ביום שני בקבינט הדיור: הצעת החלטה מקיפה בתחום הבנייה

ביום שני הקרוב ידון קבינט הדיור בשורה של הצעות החלטה המתייחסות לענף הנדל"ן. במסגרת שורה ארוכה של נושאים עומדת לעלות גם הצעה של שר הבינוי והשיכון יואב גלנט תחת הכותרת "תיעוש והגדלת פיריון העבודה בענף הבנייה". הצעה זו מגיעה בהמשך להצעה אחרת שאושרה בקבינט הדיור ביולי שנה שעברה שקבעה כי צוות בינמשרדי יפעל לגבש תוכנית ולקבוע כיצד ניתן לפעול כדי לקדם את תיעוש הבנייה.

ההצעה הנוכחית מציעה לאפשר שיטת שיווק חדשה של קרקע על ידי המדינה כך שהזוכה במכרז יהיה אחראי הן על תכנון הקרקע, הן על הביצוע וההקמה של פרויקט מגורים והן על משימות הפיתוח תוך שימוש בבנייה מתועשת. במסגרת הצעה זו נכתב כי "במתווה זה החברות הזוכות תהיינה חברות ישראליות אשר תחוייבנה לעבוד כשותפות עם חברות זרות, בעלות ניסיון בהקמה של מבני מגורים ובעלות יכולת להביא אנשי ביצוע מטעמם והכל לפי כללים שייקבעו במכרז".

כלומר, מדובר בשילוב שיטת מכרזים חדשה והבאת חברות זרות מעבר לים שיפעלו לצד חברות ישראלות. עוד במסגרת סעיף זה נכתב כי שר הבינוי והשיכון יחד עם מטה הדיור במשרד האוצר, מינהל התכנון וגם רשות מקרקעי ישראל יפעלו לקידום החלטה במועצת מקרקעי ישראל תוך 90 יום מאישור ההצעה כדי לקדם את מבנה המכרזים החדשים כמו גם לאתר עשרה מתחמים המתאימים לשיווק במסגרת מכרז שכזה בשנים 2016-2018 בעלי פוטנציאל בינוי של כאלף יחידות דיור ומעלה. נציין כי במסגרת קבינט הדיור צפוייה לעלות גם הצעה נוספת, של שר האוצר, שעתידה לקבוע את הכללים להבאת ואופו פעילותן של חברות בנייה זרות בישראל.

הקמת מכון למקצועות הבנייה

סעיף אחר בהצעה של שר הבינוי והשיכון מתייחס לנושא עליו מתלוננים בענף הבנייה כבר תקופה ארוכה והוא הכשרת עובדים לענף. תחת הכותרת "הכשרה מקצועית לכח האדם בענף" מוצע להטיל על משרד הבינוי והשיכון להקים בתוך שנה אחת מיום אישור ההחלטה מכון למקצועות הבנייה לשם שילוב וקידום של טכנולוגיות בנייה מתועשת, קידום הידע המקצועי בתחום זה ופיתוח מודעות בקרב קבלנים, אדריכלים, מתכננים ועוד. עוד במסגרת סעיף זה מוצע לקבוע יעדים להכשרת עובדים ישראלים בענף, עם דגש על בנייה מתועשת, כך שעד שנת 2020 יוכשרו 3,500 עובדים מקצועיים בעבודות רטובות, 2,500 מנהלי עבודה וגם 500 עגורנאים (מפעילי מנופים). ההצעה מפרטת שורה של דרכי הכשרה כמו גם הקמת מנגנוני הכשרה חדשים בשיתוף עם משרד הכלכלה. במקבילן מוצע גם לשנות את ההכשרה למנהלי עבודה ולקצר את משך הזמן של ההכשרה כמו גם את הניסיון הנדרש היום להכשרה זו. מימון ההכשרות האמורות עתיד להגיע ממשרד האוצר, משרד הבינוי והשיכון וגם ממשרד הכלכלה והוא עתיד לעמוד על כ-40 מיליון שקל בפריסה שווה עד שנת 2020.

במסגרת ההצעה מוצע גם לתמרץ קבלנים לבנות בשיטות בנייה מתועשות על ידי מתן מענק כספי בגובה 20 אלף שקל לכל יחידת דיור שתיבנה על פי כללים שיוכתבו ויעמדו בתנאים של בנייה מתועשת כפי שייקבע כמו גם הקלות וסיוע ברכישת ציוד מתאים למטרה זו. תקציב חלק זה בהצעה עומד על עד 40 מיליון שקל בשנת 2016.

בחינת האפשרות לביטול חובת מסנן בממ"ד

עוד חלק משמעותי בהצעת ההחלטה מתייחס לנושא התקינה בענף הבנייה. במסגרת נשוא זה מבקש שר הבינוי והשיכון משר הביטחון לבחון אפשרות לבטל את חיוב התקנת מסנן במרחבים המוגנים בדירות (ממ"ד). בנוסף, משרד הבינוי יפעל לסיים את הליך אימוץ התקינה האירופאית בתחום תכן הבנייה עד סוף 2017. במסגרת סעיף זה מבקש שר השיכון והבינוי גם להחזיר לחיים החלטה שהתקבלה עוד בימי קבינט הדיור של הממשלה הקודמת (בראשותו של שר האוצר דאז יאיר לפיד) ולא יושמה אודות בחינת תקנים חדשים והפחתת תקנים קיימים. על פי חלק זה בהצעה, יבחנו תקנים קיימים וכל תקן חדש שיוצע יצטרך להיות מנומק ולהיות מגובה בעבודה מקצועית שתכלול את עלות התקן והשפעתו ארוכת הטווח על עלות הבנייה כתוצאה מאישורו.

בסופה של הצעת ההחלטה מבקש שר הבינוי והשיכון להקים צוות היגוי בינמשרדי בראשו יעמוד מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון שיפעל ליישום ההחלטה כמו גם על המעקב אחר יישומה בפעול. צוות זה, שיכלול גם נציגים מאגף תקציבים במשרד האוצר וממשרד הכלכלה יעדכן את קבינט הדיור פעם בחצי שנה בהתקדמות יישום החלטה זו.

"הרחבת התיעוש והגדלת הפיריון בענף הבנייה נועדו בראש ובראשונה לאפשר בנייה בהיקפים רבים יותר ובמשכי זמן קצרים יותר, ולספק תועלות נוספות, שיבואו לידי ביטוי במחירי הדירות, באיכות הבנייה ועוד", כך נכתב בדברי ההסבר של הצעת ההחלטה. "תנאי סביבה המעודדים חדשנות ונותנים יתרון לגודל ולפעולות מתואמות על ידי גורם קבלני/יזמי אחד, יכולים להביא למימוש טוב יותר של הכלים המוצעים בהחלטה זו ולהשגת יעדייה. תנאים כאלו יכולים לבוא לידי ביטוי בשיווק מתחמי דיור גדולים לבניה בו זמנית של מאות יחידות דיור בלוחות זמנים קצרים".

עוד על פי הצעת ההחלטה, עלות יישום החלטה זו עומד על כ-97 מיליון שקל והיא נתמכת על ידי שר האוצר משה כחלון, שר הבינוי והשיכון גלנט וגם שר הכלכלה והתעשייה, ראש הממשלה בנימין נתניהו.