פיקוח על הסייבר? "מתנהגים כמתאבדים שיעים ומשמידים ערך"

מנכ"ל איגוד תעשיות האלקטרוניקה והתוכנה, שלמה וקס, מזהיר כי פיקוח ביטחוני על יצוא של מערכות סייבר לחו"ל יגרום להרס הענף. בהסתייגות שהגיש בשם האיגוד למשרד הביטחון ולמטה הסייבר הלאומי שבמשרד ראש הממשלה, כתב וקס כי "כבר היום, עוד טרם הסתיימו תהליכי האישור של צו הפיקוח, חשות חברות שפועלות בתחום 'רעשים' ואי-נוחות אל מול משקיעים ולקוחות פוטנציאליים. אם אנו חפצים באמת להוביל בתחום הסייבר - חובה עלינו להשהות תהליך זה, לקיים חשיבה מחודשת על הנושא ואולי אף להמתין וללמוד מה עושות מדינות מובילות אחרות בענף. די אם נלמד את המתרחש בארה"ב, ונמתין להחלטות שיתקבלו בה בתחום זה".

היום (ה') הוא המועד האחרון שנקבע באגף לפיקוח על היצוא הביטחוני (אפ"י) במשרד הביטחון ובמטה הסייבר הלאומי, שבו יכולות חברות וגופים שפעילים בענף הסייבר להגיש הסתייגויות לטיוטת צו הפיקוח החדש. על פי הצו, שגיבושו נחשף בראשונה ב"גלובס" לפני חודש וחצי בקירוב, חברות ישראליות שמבקשות לייצא מערכות סייבר לשימושים התקפיים ולאיסוף מודיעין יידרשו לקבל ממערכת הביטחון רישיון מיוחד. זאת, כדי למנוע הגעה של מערכות אלה לגורמים שיוכלו בעתיד לעשות בהן שימוש נגד אינטרסים ישראליים.

הליך קבלת הרישיון לייצוא של מערכות אלה דומה לזה שעוברות חברות ביטחוניות בבואן לקדם עסקאות למכירת נשק. "בטיוטת צו הפיקוח, האינטרס הביטחוני גבר על האינטרס הכלכלי האסטרטגי של מדינת ישראל והפגיעה בענף הסייבר - שרובו מיועד לייצוא ומושקעים בו משקיעים זרים - עלולה להיות אנושה ובלתי הפיכה", נכתב בכתב ההסתייגות שגיבש האיגוד. "האם ראוי שמדינת ישראל תהיה הראשונה בעולם להטיל משטר פיקוח על סייבר? האם החלטה כזו תביא באמת להגשמת החזון של ראש הממשלה, ולפיו ישראל תהיה אחת מחמש מעצמות הסייבר בעולם? תשובתנו לכל אלה היא לא, באלף רבתי".

באיגוד תעשיות האלקטרוניקה והתוכנה מתלוננים גם על היעדר בהירות של טיוטת צו הפיקוח על יצוא מערכות סייבר - באופן שעלול ליצור אי-ודאות בקרב העוסקים בענף בשאלות של מותר ואסור. כך, באיגוד מתלוננים כי טיוטת צו הפיקוח לוקה בהיעדר בהירות, באופן שפותח סעיפים רבים לפרשנות. שם הזהירו כי "היות והליך הפיקוח על היצוא הביטחוני נושא היבטים פליליים - הרי שכל בר-דעת ינהג לפי הכלל שלפיו 'אם יש ספק - אין ספק', מצב שיוביל לפגיעה אנושה בענף הסייבר".

"משמידים ערך"

בשיחה עם "גלובס" אמר היום (ה') וקס: "כל התעשייה בלחץ; עולים סימני שאלה רבים, ובינתיים כולם עוצרים השקעות עד שיתבהרו דברים. עד שיש לנו יחד יתרון יחסי, עם מכירות שנתיות ב-3-3.5 מיליארד דולר בשנה - אנחנו פוגעים בעצמנו. שוק הסייבר הגדול לא נמצא בישראל; הוא נמצא בעולם, והרגולציה הזאת תסגור אותנו. ואם כבר מחילים פיקוח כזה, מדוע הוא צריך להיות ביטחוני? אנחנו מתנהגים כמו מתאבדים שיעים, ומשמידים ערך שיש לנו".

לצד ההסתייגות של איגוד תעשיות האלקטרוניקה והתוכנה, בימים האחרונים הוגשו למשרד הביטחון הסתייגויות נוספות לטיוטת הצו. את ההסתייגויות הגישו ארגונים יציגים ומשרדי עורכי דין המייצגים באופן מרוכז כמה חברות וגופים בעלי עניין. גורם ביטחוני בכיר אמר כי "נכון לאתמול הוגשו מעט הסתייגויות, אך במשך היום יתכן שיגיעו נוספות".

הגורם העריך כי תהליך בירור ההסתייגויות יימשך כמה חודשים שבמהלכם לא יעשו מהלכים חד-צדדיים בעניין, באופן שיפגע בפעילות חברות הסייבר. ראש אפ"י, דובי לביא, הודיע בשבוע שעבר לנציגי חברות סייבר ותעשיינים שאיתם דן בנושא כי יבחן הקמת ועדה מיוחדת שתבדוק את טענותיהם ביחס לטיוטת הצו. לביא הוסיף וציין כי אפשר שטיוטת הצו תנוסח מחדש ותכלול שינויים באופן שפעילותן של רוב חברות הסייבר לא תיפגע בעקבות הרגולציה החדשה.