קזינו הביומד

ענף הביומד כולל השקעה בחברות העוסקות בתחום מדעי החיים ובפיתוח מכשור רפואי. אלה הם תחומים מרתקים, העוסקים בחזית הטכנולוגית של המין האנושי, ובאופן טבעי ההשקעה בחברות התחום מעוררת עניין רב בקרב משקיעים מכל הסוגים בארץ ובעולם. מדינת ישראל, הידועה ביזמות הטכנולוגית שלה, היא זירה בולטת לפעילות של חברות ביומד צעירות, והבורסה התל אביבית מהווה אכסניה של חברות ביומד רבות.

בשנים האחרונות זכתה ההשקעה במדדי הביוטק בארה"ב לפופולריות גוברת בקרב המשקיעים. תעודת סל הפופולרית ביותר שם היא Nasdaq Biotechnology, שסימולה הוא IBB, שצברה כ-7.5 מיליארד דולר נכסים, והניבה תשואה מצטברת של 147% בשנים 2013-2015. מתחילת 2016 התהפכה המגמה מקצה לקצה ותעודות הסל הזו צנחה 21%.

מדד הביומד הישראלי צנח גם הוא מתחילת 2016 בכ-18.5%, בדומה למגמה העולמית, אולם בניגוד לעולם, גם במבט על שלוש השנים האחרונות הניב המדד המקומי תשואה שלילית מצטברת של כ-51%. כלומר, ההשוואה לביצועי מדד הביוטכנולוגיה של הנאסד"ק מלמדת כי השקעה בסל חברות הביומד בת"א השמידה ערך.

הנהלת הבורסה המקומית מאמינה גדולה בכוחן של חברות הביומד הישראליות לתרום לתחייתה המחודשת של הבורסה, אבל הניסיון המצטבר בהשקעה במדד הביומד של תל אביב הוא רע ומר. הניסיון הזה מעלה את השאלה האם הבורסה בת"א היא הפלטפורמה האידאלית לחברות מיקרו-קאפ מתחום הביומד.

מרבית חברות הביומד מגיעות לבורסה בת"א בשלבים בוסריים ביותר במחזור החיים העסקי שלהם, ואינן הולמות את טעמי ההשקעה של המשקיע הישראלי, אך חלום ההתעשרות המהירה עלול לעוור. במקרים רבים החברות הבוסריות הללו מגיעות לבורסה כשהן מצוידות במינימום של משאבים נזילים לקידום התוכניות העסקיות היומרניות שלהן.

השאיפה של אותן חברות היא למלא את קופתן בכספים מוסדיים וכספי ציבור באמצעות הפלטפורמה הציבורית, אבל כמו שקורה לא אחת - שאיפות לחוד ומציאות לחוד. עד מהרה מתברר לחברות הביומד כי גיוס כסף גדול להשקעה בחברות חלום הוא משימה קשה, בטח ובטח כשתנאי השוק קשים. במציאות זו נאלצות חברות ביומד רבות להנפיק מניות ואופציות במחירי סוף עונה, המגלמים הטבה של עשרות אחוזים ביחס למחיר המניה בבורסה. מקרה מובהק שכזה התרחש לאחרונה במניות אינסוליין, שאיבדו עשרות אחוזים משוויין הבורסאי על מנת לקדם הנפקת מניות שתאפשר לחברה לשרוד.

משקיע מהשורה שהתפתה להשקיע בחברות הללו סופג במקרים כאלה הפסדים אדירים. האבסורד הוא שבמצב כזה, גם אם חברת הביומד המבטיחה תשרוד, חלק מבעלי המניות שלה עשויים להיות מדוללים בצורה כה חריפה בדרך להגשמת החלום עד שהם בקושי ייהנו מן ההשבחה, גם אם זו תגיע בסופו של יום.

רוצים ביומד? צאו מהבית

כשהושק מכשיר החוב ההיברדי של בנק לאומי בבורסת תל אביב הוגבלה רכישת יחידה מינימלית בו לסכום של 50 אלף שקל, על מנת להקטין את פוטנציאל הפגיעה במשקיעים קטנים ולא מקצועיים. אבל כשמדובר ברולטת הביומד בה משקיע לא מנוסה עלול לאבד את מכנסיו ביום מסחר אחד, אין כל הגבלה על רכישה של משקיעים לא מיומנים.

בבורסה חייבים לבצע חשיבה מחודשת לגבי העניין הזה: האם ברצונם להעמיד בשורה הראשונה של המדדים המקומיים מדד מניות המורכב מחברות חצי אפויות? במקביל, ברשות ניירות ערך צריכים למצוא דרכים אפקטיביות על מנת להגן על משקיעים פרטיים המוצאים עצמם פעם אחר פעם מאבדים את כספם בקזינו הביומד המקומי.

משקיע ישראלי החפץ להשקיע חלק מתיק המניות שלו בתחום הביומד, צריך להיפטר מההרגל המגונה המכונה "הטיית המגרש הביתי" (נטייה של משקיעים להשקיע בעיקר במניות מקומיות), ולהשקיע במדדי ביומד גלובליים מובילים. זאת, לפחות עד שהסחורה שמרכיבה את הסקטור הזה בתל אביב תושבח, המחקר הבורסאי שעוסק בה יוגבר, ויימצאו הדרכים החוקיות להגן על האינטרסים של המשקיע הקטן בעל התיאבון הגדול.

הכותב הוא האסטרטג הראשי של קבוצת איילון