובדת עוד 4 שנים, זה לא בשמיים, זה דבר אפשרי. אנחנו צריכים לאפשר את הרגולציה ושיהיה כאן כוח-אדם שיעבוד. חברה ישראלית תביא שותפה זרה ותביא עובדים וטכנולוגיות בנייה. החיבור הזה ילמד את המשק הישראלי דברים שהוא לא מכיר, ואנחנו מדברים על עשרת אלפים דירות לשנה לכל היותר, לא משהו שמשנה את כל השוק. לגבי החשש לתעסוקת עובדים פלסטינים - אנחנו צריכים להעסיק פי שניים יותר עובדים פלסטיניים, כי רווחה כלכלית פלסטינית זו רווחה לישראל". 

גולן: מתי נראה ירידות מחירים בדירות בישראל?

"הדבר היחיד שאני יכול להגיד שיעד של ייצוב המחיר בטווח הזה הנראה לעין הוא יעד ריאלי ונכון. כל מי שמסתכל על שוק הדיור רואה שלא קורה מה שקרה בעשור האחרון, יש תחושה עמוקה של הציבור ושלנו שזה מתנהל אחרת".

גולן: איך החיים בפוליטיקה עד עכשיו?

"נהנה מאוד".