להאיר בזרקור את הליכי המס

פרשת יורשיו של סמי עופר מוכיחה: יש לבטל את חשאיות הסדרי המס עם בכירים

סמי עופר / צלם: תמר מצפי
סמי עופר / צלם: תמר מצפי

רבים מאיתנו חיים היום באשליה שבזכות האינטרנט, הרשתות החברתיות והתקשורת, ובזכות חקיקה נאורה ומתקדמת, הציבור יודע על כל פעולה של רשויות השלטון, ויכול, בזכות הידע, לבקר את פעולות השלטון. אבל חשיפת פרשת הפטור ממס של יורשי המיליארדר המנוח סמי עופר, שהתיר שלשום (ב') המחוזי בחיפה לפרסם, מוכיחה אחרת. מתברר כי בנוגע להחלטות המדינה בסוגיות מס רבות הציבור נמצא באפלה, ואין לו אפשרות ראויה להיחשף להן ולבקר אותן.

הסיבה המרכזית לבעיה של מתן מידע מסווג היא שעיקרון פומביות הדיון והשקיפות אינו חל על הליכי המס. פומביות הדיון היא עיקרון יסודי וחשוב בשיטת המשפט הישראלית - עיקרון שמאפשר למי שרוצה להיחשף להליכים משפטיים שמתנהלים בבתי המשפט.

באחד מפסקי דינה, הסבירה ופירשה נשיאת העליון בדימוס, דורית ביניש, את העיקרון. לדבריה, פומביות הדיון נועדה להבטיח כי המידע על ההתרחשויות באולם בית המשפט ועל פעולותיה של הרשות השופטת יהיה גלוי לציבור ויאפשר שקיפות, פתיחות וביקורת ציבורית. בנוסף, פומביות הדיון נועדה לסייע לציבור לגבש את סדר יומו, השקפותיו ודעותיו.

 

דיון בדלתיים סגורות

ואולם, כאשר הדבר מגיע לענייני מיסוי, העיקרון החשוב הזה כמעט נעלם. המשא-ומתן בין רשות המסים לבין הנישומים ועורכי דינם נעשה בחדרי-חדרים, וגם הליכי הערעור של הנישומים על שומות נדונים בבתי המשפט מאחורי דלתיים סגורות.

וכך, בניגוד להליכים משפטיים אחרים, כאשר הדבר מגיע להליכים בענייני מס, במרב המקרים הציבור זוכה להיחשף למחלוקות רק בסיומו של ההליך המשפטי, לאחר מתן ההחלטות. וגם זאת - רק בתנאי שהמחלוקת הגיעה בכלל לבית המשפט, ולא נסגרה קודם לכן בלחיצת יד בין אנשי הרשות לעורכי הדין של הנישומים.

התכלית העומדת בבסיס החיסיון שניתן לנישומים בהליכי מס היא חשובה. הרעיון הוא לאפשר לרשות המסים להגיע ל"שומת אמת" של הנישומים. כלומר, מצד אחד, החיסיון אמור לאפשר לנישומים למסור לבית המשפט ולרשות המסים מידע שלם ומלא על הכנסותיהם, בלי חשש שמסירת המידע תביא לחשיפה של סודות עסקיים ומסחריים, ולפגיעה בפרטיותם; וכן לאפשר לרשויות לגבות מהם מס אמת.

אבל מצד שני, כבר הוכח כי לעתים החיסיון הוא גורף מדי ומביא לתוצאות שליליות ואבסורדיות. אחד האבסורדים האלה התגלה, למשל, כאשר נמנע מהציבור לקבל פרטים על סכסוך מס שהתנהל בבית המשפט בין ראש השב"כ והשר לשעבר יעקב פרי לבין המדינה, זאת במסגרת ערעור שהגיש פרי והתנהל בזמן היותו שר בממשלה. הדבר קרה לאחר שעם כניסתו לממשלה, יצא פרי בהצהרות שלפיהן מצבו הכלכלי קרוב למצבו של רוב מעמד הביניים, והוסיף כי הוא יפרסם הצהרת הון מלאה, אם יתבקש לעשות זאת. 

ביקורת מאוחרת

פרשת המיסוי של בניו של סמי עופר, עידן ואייל עופר, שפורסמה השבוע, מדגימה ביתר שאת את הבעיה, שכן בשל החשאיות שבה התנהלו המגעים עם עורכי הדין של משפחת עופר, הפרשה נחשפה לציבור רק לאחר שניתן תוקף של פסק דין להסכמות שאליהן הגיעה רשות המסים עם עידן ואייל עופר. כלומר, בשלב שבו הביקורת הציבורית על התנהלות הרשות היא כבר מאוחרת מדי וחסרת תוחלת, שכן אין ביכולתה להשפיע על ההחלטה הסופית והגמורה.

לאור הדברים האלה, הצעת החוק שמקדם ח"כ מיקי רוזנטל (המחנה הציוני), שלפיה הסדרי מיסוי משמעותיים מול המדינה יחויבו בפרסום ובשקיפות מלאה, היא ראויה ונכונה.

בשנת 2013 נאלץ "גלובס" לנהל מאבק משפטי, שהגיע עד לבית המשפט העליון, כדי לקבל ולחשוף את רשימת החברות הפרטיות הגדולות שקיבלו הטבות מס ענקיות מהמדינה ואת שיעור ההטבות שקיבלה כל חברה. באופן דומה, יש לנהוג גם עם נישומים פרטיים עשירים ובעניינם של נבחרי ציבור שמערערים על שומות המס שנקבעו להם.